חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מז · י
והנה הא דכל הזבחים סתמא לשמן עומדין היא רק משום המצוה וכמ"ש התוס' זבחים ב' לגבי גט שאין מצוה לגרש אפי' אם זינתה, ובאיגרא רמא (יומא ס"ה) כ' דגם בכל הזבחים היכי דלכתחילה א"ר להקרבה ל"ה סתמא לשמה דאז בעי' בפי' לשמה וזה יהי' סברת רבא זבחים (ע"ג) דהשתא דאמרו רבנן לא נקריב אי אקריב ל"מ עיי"ש, ולפ"ז ניחא שפיר בסוגיין דקאמר שא"א להביא פסח בתנאי דשלמים דאע"ג דהניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא לכתחילה מי אמר וה"פ כיון דעכ"פ לכתחילה אין זה דרך הקרבה א"כ בסתמא לאו לשמן עומדין שוב א"א להקריב השלמים בתנאי דפסח כיון דתנאי ל"מ מכוין והוי סתמא כמו חשב בפי' של"ש ואיכא לאו דלא יחשב ומתורץ קו' התוס' הנ"ל והוא חריף ועוד הארכתי בזה בישוב שי' הר"מ ואכ"מ: