חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מז · יא
הדרן לסוגי' דערכין דכבש הבא עם העומר קמבעי' לי' דלמא לא איקבע ר"ח בזמנו דלכאו' מה חששא איכא דמקריב שלא בזמנו א"נ דחשב"ע ל"ד רק י"ל דחש על הכשר ומצות הקרבן כתיקונו למ"ש הר"מ בפיה"מ זבחים (מ"ו) לשם ו' דברים הזבח נזבח דאע"ג דסתמא לשמה קאי מ"מ מצות הקרבן לכתחילה שיחשוב העובד בפירוש לשמה לכן גם כאן שאל חזקי' על הכשר מצותו שיהי' לשמה והכא דמספ"ל אי איקבע ר"ח בזמנו והוי ההקרבה על הספק ל"ת כוונה וכעין שי' הרא"ם בב"י הנ"ל:
ולפי"ז א"ש מה שלא שאל על העומר גופי' משום דבמנחות (ה' ע"ב) אמר שאין מחשבה מועלת אלא בדבר הראוי לעבודה לאפוקי מנחה"ע א"כ לא בעי אף למצוה מחשבה לשמה כיון דלא מחריב בה מחשבת של"ש ודוק היטב: והי' בזה שלום בברכת התורה.