אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ח › חודש אב / חודש שממעטין בשמחה

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ח · חודש אב / חודש שממעטין בשמחה

חגים / ט''ו באב

"משנכנס אב ממעטים בשמחה"

וידוע, שימים אלו, היו הקשים ביותר לעם ישראל בכל העיתים ובכל הזמנים וצריך

להקשות: בדור חורבן בית המקדש, היו צדיקים וקדושים, אשר אין לשער ולתאר את

קדושתם וגדולתם, רבי צדוק, רבי יוחנן וכל גדולי עולם אשר היו בדורות ההם, איך

תפילותיהם ותחנוניהם לא התקבלו לפני הקב"ה ונמנע האסון, ההרג, החורבן הגדול

והקשה מעם ישראל? 40 שנה תעניות של רבי צדוק ועוד סיפורים מחרידים, איך

הצדיקים התענו וקיבלו על עצמם קבלות למתק את הגזרה של החורבן מעם ישראל,

מדוע כל זה לא עמד ומיתק את הדברים הקשים אשר עם ישראל עבר?

אלא, אפשר לבאר עפ"י דברי החכמים הקדמונים : ידוע ששתי כיתות יש בטומאה

ובס"א ושם האחת 'מחלת' ושם השנייה 'לילית' למחלת יש 478 חיילות, כמניין מחלת

וללילית יש 480 חיילות, כמניין לילית ושני כוחות הטומאה והרוע האלו, ממלאות את

חלל העולם אך, בכל זמן, שני הכוחות האלו בפירוד ומחלוקת קשה ביותר: מחלת,

היא הנותנת כח לאנשים, בזמן שחוטאים ועושים רע, לצחוק לשמוח ולהתהולל לדבר

עבירה, לכן שמה מחלת, מלשון מחול ושמחה ולילית, כוחה הוא, להכניס בליבות

האנשים עצבות, בכי התמרמרות ושמה 'לילית', מלשון 'יללה'

וכאשר מחלת שולטת על האדם, האדם בשמחת עבירה, מרומם בנפשו וכל דבר

רע, טוב בעיניו וכאשר לילית שולטת על האדם, נמצא האדם, בייאוש, בהתמרמרות,

ובמחלוקת ורע עם כל סביבתו ובשעת חורבן בית המקדש מהדברים המשונים ביותר,

אשר קרו בעולם מחלת ולילית התחברו וניהיו לאחד. בכל זמן, כאשר מחלת שולטת

והעולם נמצא בשיכרון ובהוללות ובקלות דעת, ע"י כח ההפוך ממחלת בבכי ושברון

הלב, אפשר להעלות התפילות השמיים אשר יעלו, ובשעה שלילית שולטת בעולם

והעולם בעצבות ובייאוש ובאנחה, ע"י עבודת ה' בשמחה, אפשר לתקן ולהעלות כל

הזמנים הקשים.

אך בזמנים הקשים, כזמן בית המקדש התאחדו, שני הכוחות האלו יחד וסגרו את

שערי שמים וכל התפילות, התחינות והבקשות נחסמו ולכן, לא היה כח, אשר יכול

לעמוד, וחורבן חמור היה בעולם.

והבן איש חי, משל את שני הכוחות הללו, לאדם, אשר הלך עם חמורו ועל חמורו

היה רכוש מרובה והנה, כשירד החשכה החליט לרדת ולישון ליד חמורו.

מצד אחד ראה ליסטים את החמור מלא באבנים טובות ומצד שני ראה ליסטים שני,

את החמור מלא אף הוא באבנים ורכוש טוב. שניהם התקרבו לגנוב את הסחורה

היקרה, כשהגיעו פנים אל פנים, כל אחד חשב, שהעומד למולו הוא בעל הבית ונלחמו

אחד עם השני, עד ששניהם הכניעו אחד את השני ובעל החמור ניצל עם סחורתו.

כך נלחמת העצבות הרעה והשמחה הרעה, כשני ליסטים הנלחמים ובין מלחמתם,

יכול האדם לחמוק ולהינצל.

והאדם צריך לדעת, יש עיתות וזמנים, שצריך לנהוג ב"עבדו את ה' בשמחה"-

שזה כנגד 'מחלת' ויש עיתות וזמנים, שצריך לנהוג ב"עבדו את ה' ביראה" - כנגד

'לילית'

לכן, ננהג בטוב טעם ודעת ונדע את העיתים והזמנים דבר בעתו מה טוב.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה