חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ז · ח
חוזר להנ"ל אי בעבירת מ"ע בשוא"ת אי צריך כפרה נלענ"ד דפשיטא שצריך שהרי במנחות (מ"א) דא"ל ענשיתו אעשה א"ל בזמן דאיכא ריתחא ענשינן הרי מבואר דבעבר אמ"ע בשוא"ת שלא לבש ציצית איכא עונש וממילא שצריך כפרה ועוד יותר מצינו בתוס' מנחות (מ') ד"ה סדין דהתם מציצית מן המובחר קא מקפיד מבואר דאפי' משום מצוה מן המובחר שלא עשה איכא עונש וצריך כפרה ובזה יש להעיר בב"ק (ע"ח:) דבעי רבא הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנב מי מצי פטר נפשי' בכבש א"ד מצי א"ל אנא מצוה מן המובחר בעינן למיעבד ולהנ"ל פשיטא דאמאי לא מצי אמר כן כיון דמבואר דמשום מצוה מן המובחר דלא עביד איכא עונש בעידן ריתחא וצריך כפרה וצ"ע ויש ליישב ואכמ"ל ועיין ר"ה (י"ח) צאו והתענו על מה שהתעניתם הרי אפי' משום דרבנן בשוא"ת מה שהתענו בחנוכה שצריכים כפרה ובזה צ"ע במ"ש הנה"מ סי' רל"ד דבאי' דרבנן בשוגג א"צ כפרה אך ל דאדרבה זה מסייע להנה"מ דמשוה"כ פירש"י צאו והתענו עשו תשובה נראה לכאו' דס"ל שא"צ תענית וכפרה כ"א חזרה בתשובה שזה ודאי שצריך אפי' על איסור דרבנן ובשוא"ת: