אור ברסלב
חזון נחום סימן נד › טו

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן נד · טו

יד

היוצא להלכה שיש יסוד גדול להתיר בשחט וחתך גם המפרקת עפ"מ שהוכחתי לשי' רש"י ופי' הראבי' דגיסטרא לאיסורא הוא רק אליבא דרב יימר דיליף מקרא וזבחת דכתיב בחולין אבל אליבא דרב כהנא דיליף מושחט דכתיב בקדשים עכצ"ל דהוי להתירא דחטהו את דמו ותו לא כלומר דא"צ יותר, חוץ מזה רוב הפוסקים שמנה אותם הש"ך ז"ל ובתוכם הרמב"ן והרמב"ם ז"ל שמתירין וכפי מה שכתבתי הרמב"ן והר"מ לשיטתן דמפרשי הכי מתני' דחולין (ל') שחט והתיז את הראש בב"א דבהתזת הראש ממש איירי ורמז לזה הש"ך בסימן כ"ד, ועוד דלהר"ם מסייע לי' ראיית הש"ך וט"ז ממתני' וגמ' חולין (י"ט) וגם ראיית ה"ה שם מדף כ' שכתב עלי' שהוא ראי' שאין עליו תשובה ואם לחלק בין בהמה לעוף לא יתכן להר"מ לשיטתו א"כ ממילא הראי' מכרעת להכשיר בבהמה:

אך עכ"פ בעוף ממנ"פ שמותר לכ"ע מהכרח הראיות הנ"ל וע"כ אע"ג דקבילו עלי' בני אשכנז להחמיר כמבואר בפוסקים הוא רק בבהמה אבל בעוף כתב בשו"ת הש"מ דאף אם הוקבע המנהג א"צ לחוש לו כלל דהוי מנהג בטעות מאחר שטעו בדבר משנה דעכ"פ בעוף מפורש להתירא:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה