אור ברסלב
חזון נחום סימן י › ט

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן י · ט

ח

ונ"ל לתרץ דבאמת אף למה שנאמר דתפירה עושה כעור אחד ודאי שהוא רק לענין דיעבד, אבל למצוה ודאי בעינן שיהי' דוקא מעור אחד מתולדתו שיהי' תמה יפה, דע"י תפירה ל"ה כ"כ מהודר כמו מעור אחד ממש ואיכא בזה משום זא"ו שהוא מצוה לכתחילה ולא מיפסל בדיעבד כתוס' סוכה (ד' כ"ט) שהבאתי לעיל, תדע שהרי כן מפורש בס"ת שנקרעה בו יריעה בתוך ג' שיטות דלא יתפור כתב הט"ז ביו"ד סי' ר"פ בשם הנמ"י שהטעם משום דמגניא ובעינן זה אלי ואנוהו עיי"ש, ואע"ג דשם נראה שפסול אפי' בדיעבד ה"ט משום דמגניא ביותר בקרע בתוך ג' שיטות, אבל לחבר שתי פרשיות ע"י תפירה לא מגניא וכשר בדיעבד, רק עכ"פ לכתחילה איכא בזה משום זא"ו, ולפי"ז ניחא שפיר מה שכתבו התוס' פי' הב' ולא ניחא להו בפי' הא' להשלים ע"י תפירה, משום דבאופן זה איכא פסולא לכתחילה וא"כ למסקנת הש"ס דמזוזה אדוכסוסטס לכתחילה א"כ אם עושה מתפילין מזוזה יהי' תרי פסולי לכתחילה דאפי' בדיעבד פסול ולכך הוכרחו התוס' לפי' הב' להשלים ע"י שיכתוב והא"ש בגליון שלמטה, ומעתה ל"ק קו' הב"א מה דבס"ד דאמר לימא מסייע לי' עכס"ל דתפירה עושה עור אחד משום דבס"ד אכתי לא ידע מפירכת הש"ס ושינוי' דבסמוך דמזוזה אדוכסוסטס למצוה א"כ שפיר סגי לי' הפירוש בברייתא לחבר שני הפרשיות ע"י תפירה דאיכא רק חד לכתחילה משום זא"ו ודוק:

ולפי"ז מתורץ שפיר התמי' הנ"ל מה דלא דחי' לסייעתי' דבאמת מזוזה מצוה בפתוחות וטעם דאין מורידין הוא לגבי דיעבד, דז"א כיון דבס"ד הרי הי' מפרש הברייתא דמחבר שני פרשיות שלימות ע"י תפירה א"כ יהי' שוב תרי פסולי לכתחילה, חדא מה שע"י תפירה ל"ה מהודר כ"כ ואיכא משום זא"ו והב' משום דמצוה בפתוחות לכתחילה ולכך הוכרח הש"ס לשנויי דלמא להשלים והיינו לפי' הא' שבתוס' לחבר רק שיטה אחת ע"י תפירה דבאופן זה ליכא עוד פסול דפתוחות רק חדא משום. זא"ו דהוא רק לכתחילה ודוק היטב, זה מה שרציתי לבאר והעליתי בדין תפירה אי עושה חבור עור אחד כי יתכן דלא כמו שרצו האחרונים לומר דתלי' בשני הפי' שבתוס' דלמא להשלים, רק דלשני הפירושים ס"ל להתוס' דתפירה עושה עור אחד ומה שהוכרחו לפי' הב' הוא רק לגבי ס"ת שבלה ותפילין שבלו שלא יהי' עי"ז תרי פסולי לכתחילה כנ"ל:

ומעתה בנידון שאלתינו ברצועה שנקרעה נתחזקה שי' הר"ת דמהני תפירה אפי' בתוך קשר המקיף היכי דעיילי' לתפירה לגאו כיון דלכ"ע תפירה עושה עור אחד א"כ הכ"נ הו"ל קשירה תמה שלימה, רק דבעינן שלא תהי' ניכרת לבר דאל"כ ל"ה תפירה חיבור כש"ס דעירובין הנ"ל דידיע תיפרה הו"ל כפרוסה לכך בעינן הכא דעיילי' לגאו שלא ניכרת התפירה לבר ובפרט לפי' הגה"מ בב"י דעיילי' לתוך המעברתא דליכא צד היכר כלל ודאי מהני אף לכתחילה. ובנ"ד שנקרעה הרצועה ונשאר בה פחות מכשעורה שנסתפק בזה הפמ"ג אי מהני תפירה נראה שיש לסמוך להקל בשעה"ד כיון שלר"ת מותר אפי' בנקרעה לגמרי, ואף שגם בתה"ד שמביא הב"י והט"ז רוצה לצרף שי' הר"ת להתיר עכ"פ ע"י תפירה חוץ לקשר ושוב חזר וכתב שאין להקל מפני שקשה לזה לעייל לגאו בין לפי' הגמי"י בין לפירש"י עיי"ש הנה כ"ז דוקא בנקרע חוץ לקשר אבל בתוך הקשר לענין זה עדיפא דאפשר למיעל לגאו לתוך המעברתא א"כ שפיר יש לצרף שי' הר"ת להתיר בתפירה:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה