חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן י · יא
ועוד נראה לומר דהכא בכל אופן מותר ע"י תפירה מבפנים שלא יהי' ניכר לבר משום דאיכא סברא טובה ומתקבלת דבכה"ג שנשאר פחות כשעורה לכ"ע מותר לתפור, דהנה לכאו' נראה דספיקת הפמ"ג בנשאר פחות מכשעורה שיהי' מותר לתפור משום דמחובר במקצת עדיין מקרי קשירה תמה וכדברי השבו"י הנ"ל לגבי פטום של אתרוג המחובר במקצת וראי' מחולין י"א היכא דלייף לית לן בה, אבל י"ל דאין זה ענין לנ"ד דאחר שניתן שיעור לרצועה רוחב כשעורה א"כ נראה דבעינן שיהי' כל שיעור הזה ושלימה וכמו שאם לא יתפור מה שנקרע לא נאמר שכשר בלי תפירה ע"י שמחובר במקצת שיהי' מקרי תמה לגבי כל הרוחב א"כ מה כח יוסף תת לנו התפירה אם נאמר שאין התפירה עושה תמה כעור אחד, ובלאה"כ כתב בשו"ת ב"א או"ח סי' א' לדחות ראיית השבו"י מהא דאמר בחולין היכא דלייף לית לן בה דשאני התם דכשפותחין את הבהמה מצד אחד ומצד השני כל האורך מחובר לגמרי משא"כ באתרוג שפטמתו נפרד במקצת מרוחב האתרוג עיי"ש והכ"נ בנ"ד ברצועה שנפסקה ברוחב אבל נראה דספיקת הפמ"ג הוא מטעם אחר לפי המבואר בש"ע סי' כ"ז סעי' י"א דברצועה רוחב כשעורה הוא רק למצוה ולא לעכב דאם פיחת משיעור זה ואינו מוצא אחרות מניחן כמות שהן א"כ כיון דבדיעבד כשר במחובר במקצת אפי' פחות מכשעורה שוב יש סברא טובה דעכ"פ מהני תפירה להתיר לכתחילה. ולכאו' י"ל דרצועה שנפסקה רוב רחבה גרע מהיכי שלא הי' לה מתחילתה רוחב כשעורה דאמרי' בחולין (קכ"ג) טלית כיון שהתחיל בה לקורעה כיון שנקרע רובה שוב אינה חיבור וטהורה, והכ"נ כיון שנקרע רוב הרצועה הוי כנקרע כולה ובטל חיבורה, אבל כבר העיר כן הט"ז יו"ד סי' רע"ח בס"ת שנקרע רוב התפירה שבין יריעה ליריעה ועדיין מחובר בחמש או שש תפירות המבואר בש"ע שם שכשר, ואמאי הלא זה דומה לטלית שנקרע רובה כו', אבל בנקה"כ כתב דלק"מ דשאני לענין טומאה דבעינן כלי כדמעיקרא וכיון שנקרע רובה לא חשיב כדמעיקרא משא"כ לגבי ס"ת, והכ"נ בנ"ד לגבי רצועות שנקרעו:
ומצאתי בס' מ"פ יו"ד בהשמטות לאורח שכתב וז"ל נראה דלפי"ז הן בש"ר הן בש"י אם לא נפסק לגמרי רק נפחת מכשעורה מותר לתפור אפי' שלא בשעת הדחק דהא אין שיעור זה מעכב בדיעבד כמבואר לעיל סי' כ"ז ובש"ע הרב שם סעי' כ"א וצ"ע עכ"ל. והנה לפלא שלא הביא שכבר נסתפק בדין זה הפמ"ג אבל עכ"פ ברור בכוונת הפמ"ג להקל בזה מפני ששיעור רוחב כשעורה אינו מעכב בדיעבד כנ"ל לכן שוב מה"ד שיועיל תפירה לכתחילה ובודאי שיש להקל בצירוף שי' הר"ת ז"ל ובפרט שעתה אחר המלחמה הוא שעת הדחק כמו שכותב כבודו במכתבו כי מחיר הרצועות עלה עד למעלה ומבואר בש"ע סי' ל"ג דבשעת הדחק יש לסמוך על המתירים כדי שלא יתבטל ממצות תפילין ואף שכתב בט"ז שם דעכ"פ לא יברך עליהם דברכות אינן מעכבות, אבל הנה לכאו' מצינו כן בש"ע או"ח סי' תרמ"ט לגבי אתרוג דבשעת הדחק שאין נמצא כשר כל הפסולין ניטלין ואין מברכין ובכ"ז שי' התוס' והרא"ש הביאם הב"י והב"ח ז"ל דגם מברכין עליהם ובמג"א שם הביא מהרדב"ז שיש מקומות שמברכין וא"כ אולי י"ל כן גם בתפירת הרצועות: