חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
פסקי בעל הבתים · סימן שמח
א. הא דאמרי' דגונב ע"מ למיקט עובר בל"ת היינו שבדעתו לעכב הגניבה בידו אלא שאינו גונב בשביל שום הנאה רק כדי לצערו אבל אם אינו רוצה כלל לעכב הגניבה אלא גונב כדי לצערו ולהחזירו אח"כ אינו עובר סעיף א' ב. הגונב דבר מחבירו שאותו דבר היה שאול ביד הנגנב ונתפשר הנגנב עם השואל לו בדבר מועט אם הגנב נהנה מן החפץ או שישנו אכתי בעין מחויב לשלם כמה שהי' שוה אע"ג שהנגנב השוה עם הבעלים, וכן בגונב מחבירו שור שהפרישו לעולה, אם הגנב נהנה מן השור או שישנו בעין צריך הגנב לשלם שור אע"ג דמצי פטר נפשי' ובכבש, ודוקא כשאבד ממנו הוא דא"צ לשלם כ"א כבש סעיף ה'
ג. אפי' כשהשליח שוגג ולא ידע שהעבירה הוא דלא שייך דברי הרב כו' נמי אין שליח לד"ע שם