אור ברסלב
חזון ישעיהו אות א › אישיות / אישיות מובנת ומסודרת

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות א · אישיות / אישיות מובנת ומסודרת

אחריות / סעייתא דשמיא מיוחדת ללוקח אחריות

הנה כשנתבונן בקורח ננסה להבין מה היה שורש טעותו וקלקולו, ואיך התדרדר

ונפל לשפל הנמוך ביותר, להיות למשל ושנינה בעם ישראל על מעשיו הרעים.

אפשר לבאר ולומר, קורח היה אדם שלא הייתה לו אישיות מובנת ומסודרת, אלא

בכל יום היה רוצה להיות איש אחר. כפי שמובא על העורב, מדוע העורב מקפץ מצד

לצד ואינו הולך ישר? אלא, באחד הימים ראה העורב את היונה שהליכתה מצאה חן

בעיניו, ניסה העורב לחקות אותה ולילך כמותה, אך כעבור כמה ימים כשלא צלחה

דרכו, וניסה לחזור להליכתו הרגילה, שכח את הליכתו המקורית, ומאז הרי הוא הולך

בצליעה וקפיצה. והפסיד גם את דרכו וגם את דרך הילוכו הראשונה.

כך אירע לקורח, הוא היה אדם שרצה וניסה לחקות את כולם, כל מי שראה רצה

להיות כמותו, בן יצהר בן קהת בן לוי, ומרוב רצונותיו לחקות את כולם ולהיות כמותם,

איבד את עולמו ונחרבו חייב.

צריך אדם להיזהר זהירות גדולה ביותר, להיות מה שהוא, ולא לנסות להיות כמו

אחרים, יתבונן אדם ויתעמק לרדת לעומק נפשו, לגלות את כוחותיו הטמונים בו,

ואיתם ללכת במשעולי החיים. ויזהר מעצת היצר, כי כאשר דבר חסר אצל האדם,

בתכונות או במידות, היצר דוחף את האדם להתנהג ולהראות כאילו שיש לו את הדבר

שחסר אצלו.

וידוע המעשה המובא על עיר אחת ששלשה תושבים גרו בה, אחד עיוור אחד

חירש ואחד עני מופלג. באחד הימים התאספו שלשת האנשים והתחילו לומר זה לזה:

העיוור אמר, רואה אני צבא גדול שבא ומתקרב לצור על העיר למלחמה, החירש אמר

שומע אני את קול ציחצוח החרבות ותרועות המלחמה, והעני שלף את חרבו ואמר,

הנני מתגונן מפני הצבא שבא לקחת את רכושי. כשיתבונן האדם עמוק במעשה זה,

ימצא את עצמו באחד משלושת האנשים, או בעיוור או בחירש או בעני.

וזה אשר קרה עם קורח, הוא ידע שאינו מושלם, אך הלך וצעק, כי כל העדה כולם

קדושים, מה שהיה חסר בו להגיע למעלת הקדושה ולשער המרומם שאליו הגיע

משה, הוא צעק ואמר שכל העדה הגיעו למדרגה זו.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה