חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן סב · ב
ובישוב פירש"י דגיטין (מ"ד) הנ"ל שמפרש במוכר סתם בית בא"י ומשום לא תחנם ולא פי' כהר"ם והמפורש בתוספתא דהיינו במוכר לע"ז, יתכן ליישב דרש"י ז"ל לשיטתו דהנה בע"ז (י"ג) פליגי ר"י ור"ל במהנה לע"ז דר"ל ס"ל נהנה הוא דאסור אבל מהנה שרי ור"י אמר נהנה אסור מהנה לכש"כ, ובתוס' הקשה לר"ל מהא דלקמן (מ"ז) מי שהי' כותלו סמוך לע"ז ונפל אסור לבנותו אלא כונס בתוך שלו, ופריך והא שביק רוחא לע"א, ותי' דהתם איכא הנאה יתירה ונראה כנותן מקום לע"ז, ור"ת פי' בודאי כל מהנה אסור לבד מהכא מפני שיש בזיון לע"א באותה הנאה שפורע המכס שלא לתת העטרה בראשו:
ונחזי אנן לפי"ז בבונה או מוכר בית לע"ז שהאיסור משום מהנה איך הדין אליבא דר"ל דס"ל מהנה מותר הנה מ"ש התוס' הנ"ל לגבי כונס בתוך שלו דאסור גם לר"ל משום דאיכא הנאה יתירה נראה דזה אין לו ענין גבי מוכר ביתו בדמים או בונה בית בשכר שהרי היכי שעושה זה בשכר שוב ליכא הנאה יתירה שהרי הרב אומר כן הוא רבינו הר"ן ז"ל במתני' דע"ז (נ"א) עכו"ם שהי' לה גינה או מרחץ כו' ואין נהנין ממנה בטובה הי' שלה ושל אחרים נהנין ממנה בין בטובה בין שלא בטובה והק' הר"ן לפירש"י דבטובה היינו בשכר א"כ כי איכא לאחרים חלק בהדה מאי הוי הא מרויח לע"א ותי' כיון דשקיל מיני' פירות לא מהנה הוא, והוא מחי' הרמב"ן ז"ל ועיין במל"מ פ"ז מע"ז דכוונתו לומר דלא מהנה גמור הוא ומשוה"כ לא החמירו בהו שלה ושל אחרים עכ"ד, וא"כ מבואר דה"ה מוכר ביתו שלוקח דמים מהם בודאי ל"ה הנאה גמירא מה שמהנה לע"ז ובכה"ג ס"ל לר"ל דמהנה מותר זולת מה שנשאר בטעמא שיהי' מוכר ביתו לע"ז אסור אפי' לר"ל הוא מדברי הר"ת בתוס' ע"א (י"ג) הנ"ל דגם ר"ל לא אמר דמהנה מותר רק התם דאיכא ע"י הנאה זו בזיון לע"ז, ולפי"ז אתי שפיר דין התוספתא דמוכר ביתו לע"ז אסור גם אליבא דר"ל דכה"ג דליכא בזיון מודה ר"ל דמהנה אסור:
ואמנם בשי' רש"י ז"ל מבואר דאליבא דר"ל דמהנה מותר הוא אפי' היכי דליכא בזיון לע"א כמו"ש במל"מ פ"ז והוכיח זה שהרי בע"ז (י"ג) פירש"י בהא דלר"ל מהנה מותר דלא איירי דוקא לגבי מכס שיש בו בזיון כמו"ש התוס' רק דשרי בכל מהנה ולכך הק' התוס' ג"כ בע"ז (מ"ד) דבטובה היינו בשכר א"כ יהי' מותר לר"ל לפירש"י דר"ל ס"ל בכל מהנה דמותר עיי"ש במל"מ, והשתא דמייתינן להא מתורץ היטב פירש"י בגיטין (מ"ד) במוכר ביתו לעכו"ם שהוא משום אי' לא תחנם ולא פי' ע"פ התוספתא משום מוכר לע"ז וכמו"ש הר"מ משום דרש"י ז"ל לשיטתו דאליבא דר"ל מהנה מותר בכל גווני אפי' היכי דליכא בזיון וא"כ גם מוכר ביתו לע"ז שלוקח דמים וליכא הנאה יתירה למה יהי' אסור לר"ל וע"כ הוא שהביא לפירש"י לפרש שהאי' משום לא תחנם ואתי' אליבא דכ"ע, ודוק היטב כי נכון מאוד: