חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ה · ד
אך מ"מ נראה דבלאה"כ אין לומר בעזרת בהכ"נ ומכש"כ בפרדס או חדר הפתוח לה שיהי' קדוש ע"י פתיחתו משום דמה דאמרי' דבנוי' בחול ופתוח לקודש תוכה קודש הוא רק לגבי עזרה שבמקדש כיון דאויר עזרה מקדש כדאמר בזבחים (כ"ו) דאויר פנים כפנים דמי ועיין תוס' שבועות (י"ז) ד"ה תלה, לכך מה שהלשכה פתוחה לאויר עזרה שמקודש גם הלשכה תוכה קודש ומשא"כ בפתוח לבהכ"נ שאין אוירה קדוש, איברא דבירושלמי מגילה פ' בני העיר אר"ח בר בא ר' יוחנן מיקל לנשייא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא עכ"ל שלכאו' מזה דבהכ"נ גם אוירו קדוש אבל בשו"ת ד"ח או"ח ח"א סי' ג' כתב דהתם רק משום ביזוי מצוה אבל אין קדושה נתפס על אויר בהכ"נ עיי"ש, ומ"ש המהרי"ט לגבי הפרדס הטעם דל"ה פתוח לקודש לעזרה דהכ"נ משום דנעשה מתחלה לצורך חול י"ל דעדיפא קאמר אפי' באופן שנאמר דבהכ"נ שוה בזה לעזרה דבהמ"ק דאויר מקדש מ"מ לא מקרי פתוח לקודש אבל באמת בלאה"כ ליתא: