אור ברסלב
חזון נחום סימן יג › ג

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן יג · ג

ב

הלא כנראה מדבריו אלה שתפס דברי החת"ס דתשמישי קדושה דרבנן להלכה פסוקה עד שחשב זה להשמטה מהגאון מהרש"ם ז"ל, ואמנם לא כן הדבר ומלתא דפשיטא לי' מבעי' טובא, חדא שהרי החת"ס ג"כ לא כתב זה כ"א בשי' הר"ן דגם ביהכ"נ הוי תשמישי קדושה נמצא דכלהו דרבנן אבל לשי' הרמב"ן דביהכ"נ הוי רק תשמישי מצוה לכך יוצא לחולין ע"י פדיון כתב החת"ס שם דלא הועיל בזה לגבי תשמישי קדושה וס"ת דהוי קדוה"ג עיי"ש א"כ לדידי' תשמישי קדושה הוי דאו' ועוד דעכ"פ מפורש בד' הפמ"ג שהם היפך דברי החת"ס במה שהשוה ס"ת לת"ק דכולהו הוי רק דרבנן ואילו הפמ"ג כתב מפורש דקדושת ס"ת דאו' מק"ו, ועיין ג"כ מגילה (כ"ח:) ודאשתמש בתגא חלף תנא ר"ל זה המשתמש במי ששונה הלכות כתרה של תורה, וא"כ שמעינן ג"כ אי' הנאה ותשמיש בס"ת מה"ת מק"ו, ועיין מח"א ה' צדקה סי' י"ב מ"ש בהבדל שי' הר"מ והרמב"ן ז"ל דהר"מ ס"ל בהא דמגילה (כ"ו) דאפי' למשתי בי' שכרא שפיר דמי הוא דקאי על המקום שמותר להפקיע קדושתו עפ"י זטה"ע והדמים אינם יוצאין לחולין שלא כשי' הרא"ש ז"ל שגם הדמים חולין אבל שי' הרמב"ן מבואר דתשמישי קדושה הם קדוה"ג ואינם נפדין כלל עיי"ש, וא"כ נראה ג"כ דקדושה דידהו מה"ת ונמצא לכאורה עפי"ז דתליא בשי' הרמב"ן והר"ן ז"ל:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה