אור ברסלב

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ש

אות ר

שבת חזון / פרשת דברים

אחת מן השבתות הקדושות והמיוחדות בכל השנה כולה היא "שבת חזון". בשבת

זו יש כח אשר משפיע לכל שבתות השנה. ובשבת קודש זו, אפשר לראות ולהרגיש

את כל שבתות השנה כולה.

אם כך, לאחר שנה, אשר לא הייתה נוחה לכלל עם ישראל, "צרה ויגון אמצא

ובשם ה' אקרא" ועוכרי ישראל רבו ומתוכייך יצאו מחריבייך וחורבן בית המקדש היה

בתוכנו, אשר אנשים עם מידות רעות, עם קלקול הנפש, כקמצא ובר קמצא חרבה

ירושלים, אשר ראו את תועלת עצמם והנאת עצמם והנאת משפחתם ובשביל גאוה

וסיפוק יצריהם ובשביל ממון מועט, אשר ארור הוא, מכרו את נפשם והביאו את חורבן

בית המקדש.

בשבת קדושה זו, אוספים כח וזורעים כח חדש להתחיל מוצאי ט' באב, ראשית

חדשה ובניין הבית חדש.

בשבת זו, אנו מתחילים לקרוא בתורה את ספר דברים אשר נקרא הוא "משנה

תורה".

בספר זה סגולות רבות יש כבר אמרנו השבוע שצדיקים גדולים, היו מקפידים

במשך כל השנה לקרוא וללמוד מספר דברים ואמרו, שסגולה היא לחזרה ולהתקרב

לאבינו שבשמים ואף אפשר לומר סימן טוב בפרשות ספר דברים.

מסופר על יהודי, אשר פרנסתו הייתה חנות אשר בה היה מוכר דברי מאכל. את

החנות היה משכיר מאדון גוי. באחד הימים פנה האדון הגוי ליהודי ואמר לו: יש לי

הצעה כספית טובה משלך ורוצה אני להוציא אותך מן החנות ולהעבירה לאיש אחר.

הלך היהודי הכשר לפני צדיק גדול וביקש ממנו: אנא תעתיר עלי ברחמים לפני הקב"ה

שפרנסתי לא תיפגע; ענה ואמר לו על פי פרשות השבוע ברכה: דין "ודברים" יש לך

עם אדם, "ואתחנן" אתפלל לה' שתצליח אבל, "עקב" קודם לזה, "ראה" ושכור לך

חנות אחרת "שופטים", אחר כך תיקח אותו למשפט "תצא", מהחנות "תבא", לחנות

חדשה, "ניצבים" תעמוד במצב טוב, "וילך" ילך לך טוב, "האזינו" האם הבנת, "וזאת

הברכה" זאת בירכתי אליך.

כך הם פרשות ספר דברים משבוע זה עד אחרי ימים נוראים, אשר מתחילים

בראשית.

צריכים אנו ברכת חכמים, צריכים אנו להתנהג בחכמה ובתבונה ואף אם רואים

רגעים וזמנים קשים נמצא דרך אחרת נוחה ובעתו ובזמנו הקב"ה דן ושופט והשפע

והברכה חוזרים לקדמותם.

לא יפול האדם ברוחו בשום עניין, האמונה והביטחון בה' תיהיה מנת חלקנו. ובעל

הרחמים יקבל תפילתנו ובקשתנו.

עוד בפרשת דברים: "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". מצאנו בחכמי

ישראל בכל הזמנים איך עמדו והנהיגו את קהל עדתם עם חכמת ה' עליהם. מסופר

בזמן הנודע ביהודה על אדם, אשר היה סוחר גדול ביין לכל היהודים במדינה ובמדינות

אחרות. לקח את אחד מפועליו, יהודי כשר ונסע להונגריה לקנות יין לכבוד חג הפסח.

היהודי, אשר היה עימו לקח עימו ארנק אשר כל כספו, אשר עבד שנים רבות היה

מונח בתוכו, פחד היהודי על כספו וחשב היכן טוב לשומרו. החליט שבאחד מן חביות

היין ישים בפנים את כל הצרור וכך עשה. אחרי ימים מרובים וכל טלטלת הדרך, הגיעו

לביתם, למחוז חפצם. כאשר פתח היהודי את החבית וחיפש את כספו, שוד ושבר, כל

עמלו הלך לריק ונעלם. בא לפני בית דינו של הנודע ביהודה ותבע ואמר: איני חושד

באיש, אך כספי היה בתוך החבית ונעלם מה עלי לעשות? קרא הנודע ביהודה לבעל

הבית, אשר היה מעשירי ונכבדי הקהל ושאלו האם יודע אתה היכן ממונו של פלוני?

התפרץ בעל הבית בקול צעקה גדולה בקללות וגידופים על פועלו ולא נתן מילה אחת

שיוציא מפיו. עצר אותו הנודע ביהודה אמר לו: גם אני איני חושד בך אך דבר אחד

רוצה אני לומר לך: הייתם 2 יהודים ועוד פועלים גויים בכל המסע,וודאי גוי גנב את

הכסף ואם גנב נגע ביין, כל היין, יין נסך, אם כך עליי להוציא קול קורא לכל יהודי

המדינה ומחוצה לה שיינך הוא יין נסך. עצר אותו בעל הבית את הנודע ביהודה וביקש

להכנס איתו לחדר ולדבר איתו ביחידות עמד ואמר מתבייש אני, סליחה, אני לקחתי

את הכסף. הנודע ביהודה, אמר לו "אין אדם משים עצמו רשע" אתה לא יכול לומר

את זה בודאי אני לא חושד בך. אמר לו הנודע ביהודה, אני אחזיר את הארנק עם

הסימנים שלו. אמר לו הנודע ביהודה זה לא מספיק; אמר לו הנודע ביהודה רק אם

תבוא לבית הכנסת בליל שבת ותשבע שבועה שזה אתה רק אז היין מותר.

צריך לדעת יסוד גדול, יש דין ויש דיין כשאדם עושה רע, אף שבתחילה קבוצת

אנשים מאמינים ושומעים לו, לאט לאט, כל קשר רשעים אינו מן המינין וסופם

ליהיות לעג וקלס וסופם להודות על כל פשעיהם וחרפתם תצא לאור.

שבת קודש / הכנת הנפש

ידע האדם, שאם מכין את נפשו הכנה גמורה ונהיה כלי קיבול, זוכה לאור גדול

בשבת קודש.

וידוע, צדיקים גדולים, היו רואים את קדושת השבת על העצים, על האבנים, וכן

בגד או דבר שעבר עליו שבת, יש בו ריח מיוחד של שבת קודש.

וכך מובא באחד מן הראשונים, אף שלא נפסק כך להלכה, אם יש לאדם לחם שלם

לברכת המוציא בשבת ולחם לא שלם אבל שעבר עליו שבת שעברה, מוטב לבצוע על

הלחם הלא שלם, שעבר עליו שבת, מאשר לבצוע על לחם שלם. יש כח גדול לדבר

שעבר עליו השבת.

אך צריך לדעת, שהיצר הרע בכל ערב שבת, מנסה בכל כח להכניס יצר הרע גדול

ביותר ביום קדוש זה, והשטן מרקד ומחפש היכן להיכנס. ועל זה נאמר )שמות לה,ג(:

"לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", הזהירה אותנו התורה לא לבער אש,

שהיא אש המחלוקת, בכל מושבותיכם ביום השבת, ויזהר זהירות גדולה, וידע שהיצר

מביא את כל המחשבות הרעות וכל הדאגות ביום השישי, בשביל שהאדם יפול ברוחו

ויכנס לעצבות ולכעס. וידוע כי מי שכועס מאבד את פרנסתו ואת כל הברכה אשר

נותן לו הקב"ה. ולכן ישתדל להיזהר ולהישמר ביום קדוש זה מן הכעס ומן המחלוקת

ומן העצבות, אשר שורשם של מידות אלה רע, משחית, מחריב. וישתדל להאיר פנים

לכולם, לשמוח ולשמח, כל אשר יש בכוחו, את כל הסובבים אליו וכן את כל האדם

אשר יפגוש יאיר לו פנים.

ומצאנו במדרש רבה )רות ד,ה(: התקנה שיהיו שואלים בשלום חברו בשם, התקין

בועז ובית דינו. וקשה, מדוע בועז ובית דינו, הם רק אלו שתיקנו תקנה זאת?! אלא,

אפשר לבאר ולומר, הגמרא במסכת בבא בתרא )צא,( אומרת: מאה ועשרים משתאות

עשה בועז לבניו )שישים בנים ובנות(, שנאמר )שופטים יב,ט(: "ויהי לו שלושים בנים ושלושים

בנות שלח החוצה". ובכל המשתאות והשמחות אשר עשה בועז לא הזמין את מנוח,

מדוע? אמר: למנוח אין ילדים ואם אני אזמין אותו לשמחה הוא לא יזמין אותי, כי אין

לו שמחות חזרה להזמין אותי, אך כל הבנים של בועז מתו בחייו. ולכן בשביל מעשה

זה שלא הזמין לשמחות בניו ובנותיו את מנוח, תיקן דבר זה, על ידי שהתקין הוא ובית

דינו לשאול בשלום חברו בשם.

ואפשר לדקדק ולומר, הנה מצאנו שנעמי אומרת לרות )רות ג,א(: "בתי הלא אבקש

לך מנוח אשר ייטב לך". ואפשר לבאר, רות פחדה להתחתן עם בועז, שגם לה לא

ימותו הילדים, לכן נעמי אמרה לה "בתי הלא אבקש לך מנוח", את תזמיני את מנוח

לשמחות שלך, ואז לא יהיה צער.

וידע האדם, שמחוייב בכל כח, לרדוף אחרי השלום, וידועים דברי התנא דבי אליהו

זוטא: מי שמקדים שלום ומשיב שלום, מוריש חיי העולם הזה וחיי העולם הבא.

וכשנדקדק נמצא מה שנאמר במשנה )אבות פ"א מי"ב(: הלל אומר הוי מתלמידיו של

אהרן אוהב שלום ורודף שלום. וקשה, מדוע רודף? הרי רודף נאמר על דבר לא טוב

ואיך אפשר לקרוא רודף? אלא, רודף, אף אם דוחים אותך כשאתה מנסה לעשות

שלום, מתנהגים איתך כמו אדם שרודף ויותר נלחמים בך ומבזים אותך, תמשיך בכל

כח לרדוף אחרי השלום.

וכשאדם מנהיג את עצמו בדרך זאת ואלו הם חייו, ה' עוזרו ומסייע לו בכל הדרכים,

והנפש שלו נפש חזקה ומרוממת, וגם "משמועה רעה לא ירא נכון ליבו בטוח בה'".

ובונה את נפשו לזמנים, אשר שום אדם לא יודע מתי יבואו אליו, ואיך יתמודד עימם.

ואפשר לדקדק ולומר, אמרו חז"ל )אבות פ"א מ"א(: "הוו מתונים בדין", ואפשר לפרש

ולומר גם כאשר בא על האדם דין ורואה בעיות ודברים קשים, יהיה מתון בדין, יקבל

את הדין במתינות, בלי לשאול שאלות את הקב"ה ובלי להתמרמר ולכעוס על מידותיו

של הקב"ה, זה חורבן גדול.

שבת קודש / כבוד תלמיד חכם וקדושת השבת, אחד הוא

הנה שבת קודש, הוא יום לעלות ולהתעלות ולהתקדש ולהגיע בו לדרגות גבוהות

ביותר. וכשם שיש שני דרכים לעלות לבניין גבוה, דרך אחת היא, דרך המדרגות, אשר

קשה היא לעלות לקומה גבוהה ודרך שנייה, על ידי מעלית, אשר בנקל אפשר לעלות

למקום גבוה. כך ימות השבוע, אלו המדרגות, ושבת כעין מעלית, לעלות ולהשיג

השגות גבוהות ביותר.

וידוע, שכל ימות השבוע, מתברכים משבת קודש.

ישתדל האדם, בכל עת ובכל זמן, להוסיף מחול על הקודש, לקבל שבת, כחצי

שעה לפני זמנה ועל ידי זה, יושפע שפע רב בכל העולמות.

נשתדל להדליק שני נרות, אחד, לעילוי נשמת רבנו חיים פינטו זצוק"ל ואחד,

לעילוי נשמת רבנו יעקב אבוחצירא זצוק"ל וכשם שנרה של שרה אמנו היה דולק,

מערב שבת, לערב שבת כך הקב"ה יאיר נרנו ויגביה מזלנו.

וידוע, שכבוד תלמיד חכם וקדושת השבת, אחד הוא! מסופר על רבינו הבעל שם

טוב, שבאחד מימות השבת, בשעה שהלך לבית המדרש, ראה יהודי מחלל שבת,

הצטער הבעל שם טוב, צער גדול, מדוע הגיע למצב שרואה חילול שבת ובתוך הרהורו

וצערו הגדול וחשבון נפש גדול אשר ערך בנפשו, נזכר שבאותו שבוע שמע אדם, אשר

מדבר לשון הרע, על תלמיד חכם, אמר הבעל שם טוב, כבוד שבת וכבוד תלמיד חכם

אחד הוא! שמעתי רע על תלמיד חכם, עבירה גוררת עבירה, ראיתי בעיני חילול שבת.

שבת קודש / כח שבת קודש

בכל ערב שבת מרגישים מיוחדות חדשה, אי אפשר לדמות ערב שבת אחד, לאחר.

זה אור מיוחד והתעלות הנפש חדשה בכל פעם. ידוע מה שמובא בספרים הקדושים,

שבבריאת העולם, הקב"ה ברא ששה ימים ובכל יום היו עשרים ושמונה שעות, עמדו

הימים לפני הקב"ה ואמרו לפניו: ריבונו של עולם כל מה שבראת בעולמך לכל בריאה

יש מלך, האריה מלך שבחיות, הנשר מלך שבעופות וכו'. אך לימים אין מנהיג ומלך,

עמדו הימים לפני הקב"ה ותבעו מלך עליהם, אמר להם הקב"ה: כל יום יתן ארבע

שעות, המיוחדות שביום, וביחד כפול שש, נבנה העשרים וארבע שעות המקודשים,

עם הכוחות החזקים ביותר מכל ימות השבוע וזהו היום הגדול שבת קדש.

כל הכוחות נמצאים ביום הקדוש הזה, הוא תמצית של השבוע הבא וכל רגע, הוא

סגולה אחרת. הרב מנחם מנדל מרימינוב, גילה אחד מן הסגולות, בברכת המוציא לחם

מן הארץ של ליל שבת; יאכל שבע חתיכות ובכל חתיכה יכוון פרנסה ליום מן השבוע,

חתיכה א' יתפלל פרנסה ליום ראשון, חתיכה ב' פרנסה ליום שני וכן, סגולות רבות

נאמרו בשבת קודש, זהו יום של שיחרור הנפש מכל צרה ומצוקה. "שבת היא מלזעוק

ורפואה וישועה קרובה לבוא". האר"י הקדוש היה מסתכל בשבת על הקירות והיה

אומר: השכינה נמצאת על הקיר, על השולחן, על כל דבר.

ההבדל בין כח השבת לכח החג, בשבת זה כח פנימי מהנפש שיוצא בחוץ, בחגים

זה כח חיצוני שניכנס פנימה. צריך לשמור וליחד את היום הזה בכל כח, חז"ל אומרים:

אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש ושומר שבת, מוחלים לו על כל עוונותיו.

אך צריך להזהר מאוד בערב שבת מן המחלוקת. חכמי הקבלה הזהירו שבכל

ערב שבת בכניסת השבת, אש המחלוקת מרקדת ועל זה נאמר: "לא תבערו אש בכל

מושבותיכם ביום השבת" ואיזה אש? זו אש המחלוקת. ובכל ליל שבת אם יש מחלוקת

בבית, מלאכים עומדים ואומרים כך יהיה בשבת הבאה.

וידוע מעשה ברבי מאיר בעל הנס, היתה משפחה שכל שבת הייתה בה מחלוקת

גדולה מאוד, ילדים רבו עם ההורים, ההורים רבו עם הילדים ושם רע יצא בכל העיר

על המשפחה הזו. שמע רבי מאיר בעל הנס את הדברים ובליל שבת, בהפתעה גמורה,

הלך למשפחה זו וישב בשולחן שבת לאכול עימם והתעכב עד השעות המאוחרות.

והנה פלא, מאותו שבוע נפסק המחלוקת במשפחה זו. לא הבינו מה קרה, איך אש

המחלוקת נפסקה במשפחה. הסביר רבי מאיר, ניצוץ ראשון של מחלוקת נדלק בליל

שבת ומשם ממשיך לכל השבוע, אם לא מדליקים אותו בליל שבת, לא יהיה אש כל

השבוע ולא יהיה מלאך בליל שבת שיאמר, שכך יהיה לשבת הבאה מחלוקת, אלא

מלאך אומר, שכך יהיה לשבת הבאה שלום, אהבה ואחווה ושמחה. לכן, ישמרו מכל

משמר, את היום הקדוש הזה.

ולדעת לא להפסיד רגע אחד, כל רגע הוא פנינה יקרה. וכבר משלו משל ליום

השבת לדייג, אשר הלך לדוג דגים בלילה, ישב על החול עם חכתו, מחכה לתפוס

דגים ובידו הפנויה מישש בחול לחפש משהו להתעסק עימו. והנה, מרגיש בידו שקית

מלאה באבנים, ובחושך ובאפלה שהיו, לא ראה מה יש בשקית רק הרגיש אבנים,

כך במשך כל הלילה היה זורק אבנים לים, בידו הפנויה ונהנה מהרעש שהאבן נופלת

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה