אור ברסלב
חזון נחום סימן נד › טז

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן נד · טז

טו

והנה לפי"ז אין הכרח לאסור אפי' במתכוון וכמו שהביא באמת הש"ך בארוך ראי' להתיר אפי' במתכוון וגם אם ננקוט כמבואר בתוספתא דאם נתכוין לכך שחיטתו פסולה עדיין י"ל בפירוש נתכוין שחשב שאין השחיטה מתרת רק עם חתיכת המפרקת וכמו שהעיר הפמ"ג במ"ז סק"ה, איברא דלכאו' הרי כעי"ז מצינו בשבת (י"ד) לגבי בא ראשו ורובו במים שאובין דאמר אביי שהיו אומרים אלו ואלו מטהרין ואקשי לי' רבא מאי נפ"מ הא קא טבלי בהנך אלא שהיו אומרים לא אלו מטהרין אלא אלו מטהרין, וא"כ לגבי דין גיסטרא מה בכך דנתכוין ואמר דלא סגי בשחיטת הסימנים בלי מפרקת אלא אלו ואלו מכשירין מאי נפ"מ הא שחט הסימנים ושחיטת חולין א"צ כוונה, וי"ל דבשחיטה הוי זה כמו כוון בפירוש שלא לעשות שחיטה המכשרת דכה"ג דעת הרש"ל ותב"ש סי' ג' דגרע מסתם בלא כוונה וצ"ע, ואמנם יתכן ג"כ דמתכוון דתוספתא הפי' מתכוין לחתיכה בעלמא פסול ועכ"פ דאסור כה"ג משום המנהג דבאופן שמתכוון ל"ה המנהג טועה בדבר משנה וכמו"ש ההש"מ, גם כתב דאפי' בסתמא צריך שיאמר השו"ב ברי לי שלא דרסתי גם שאסור לכתחלה משום חשש מבליע דם, חוץ לזה כתב התב"ש דבעינן תפס הסימנים באופן שיודע ששחט הסימנים קודם המפרקת עיין תב"ש סי' כ' סעי' ז' דאל"כ איכא חשש שהיי':

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה