חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סו · ג
וחוץ לדבריהם רחש לבי בישוב קו' התוס' אלו גם בישוב קו' הגרע"א הנ"ל מב"ק (י"א) דהנה באמת מצינו סתירה בגמ' בשיטת רבא, דבנדה (ס"ו) אמרי' דאדברי' רבא לרב שמואל ודרש קשתה שני ימים ולשלישי הפילה תשב שבעה נקיים קסבר אין קישוי לנפלים וא"א לפה"ק בלא דם, ואילו בכריתות (י') אמר רב אשי רבא מתרץ לה ביום מ' ליצירת זכר וביום שמונים ליצירת נקבה וקמ"ל דאפשר בפה"ק בלא דם, ועיין תוס' שם בשם השאלתות ובב"י יו"ד סי' קפ"ח שהשאלתות מחלק משום זה דבלא נגמר הולד אפשר לפה"ק בלא דם:
ונלע"ד ע"ד הפלפול הנה במ"ש הראב"ד ז"ל בהא דא"א לפה"ק בלא דם דלא חיישינן לדם טהור משום דרוב דמים טמאים כנ"ל לכאו' יש להעיר ממ"ש בחי' הר"ן בהא דנדה (נ"ח) בבשרה עד שתרגיש בבשרה ואכתי מבעי' לי' בבשרה ולא בשפיר ולא בחתיכה ומשני תרתי ש"מ, דר"ל דכיון שידעינן עד שתרגיש בבשרה ממילא שמעינן למעט בשפיר או בחתיכה משום דאין זה הרגשת דם אלא הרגשת שפיר או חתיכה, ובשו"ת שב יעקב כתב ג"כ באשה שראתה ע"י ליחה לבינה מרובה זה מקרי שלא בהרגשה דתלינן ההרגשה בליחה, ובס"ט סי' ק"צ השיג על הר"ן והשב"י דכולה חדא הרגשה היא, ועיין בב"מ סי' קפ"ח וחת"ס סי' קע"א כתבו להצדיק דבריהם, ובשו"ת מהר"י אשכנזי סי' ל"ז כתב לתלות זאת בשיטת הפוסקים במהות ההרגשה דאם נאמר דהרגשה היא פתיחת המקור א"כ מאי בכך שיצא ממנה חתיכה או ליחה עכ"פ הרי נפתח מקורה הרי יצא הדם בפתיחת המקור ודאי דטמאה מדאו', אכן אי נימא דהרגשה היא זיבת דבר לח אז יש מקום לומר דמה שהרגישה היא ממה שיצא ממנה מן הטהור כמו החתיכה או הליחה ושמא האודם יצא שלא בהרגשה עיי"ש שהאריך, אך הנה הר"מ רפ"ט מה' א"ב כתב ואם לא הרגישה ומצאה דם לפנינו בפרוזדר הר"ז בחזקת שבא בהרגשה, ובשו"ת זכרון יוסף הביאו הס"ט סי' ק"צ כתב דהיינו לפי שרוב דם הבא מן המקור בהרגשה אתיא, א"כ ממילא בדינו של השב"י אין לתלות ההרגשה בליחה לחודא או בהחתיכה משום דגם הדם ודאי בא בהרגשה דאזלינן בתר רובא, אך לפי"ז תיקשי בדברי הראב"ד בהא דא"א לפה"ק בלא דם שהוא משום רוב דמים טמאים, וקשה שהרי איכא תרי מיעוטי, מיעוט דם טהור ומיעוט שבא הדם שלא בהרגשה ותלינן ההרגשה במה שהפילה בפה"ק ונודע מ"ש הר"ן חולין (ס"ד) לגבי ביצים הנקחים מעכו"ם דמצרפינן תרי מיעוטי, ועיין ברכות (נ"ג) מיעוטא לכשפים ומיעוטא לגמר את הכלים אשתכח רובא דלאו לריחא עביד, וא"כ הכ"נ דאיכא תרי מיעוטי ובצירוף חזקת כשרות, אך שי' שאר פוסקים דלא כהר"ן ולא מצרפינן תרי מיעוטי לרוב, ועיין ס"ט סי' קצ"ד ס"ק כ"ו בסוגי' דש"ס ב"ק (י"א) שהוכיח כן, ועיין א"ר או"ח סי' רי"ז סק"ח ואבני זכרון בשו"ת אדב"ע יו"ד סי' ה' א"כ אתי' שפיר הא דא"א לפה"ק בלא דם כשי' הראב"ד ז"ל: