חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סג · כח
למה שהביא דברי הר"מ פ"ז מעכו"ם ה"ז בהמה שהקריבוה כולה לעכו"ם אסורה בהנאה אפי' פרשה ועצמותי' שמדייק הכ"מ במ"ש שהקריבה כולה שבא לומר שאם הקריבוה ופירש ואמר חוץ מפרשה כו' אותם דברים ששייר לא נאסרו והביא מצ"פ על הר"מ שהעיר מחולין (ל"ט) הנהו טייעי דאתי לציקונא יהיב דכרי לטבחי ישראל א"ל דמא ותרבא לדידן משכא ובשרא לדידכו דמבואר דלר"מ דאמר זה מחשב וזה עובד אסור הבשר גם במתני' שם אפי' שחטה לאכול לעכו"ם מחצר כבד שלה פסולה וכן תיקשי מהא דעורות לבובין בע"ז (כ"ט) דמבואר בירו' דרק הלב לחוד הי' מקריבין ומ"מ אסורה כולה:
ולענ"ד הנה מהא דחולין (ל"ט) דאמרי דמא ותרבא לדידן לכאו' י"ל דלכך אסור גם הבשר כמו דאמרי' בפסחים (פ"ג) דר' יוחנן סבר דם ובשר חדא מלתא הוא ופירש"י והו"ל פסולו בגופו כאילו נטמא בשר עצמו ועיין זבחים (ס':) דם ובשר חדא מלתא הוא לענין דבר הלמד בהיקש כו' ותוס' פסחים (כ"ב) וסנהדרין (ד') אי דם בכלל בשר ויומא (נ') דפליגי אי בפר ואפי' בדמו של פר. וא"כ הכ"נ כיון שאמרי דמא ותרבא דידן ממילא נאסר גם הבשר דדם ובשר חדא מלתא הוא: