אור ברסלב
חזון נחום סימן מד › ג

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן מד · ג

ב

וא"כ לנדון שאלתינו דמכש"כ בלא נתרככה החטה דליכא איסורא בע"פ:

עוד יש סברא דאפי' בחמץ גמור שאינו בעין רק דאיכא נותן טעם אע"ג דטכ"ע דאו' לא יהי' אסור בע"פ להפוסקים כר"ש דלפני זמנו אינו עובר בלא כלום לא מבעי' לשי' הבעה"מ דלר"ש מותר אפי' באכילה בע"פ משום דבאכילתו הוא משביתו א"כ מותר לאכלו אפי' בעין רק אפי' להתוס' פסחים (כ"ח) דאפי' לר"ש אסור באכילה בע"פ משום תשביתו דמשמע שלא כדרך הנאה הא תינח בחמץ בעין אבל בטכ"ע בלא ממשו דליכא תשביתו וכמו"ש בש"ע הרב סי' תמ"ב ע"פ המג"א רס"י תנ"א בשם הראב"ן שאין חיוב לבערו דכתיב לא יראה וטעם המובלע אינו נראה א"כ ממילא מותר באכילה מה"ת:

ולפי"ז גם בנ"ד אע"ג דליכא ס' נגד החטה וטכ"ע דאו' מ"מ בע"פ איכא ס"ס דשמא כשי' הפוסקים כשמואל דבעינן נתבקע ממש א"כ אפי' במינח נייחו עכ"פ בלא נתרככה מותר אפי' בעיני' וספק שמא כהראב"ד ובעה"מ שפסקו כר"ש דלפני זמנו בלא כלום א"כ בטכ"ע מותר מה"ת ואף שיהי' אכתי אסור מדרבנן הרי לגבי דרבנן סגי בספק אחד דשמא בעינן נתבקע ממש וכעין שכתב בש"ך סי' ק"י לגבי ס"ס בציר דגים ודו"ק:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה