חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן כא · ד
ולפי"ז בנוגע לחקירה הנ"ל אם יש חיוב בבנין בהכ"נ מחדש לבנותו דוקא על מקום הראשון י"ל דתלי' בשיטות הנ"ל דלפי שי' הר"ן שנראה דאין בקרקע של בהכ"נ בחורבנו קדושה יותר מכש"כ להדע"ק דאפי' בבנינו כן. ודאי שאין חיוב וקדימה לאותו המקום לבנות עליו משום דרק דבר מגונה אסור להשתמש בו אבל לש"ל דקנה מקומו בקדושה משא"כ לשי' הרמב"ן שכתב מפורש דאפי' בחרבנו לא נפקי קדושתו כ"א אחר שמכרו כדין שנמלכו שלא לבנותו ולהפקיע קדושתו וכמו"ש גם במג"א סקט"ז הנ"ל דהעצים והאבנים והקרקע יש בהן קדושה וכן נראה מש"ע סי' קנ"א סעי' י"א דבהכ"נ שבח"ל ג"כ צריך תנאי להשתמש בחורבנו אפי' שלא לתשמיש מגונה יתכן שפיר שהחיוב לבנות על מקום הראשון שקנה מקומו בקדושה, שאם יבנה במקום אחר הרי הוא עושה המלכה שלא לחזור ולבנות במקום הראשון נמצא שעושה בזה הפקעת הקדושה ושלא ע"ד מכירה שיכנסו הדמים תחתיו בקדושה, וגם א"כ משוה"כ יהי' החיוב לבנות במקום הראשון ועם אותן העצים ואבנים לפי מה דאמר (סוכה כ"ז) ושווין שאם נפלה שחוזר ובונה בחוש"מ מהו דתימא האי אחריתא הוא ואינה לשבעה קמ"ל, ובתוס' שם דקמ"ל כיון דבדידי' קעביד איהו הוא משמע לפי שבונה אותה באותן עצים ובס' עין אלי' על ע"י במס' זבחים קפשיט מינה באמר בית זה ינפל ואח"כ בנה באותן עצים הבית הזה אסור, ולפי"ז לפי שארז"ל מי שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאילו חרב בימיו א"כ הכ"נ החיוב לחזור ולבנות הבהכ"נ מקדש מעט על מקום הראשון ובאותן עצים ואבנים דאז הוי כאלו לא חרב מתחלה רק אפי' נאמר דבמה שבונה במקום אחר ל"ה עדיין המלכה שלא לחזור ולבנותו משום דאפשר לבנות כאן וכאן ואין כאן יאוש לגמרי מלחזור ולבנות במקום הראשון, מ"מ משום הא לחודא יהי' החיוב לבנות על מקום הראשון משום שכבר קנה לו קדושה מתחלה כן י"ל לכאו', אבל באמת נראה דאפי' אם נאמר דקרקע בהכ"נ קדוש גם בחורבנה מ"מ היינו רק שאסור להפקיע קדושתו אבל לא מצינו שיוטל החיוב על האדם להוסיף עליו בקדושה לבנות עליו והרי אי בעי לא הי' בונה כלל א"כ אפי' כשבונה יוכל לבנות במקום שירצה וכשו"ת פנ"י הנ"ל, ובפרט אם נתמעט המקום שיהי' החיוב להוסיף לבנות ממקום אחר ולצרף בודאי שלא מצינו: