אור ברסלב
חזון נחום סימן ה › ה

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן ה · ה

ד

עוד נראה בדברי הירושלמי הנ"ל, הנה במג"א סי' רס"ג סק"ל בשם ס"ח כתב לחדש דמה שמצינו בגמ' מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין לא שייך כ"א במקום דרשות ולא בבהכ"נ, ויש לי להעיר מירושלמי מגילה הנ"ל ר"י מיקל לנשייא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא והנה הק"ע והנ"מ פי' שמיקל הוא לשון קללה, ואמנם ראיתי בס' שו"ת הרב"ז סי' ב' הנדמ"ת שכתב לפרש דאין זה לשון קללה אלא לשון קולא הוא שהתיר להם לשטוח בגדים על אויר בהמ"ד וכמו"ש בפר"ח או"ח סי' תצ"ו בדיני מנהגי איסור אות ט"ו בפי' הירושלמי מ"ק פ"ב ה"ה וירושלמי פסחים פ"ד ה"א ר"א מיקל לון כו' פי' שהקיל והתיר ובירושלמי שבת פ"ג ה"ב ר"מ מיקל לנשייא דשטחין בגדיהון לאוירא דתנורא שהוא ממש כלשון הירושלמי מגילה הנ"ל כו' עיי"ש, והנה באמת גם בק"ע שבת שם הביא פי' הגליון שמיקל לשון קולא שהתיר להן ודחה זה דא"כ הו"ל למתני מיקל לנשייא לשטוח אבל מדקאמר מיקל לנשייא דשטחין כו' מבואר שהוא לשון קללה עכ"ד ולענ"ד י"ל דאי משום הא ל"ק שהרי לכאו' יל"ד קצת מה דקאמר מיקל לנשייא דשטחין דלמה דוקא לנשייא וכי לא הי' אפשר זה גם לאנשים דמצינו כ"פ בש"ס ההוא כובס דהוי כביסת בגדים ע"י אנשים, אבל י"ל שנסמך על גמ' דביצה (ל') הני נשי דשקלו חצביי' ואזלו ויתבן אפומא דמבואה ולא אמרי' להו ולא מידי אלא הנח להם לישראל מוטב שיהיו שוגגין כו', ולפי"ז י"ל דגם בירושלמי משוה"כ אמר מיקל לנשייא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא וכן מיקל לנשייא דשטחין בגדיהון לאוירא דתנורא והיינו דמיקל להון שלא אמר להו ולא מידי דאמרי' גם בזה מוטב שיהיו שוגגין כמו בהנהו נשייא דביצה (ל') הנ"ל, ואמנם לפ"ד המג"א בשם ס"ח הנ"ל דלא אמרי' מוטב שיהיו שוגגין רק במקום רשות ולא בבהכ"נ א"כ אכתי תקשי בירושלמי מגילה דמיקל לנשייא דשטחין בגדיהון באוירא דבי מדרשא שאין לומר דמיקל להון שלא אמר להו ולא מידי משום מוטב שיהיו שוגגין דהרי בבהכ"נ ובהמ"ד לש"ל כן אלא ש"מ דאפי' בבהכ"נ ובהמ"ד אמרי' הכי וכמבואר בטור או"ח סי' ס"ח בשם הרמ"ה דאפי' בבהכ"נ אמרי' מוטב שיהיו שוגגין והיא הערה נפלאה:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה