חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ש · שבת קודש / מעין עולם הבא
ערב שבת קודש - מהזמנים המקודשים והמרוממים ביותר לעם ישראל -
כשנתעמק ונדע את מעלת השבת, נבין את דברי הזוהר הקדוש אילו היינו מבינים
את מעלת השבת, יהודים היו יוצאים לרחוב ומושכים, בכח, את אחיהם לשמור את
השבת ליום זה.
יש כח עצום, אשר אין בהשגת שכלינו להבינו, והבן איש חי, כבר אמר, ששעה של
לימוד תורה בשבת קודש, היא כאלף שעות ביום חול.
והגדיל ממנו המהרח"ו הקדוש, בספר "עץ החיים", ששעה של לימוד תורה בשבת,
יש לה כח כמאה שבעים מיליון שעות, ואחרי דברים נשגבים אלו, של הבן איש חי
ובפרט, של רבינו חיים ויטאל, מה יש עוד להוסיף ולומר על כח של כל רגע בשבת
קודש.
וחשבנו בדעתינו, כל השבוע, יהודי מקיים מצוות, לומד תורה ועושה מעשים
טובים, אך, אין מספיק ודי כח למצוות ולתורה אשר למד לעלות לפני ולפנים, לפני
הקב"ה - לכן, צריך את כח השבת, ובכח השבת נאספים יחד, כל המצוות וכל המעשים
הטובים, של כל השבוע, והשבת היא הנשמה, כח הדחף שדוחף ומעלה ומרומם את כל
ימות השבוע, נחת רוח לפני הקב"ה.
לכן, ידע האדם שיכול כל השבוע ללמוד תורה, לקיים מצוות ולעשות מעשים
טובים, אך הכל זה כגוף ללא נשמה, הנשמה שמרימה ומעלה את הכל, זה שבת מלכתא.
וכן, להבדיל, אף הרשעים שחוטאים ומחטיאים ועוברים על כל איסורי התורה
עונשם גדול, אך כאשר מוספים חטא על פשע וח"ו מחללים את השבת, מזרזים את
עונשם ומקדמים אותו לבוא.
לכן אמרו חז"ל, אפילו חטא אדם בכל העבודות הזרות שבעולם כדור אנוש ושומר
שבת מוחלים לו על כל עוונותיו, מדוע? משום שחילול השבת, אוסף סביבו את כל
העוונות ומקדמם לפני הקב"ה, להעניש את האדם, אך אם יש שמירת שבת, אין חיות
לעוונות ואין מי שירים את העוונות, ויביאם לסוף לעונש.
שבת היא, מעין עולם הבא, ומצאנו במדבר, הקב"ה נתן לבני ישראל את המן 40
שנה, והמן היה יורד דבר יום ביומו, והאוכל היה מספיק ליום למשפחה, ומי שהיה
מותיר מן המן היה המן מתקלקל. וכך 40 שנה, יום יום, כל משפחה יצאה לאסוף את
מזונותיה, חוץ מיום השבת, אשר ביום שישי היה יורד מהשמיים לחם משנה, כפול
אוכל המספיק ליום שישי וליום שבת.
וקשה איך המן לא התקלקל בשבת, הרי מי שהיה משאיר מן מראשון לשני, המן
היה מתקלקל - מה מיוחד בשבת שהיה נשאר טרי ומיוחד, טרי ומשובח כמו ביום
רדתו מן השמים - אלא מה מקורו של המן? לחם של מלאכי השרת, שורשו ומקורו מן
השמיים ושבת, היא מעין עולם הבא, האוויר של שבת, הוא אוויר מיוחד כמו בשמיים,
ולכן בשבת אוויר העולם כמו בשמיים ולכן המן נשאר טרי וטוב ולא התקלקל.
וזהו "מעין עולם הבא - יום שבת מנוחה". כח השבת נראה בכל מקום, ירידת
הדורות גרמה שלא נבחין ולא נרגיש, אך, על תנאים בגמרא מסופר שנכנס תלמיד
לישיבה והתנא צעק באחד מימות השבוע: אני מריח את שבת קודש, שאל התנא - מי
מכם לובש בגד המיוחד לשבת? אחד התלמידים הרים את ידו ואמר אני, הבגד של יום
חול נקרע לי, אמר התנא אני מריח את שבת מלכתא אשר נדבקה בבגדים.
האר"י הקדוש, היה מצביע על האבנים ברחוב, היה אומר, הנה השבת.
ועל אותו מלך, שאכל בשבת בסעודת שבת, בבית אחד הרבנים, ונהנה מטעם
האוכל, שלח את טובי טבחיו, לבית הרב לשמוע ולדעת, מהם התבלינים אשר טיבלו
את המאכלים, ואף טבח לא הצליח להגיע לטעם אשר טעם המלך בבית הרב. קרא
המלך לרב ואמר לו, אכלתי וטעמתי טעם בביתך, מנסה אני שוב לטעום טעם זה וכל
טבחיי לא הצליחו מה מיוחד?
ענה לו הרב: יש לנו תבלין מיוחד שקוראים לו: שבת קודש שבת, כוחו גדול וחזק,
ובשבת האדם נהיה דירה לעליונים, לרדת לשכון בתוכו.
אך, צריך האדם לדעת, שהשכינה לא יכולה להתקיים, במקום אשר יש בו עצבות
והיצר יודע, לדחות את השכינה ולסלקה, מהאדם רק ע"י עצבות וייאוש ולכן, בערב
שבת, בשעת המנחה, מתחיל היצר את דרכו, באש המחלוקת ועל זה נאמר: "לא
תבערו אש בכל מושבתיכם", ואחרי שניצת המחלוקת בערב שבת, מעלה היצר כל
דאגה וכל מחשבה וכל הרגשת ריקנות בנפש האדם - כך עושה היצר בחגים ובשבתות.
והשכינה, שמחפשת את ביתה, לא מוצאתו בלב האדם, והנפש של האדם במוצאי
שבת ובמוצאי חג נופלת לריקנות ולעצבות ולייאוש. וזה תחילת חורבן חייו של האדם.
אינו מבין מדוע הוא עצוב, אינו מבין מדוע הוא מיואש, תולה זה בסיבות מרובות,
ומאשים רבים ואז מאבד הוא את חבריו, את אוהביו, את הוריו ואת רבניו. אך האמת,
נמצאת בנפש אשר היא עצובה מזה שלא זכתה להיות משכן לשכינה.
לכן, ערב שבת יסדר האדם כל סידוריו ויבחן וינסה, כאשר שבת ראשונה, הוא
בשמחת אמת ובאהבת השם ודוחה, כל מחשבת עצבות ומערב שבת, נהיה כבית אשר
מכינים אותו לקראת מלך גדול ומסדר את הנפש, כשם שמסדרים ומצחצחים בית
לקראת מלך, ומתקנים הבגדים, ומדליקים הנרות.
נדליק אור השמחה בנפש. נסדר המחשבות, בצורה הראויה ביותר. את הדברים
האפלים בנפש, נחביא אותם ולא נשים אותם בריש גלי, בראש ובמחשבה נסתיר
אותם, ננסה לצחצח ולנקות אותם עד כמה שאפשר, נטהר את הנפש מריח הרע של
השקר, אשר אף שלעיתים נראה כדבר מצוחצח וטוב, אך ריחו נודף ומקלקל כל חלקה
טובה.
מיום שישי השכם, נתפלל להקב"ה, אנא מלך מלכי המלכים, צווה למלאכיך מלאכי
עליון, שיפקדוני ברחמים ויברכוני, בבואם לביתי, כי הדלקתי נרותיי והצעתי מיטתי
והחלפתי שמלותיי לכבוד השבת. נחליף ונתקן ונסדר ונאיר את הנשמה ונכין את
הבית לקראת שבת קודש. הקב"ה יקיים בנו "אם אתם משמרים נרות של שבת, אני
מאיר לכם נרות של ציון"