אור ברסלב
חזון נחום סימן לג › ד

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן לג · ד

ג

ואמנם בגוף הדבר לנ"ד שיהי' היתר במוקצה מחמת ח"כ לטלטל ע"י עכו"ם ע"י שבידו לטלטל באחורי ידו או רגלו צ"ע דא"כ הדר תקשי בדין הרמ"א סוס"י ש"ז הנ"ל בעכו"ם המביאין תבואה שאין היתר רק מטעם שאינה של ישראל עד אחר המדידה ועיין ג"כ בסי' של"ג סעי' ג' ברמ"א חבית של יין כו' ומה שתי' בשו"ת ב"א הנ"ל משום דהוי הטלטול לצורך המוקצה עצמה זה ניחא לפי קושיתו משום דבידו ע"י טלטול מן הצד אבל השתא שאנו דנין משום דבידו ע"י טלטול בגופו או ברגלו הרי בזה מותר אפי' לצורך דבר האסור כנ"ל, ונראה שמזה סיוע למ"ש בתוס"ש סי' ש"ז ס"ק כ"ב דלא שייך ההיתר בסי' רע"ו כ"א בטלטול הנר שהוא לצורך שבת וכנראה שחולק על הט"ז בסי' ש"ח סק"ז הנ"ל [כמדומה שראיתי בתוס"ש באיזה מקום שחולק בפירוש על הט"ז וא"י כעת מקומו אבל הדבר מובן מעצמו], ולפי"ז גם בנ"ד אין היתר מה"ט כיון שהטלטול הוא לצורך המוקצה שלא תגנב ול"ה צורך שבת:

רק שנשאר ההיתר של הרמ"א סוס"י ש"ז מטעם דעדיין הוא של הנכרי ואדעתא דנפשי' עביד וגם הכא הוא באחריות הנכרי עד שתתחלק הסחורה, והגם דבשאר דוכתי משום קבלת האחריות לחוד ל"ה כשלו דגול"מ לאו כממון דמי והא דש"ע או"ח סי' רמ"ו סעי' ד' בישראל שהשכיר שוורים לעכו"ם לחרוש בהם יש מתירים אם קבל עליו העכו"ם אחריות כתבו באחרונים דאין זה אלא לענין שיועיל ההפקר בינו לבין עצמו דודאי מפקירו בלב שלם כיון שאינו באחריותו וכ"ת הביא מס' ישועות מלכו דאין ראי' ממתני' דתרומות פי"א בכהן ששכר פרה מישראל יאכילנה כרשיני תרומה דהתם דוקא כרשיני תרומה דרבנן אך לדבריו גם הכא לגבי טלטול מוקצה דרבנן ועוד ע"י אמירה לעכו"ם שבות לכאו' דתסגי בקבלת אחריות של הנכרי דהוי כשלו ועיין מג"א סי' תקפ"ו סק"ה בע"ז שקבל עליו אחריות דהוי כשלו ובשו"ת פמ"א סי' ק"ס הק' ע"ז מסנהדרין (קי"ב) דאמר מהו דתימא כיון דקביל עליו אחריות כדידי' דמי קמ"ל ובס' מעשה רוקח כתב דבר נכון ליישב זה דהתם גבי עה"נ לא שייך קבלת אחריות כלל מאחר שגם נכסיהם אובדים ובמק"א כתבתי בזה עכ"פ לנ"ד יתכן דסגי בקבלת אחריות של הנכרי לומר אדעתא דנפשי' קעביד:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה