חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות מ · מחשבה / מחשבה רעה מזיקה לסביבתו
מה ההבדל בין שמחה לאושר? שמחה, זה דבר חולף. אדם שמח בחבר שראה,
או שמח מדבר חדש, כשעובר רגע, השמחה מסתיימת. אושר, זה דבר אשר ממשיך
לאחר זמן.
והנה כדי לבחון ולבדוק אם השמחה ששמחנו היא שמחה נכונה ושמחה אמיתית,
על ידי שרואים ומרגישים האם לאחר השמחה יש המשך של אושר. אם כן, זו שמחה
של אמת, שמחה של מצווה, שמחה עם שורשים אמיתיים וחזקים.
והנה חשבנו בדעתנו, לחזק ביום זה לנו ולכל אחינו ורעינו היקרים והחביבים עניין
כח המחשבות.
האדם חושב שמחשבה זה דבר ריק, אשר אין בה ממש וזה דבר פרטי שלי אשר
הוא אצלי ושלי ואינו קשור לשום אדם אחר, אך טעות ביסודה! המחשבות, יש להם
כח גדול ביותר ולא רק משפיעות על האדם, אלא הם משפיעים על הסובבים לאדם,
אפילו שאינו משתף את האדם במחשבותיו, הרי הם משפיעים ביותר. ואפשר לדמות
את המחשבות לציפורים, הציפור, פעם עף ונכנס לגינתך ויוצא חזרה לגינת בעליו, אף
שאינו שלך, חוזר הוא לתחומך. כך המחשבות, המחשבה שלך חודרת לתחומי חברך.
וכך רואים בחוש, כאשר עומדים ליד אדם צדיק, פתאום מחשבות טובות נכנסות
בדעת, וחס ושלום, כשעומדים ליד אנשים לא הגונים, מחשבות רעות עולות בדעת
האדם, או דברים אשר לא קשורים לחיי האדם, חודרים לדעתו והאדם לא מבין מדוע,
אלא כמו ציפורים העוברים מגינה לגינה, ואותם מחשבות מזיקות ממקום למקום.
ולכן, צריך להתרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, גם אם אינו מנסה לקלקל אותך
מחשבותיו מזיקות ומשפיעות השפעה רעה מאוד על האדם.
ולכן, כשהולכים לבית כנסת, צריך הכנה ולא לילך עם כל הרע אשר בראשך משום
שמזיק אתה לכל הסובבים אליך.
וכך אדם אשר עצוב, מדבק את כל הסובבים אותו בעצבות ואדם אשר שמח, גם
כן מדבק את כל הסובבים אותו בשמחה.
וידוע על אחד מן האדמורי"ם הצדיקים, אשר היה מקפיד לא לישון רק על מיטה
שלא שכב בה אדם רשע ושלא נעשה בה שום דבר לא כשורה. אותו אדמו"ר, הגיע
לעיר ורבני העיר רצו שיהיה נוח וטוב לו, הלכו לנגר ירא שמים וביקשו ממנו לבנות
מיטה וששום אדם לא ישב עליה, רק האדמו"ר יהיה הראשון אשר ישב וישן בה.
והנה, כשהאדמו״ר שכב בלילה על המיטה, צעק צעקה גדולה ביותר. נכנסו לחדר
לשאול מה קרה? ענה ואמר להם: הרגשתי כמו סכין ננעץ בגבי. שאלו אותו: מדוע? זו
מיטה חדשה, שום אדם בעולם לא ישב עליה. ענה ואמר: הסכין היה סכין של עצבות.
שאלו את הנגר, והנגר אמר, כאשר בנה את המיטה היה בצער על בתו שמקשה ללדת,
ואותו צער זה הסכין שהרגיש על המיטה.
ולכן, יזהר וידחה מחשבות לא הגונות שמזיקות לו ולרבים וכן, יתרחק בכל כח מן
בעלי מחשבות רעות אשר מזיקים להם ולכל סביבתם.
ויובן מדוע רבן גמליאל שם שומר בפתח בית המדרש שלא יכנס כל אדם, כי פחד
מן המחשבות הרעות של אנשים לא הגונים אשר מזיקים למחשבת האמת וזורעים
חורבן בעולם כולו.
וזוכרים אנו בגירסא דינקותא, איך מו״ר זקננו רבנו מאיר אבוחצירא זצוק"ל, היה
מקפיד כמה אנשים שלא יכניסו אותם אצלו והיה אומר אלו בעלי מחשבות רעות.
ולכן, מי שמרגיש שיש לו מחשבות פיגול יתרחק ממי שמדביק אותו בהם ויקפיד
לקרוא זוהר הקדוש, אף אם לא מבין, ויקפיד באכילת מאכלים כשרים, ולהגיע "והיו
עיניך רואות את מוריך". וכך, אפשר להנצל מחולי המחשבות אשר חורבנן חורבן גדול
וגורמים נזק לרבים והתיקון עליהם קשה ביותר.