חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סג · י
ונ"ל דרש"י לשיטתו (סנהדרין ס"ב.) ד"ה תיפוק שכתב דלכך שחט סימן אחד לעכו"ם חייב משום דעשה מעשה חטה"ע בפנים, והנה בחולין (כ"ט) מבואר דעשה מעשה חטה"ע לא שייך רק בשחט סימן אחד אבל בשחט מיעוט סימנים בחוץ תלי' בדין אי ישנו לשחיטה מוע"ס נמצא דשחט מיעוט סימן לע"ז ל"ה כעין פנים למ"ד אין לשחיטה אלא לבסוף והוי כשוחט בהמה בע"מ לע"ז דאמר בע"ז (נ"א) דפטור דלא אסרה תורה אלא כעין פנים, וא"כ מאוד צודק פירש"י בב"ק כאן דפריך כיון ששחט בה פורתא אסרה שהוא רק למ"ד ישנו לשחיטה מוע"ס אך אפי' בשחט סימן אחד לע"א הרי לפירש"י חולין (מ') ותוס' חולין (כ"ט) דמקרי נתקלקלה בשחיטה לש"ל עשה מעשה חטה"ע וא"כ למ"ד אין לשחיטה אלא לבסוף ל"ה שחיטה לע"ז דל"ה כע"פ אבל למה דאמרי' בע"ז (נ"א) דלפנים מן הקלקלין אפי' מים ומלח אסור ושי' הר"מ דאפי' דבר שא"ר למזבח נמצא דבמקום עבודתה אפי' בפורתא קמא נהי דל"ה כע"פ מ"מ נאסרת: