חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ש · שלום / כלי מחזיק ברכה
"השם גבולך שלום חלב חיטים ישביעך". אין מעלה גדולה ממעלת השלום, כל
הברכות והטוב טמונים בשלום והפרנסה מתרבה, כאשר השלום הוא מנת חלקו של
האדם.
וזה דברי דוד המלך: "השם גבולך שלום", מתי שיש בחיי האדם ובסביבתו שלום,
אז הקב"ה מרבה את חייו, את גבולו, בחלב חיטים ובפרנסה מרובה. אין מציאות
שיהיה פרנסה לאדם, ברגע שמחלוקת סובבת אותו, לכן, כשרואה האדם שמזונתיו
מצטמצמים, ירבה שלום בסביבתו.
וידועים דברי הגמרא בברכות: "הרואה קדירה )סיר( בחלום, יצפה לשלום". ונשאלת
השאלה, מדוע ראיית סיר בחלום מסמנת לשלום?, אלא מה תפקידו של סיר? ומה
יוצא מן הסיר?, בתוך הסיר שמים מים, ביחד עם התבשיל, למטה מדליקים אש,
לחמם ולבשל, אש ומים הם שני הפכים גמורים, והסיר הוא המחבר והמקשר בינהם,
ועל ידי חיבור של שני ניגודים נוצר דבר מועיל וטוב. ולכן מובא הרואה סיר בחלום
יצפה לשלום, הסיר מחבר את שני הניגודים שהחיבור ביניהם גורם לתועלת.
כך האדם צריך לדעת, שלברוא וליצור דבר חדש ומועיל וטוב, חייב לחבר שני
ניגודים. איש ואשה, אלו שני ניגודים האיש כולו שיכלי האשה כולה ריגשית, ועוד
ניגודים רבים יש בין האיש והאשה ובניגודים רבים שיש, ובכל אופן מוצאים את
המכנה המשותף וכך נברא ונוצר עולם חדש.
וכן, יסתכל האדם על הליכתו, אינו הולך בשתי רגליים יחד קדימה, אם הוא ילך
בשתי רגליים יחד קדימה, הוא יפול אחורה. רגל אחת צועדת קדימה, השניה נשארת
עומדת על מקומה, אחרי כן, זו שהלכה קדימה עומדת על מקומה וזו שעמדה אחורה
הולכת קדימה. כל דבר בחיים שרוצים להתקדם בו, צריך ניגוד כנגדו. לכן, לתועלת
האדם ללמוד לחיות עם הדעות השונות ממנו ומי שרוצה לחיות בדעתו בלבד, חייו חיי
מרורים, חייו מלאים באכזבות, ובמחלוקות קשים.
וידע האדם, המשנה באבות אומרת: "הוה מתלמידיו של אהרון אוהב שלום ורודף
שלום" ופירשו המפרשים, יש בשמים הרבה ישיבות, כל אחד מאבות העולם, יש לו
ישיבה בשמים, משה רבנו מחזיק ישיבה של תלמידי חכמים, אברהם אבינו ישיבה של
בעלי החסד, יצחק ישיבה של מתפללים, ואהרון ישיבה של אוהבי שלום ורודפי שלום.
והתנא במשנה אומר המלצה: הוה מתלמידיו של אהרון, ממליץ להיות מהתלמידים
של אהרון בשמים, בישיבת השלום.
תמיד המשלנו את החיים לבנק, אדם מפקיד כסף בבנק, ומתי שצריך מושך ממנו.
אם ימשוך יותר מדי, יגמר לו הכסף והבנק יגביל אותו. כך החיים בין שותפים, בין בעל
לאשה, בין כל העולם, אדם עשה טוב לחברו, הפקיד אצלו, עוד טוב הפקיד עוד, פגע
בו משך, פגע בו הרבה, ניהיה מוגבל. כך חיי האדם, עם כל הסובבים אותו. ישתדל
האדם להיות עשיר בשמים, להיות עשיר לנגד כל חבריו וקרוביו. אך יסוד גדול, אל
תצפה משום אדם למאומה, כאשר אתה מטיב עם חברך ועם קרובך, תעשה זה לשם
שמים.
וידוע מעשה עם הגאון מוילנא, כל אדם אשר היה בא ומבקש ממנו עזרה או טובה,
בסוף היה מוסר לו הגאון, אבן קטנה. שאלו את הגאון, מדוע מחלק אבנים קטנות לכל אדם אשר עושה עימו חסד?, ענה הגאון: כל אדם אשר עושים עימו טוב רוצה להחזיר
ברע, זה טבע האדם. לכן אני מוסר אבן קטנה, שיזרקו עלי אבן קטנה ולא סלע גדול.
נשתדל להרבות שלום ולא נחפש את הצדק, אלא את השלום.
אמרו חז"ל: "לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו
לפנים משורת הדין" יכול להיות שאתה צודק, אך בלי השלום, חייך לא יהיו חיים.
בברכת, "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".