אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ש › שלוות הנפש / קבלת החלטות בראש נקי

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ש · שלוות הנפש / קבלת החלטות בראש נקי

שלוות הנפש / אתה חייב להירגע

כל דבר חשוב שרוצה האדם לעשות, אסור לקחת החלטות בפזיזות, וצריך לחשוב

ולהתעמק הרבה פעמים, ולא להתחיל דבר ואחרי זמן להתייאש ולהניחו.

וידוע, איך נוסדה הישיבה הראשונה בעולם; היה רב גדול, ושמו היה רבי חיים

מוולוז'ין והוא היה מגדולי תלמידי הגאון מווילנא. בא לפני רבו וביקש ממנו: רבי יש

בדעתי להקים דבר חדש בעם ישראל, מסגרת אשר בחורי חמד יתאספו, יאכלו, ישנו

וילמדו תורה ולא כל אחד ילמד לעצמו. דחה אותו הגאון, דחייה כלאחר יד.

שוב, אחרי זמן, חזר רבי חיים מוולוז'ין לרבו, עם אותה בקשה ושוב, רבו דחה

אותו. אחרי חמש-שש פעמים, שהגאון נהג כך, פתאום שינה הגאון את פניו כלפי

תלמידו, ובמאור פנים חיזקו ואימצו לעשות מעשה גדול זה. עמד רבי חיים מוולוז'ין

לפני רבו ואמר לו: רבי מדוע דחית אותי כל כך הרבה פעמים ופתאום, מאיר לי פנים

ומחזק אותי לעשות מעשה זה.

ענה לו הגאון מוסר גדול לחיים: הרבה פעמים, אדם רוצה לעשות דבר, אך הרצון

אינו חזק ואם עושים דבר עם רצון לא חזק, בסוף זונחים אותו והנזק של דבר בלתי

מושלם ודבר שהחלו אותו והזניחו אותו, חמור ביותר.

לכן, חשבתי שיש לך רצון לפתוח ישיבה וזה דבר גדול וחשוב, אך עם נטל וקושי

גדול ביותר ולכן דחיתי אותך, לראות עד כמה הרצון שלך גדול. וכשראיתי שרצונך

גדול מאוד, אז ברכת הרב נתונה לך.

הנה צריך לדעת יסוד גדול, כשיש בחיי האדם דברים אשר אינם מושלמים, חורבן

גדול נגרם בחיי אדם. וכך אמרו חז"ל: "כל המתחיל דבר מצווה ואינו מסיימה, מיתה

מביא לעולם" וכל דאגה או הרגשה של חוסר רגיעה שיש בנפש האדם ואינו מבין

מדוע, באה מדברים מרובים פתוחים, אשר לא סיימם ושנמצאים בדעתו.

וזה נמשל לאדם שמקבל תשלומים: חכם - כל תשלום שבא לפניו, מייד משלמו כך

מייד מסיים כל דבר. אך מי שלא חכם - צובר אחד ועוד אחד וכן הלאה, עד שמדאגה

ומצער, חייו קורסים לו. לכן, יקח יסוד האדם בחייו, כל דבר שלוקח על עצמו, ישתדל

בשלמות ובכח גדול, לסיימו ולהביאו למקום הטוב ביותר.

אנו בדור, שיש בו בלבול הדעת גדול. אחד משיטות היצר, לערבב את הכל, אין

דעות מגובשות. כל דעה שהיום חושבים כך, מחר משנים אותה וזה "את אשר אסרת,

התרתי ואת אשר התרת, אסרתי" מכאן, לא רק שמוריד את ערך האדם בפני חבריו,

שמשנה את דעתו, אלא, גם האדם, בפני עצמו, מאבד את חוסן כוחו, ומפסיק להאמין

בעצמו, בתוך תוכו.

וכאשר האדם מאבד את האמון בעצמו, אינו יכול לעשות מאומה וכל אשר עושה

אינו מושלם. לכן, ישתדל האדם להכיר את עצמו ולהשתדל לסדר את ראשו ולארגן

את נפשו כמו שמסדרים בית ושמים מקרר במקום, שולחן במקום, מיטה במקום -

כך צריך האדם לארגן ולסדר את ראשו לדעת את גבולות עצמו בכל עניין ודעותיו

ומחשבותיו.

ויזהר, כמו שיש חולי הגוף, כך יש גם חולי הנפש וכמו שנזהרים לשמור על

הבריאות ונזהרים שלא לאכול מאכלים המזיקים לגוף הרבה, כך גם בנפש, הנפש ניזונה

מהראייה, שמיעה. ישמור על בריאות נפשו במה שמאכיל את הנפש, לא להאכילה

בראייה אסורה ובשמיעה שאינה הולמת ובדברי כחש וכזב, ישמור על בריאות נפשו,

כפי ששומר על בריאות גופו.

ויקפיד על יסוד גדול, לעשות תענית משפט פעם בזמן, ונבאר מהי תענית משפט:

מידה רעה יש באדם, שכל רגע שופט ודן בדעתו את בני ביתו, את הנלווים אליו,

את חבריו ומאשים בפני עצמו, את כולם. לכן, לרפואת נפשו, יקפיד יום בשבוע לא

לשפוט אנשים. משום, שכאשר שופט מחייב את כולם, מכביד הוא על ליבו. ולב כבד,

קשה לנשוא אותו לרחוק והוא כעגלה אשר מלאה במשא כבד, קשה לה גם לנסוע

למרחקים וגם לילך מהר. כאשר מקלים מעל העגלה, קלה היא לשאת את בעליה,

בצורה טובה יותר.

כך הלב - הלב צריך לשמור אותו טהור ולהיזהר שלא להשחיתו "לב טהור ברא

לי אלוקים ורוח נכון חדש בקירבי" הלב הוא נותן לאדם כח והוא לוקח את הסיכונים,

להיכנס לדברים ולמחוזות חדשים, לכן אומרים אמיץ לב, מדוע לא נאמר אמיץ שכל?

אלא, השכל של האדם הוא סוחר ורק מסתכל - כסוחר- את טובתו המיידית ולא מוכן

לקחת סיכונים, משום שזה כבר יש לי, מדוע אני אסכן את זה בדבר שאין לי?! לכן,

השכל אינו אמיץ אך הלב הוא אמיץ - הוא לוקח את האדם קדימה, למחוזות חדשים.

השכל הוא העיניים, הלב הוא הרגליים וגדולת האדם, שיודע לאחד בין עיניו

לרגליו, לדעת את הגבול העדין והבריא לחבר את שתי כוחות אלו. ומי שזוכה למעלה

זו, השלום שוכן בתוכו ואשרי מי שיש לו שלום בינו לבין עצמו.

בע"ה נשתדל בכל יום לכתוב דברי חיזוק, אהוביי וקרוביי, יידעו שאהבה מרובה

בליבי וליבי עימכם ומה שהלב חושק, הזמן עושק, אך משתדל אני להזכירכם בתפילה

ובברכה, ובתחינה לקב"ה, שלא ייבושו בי כל קווך.

הזמנים, מהזמנים הקשים שידע העם הזה והצרה הגדולה, שאנו לא רוצים להאמין

שזה המצב שאנו חיים בו. אנו דוחקים בדעתינו את המחשבות המפחידות, משום שכך

דרך האדם, לדחוק את הלא נוח, אך זו סכנה גדולה. צריך האדם לדעת את מצבו ואת

מקומו בעצם הידיעה והעמידה על האמת, היא תחילת פיתרון הבעיה. כוחנו בפינו,

כדברי חז"ל: "אל תיראי תולעת יעקב" והקשו: מדוע השווה הנביא את יעקב אבינו

לתולעת? אלא מה תולעת כוחה בפיה, אף עם ישראל, כוחו בפיו ואפילו חרב חדה

מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה