אור ברסלב
חושן אהרן חלק ב הלכות שותפים בקרקע › סימן קסד

חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין

הלכות שותפים בקרקע · סימן קסד

סימן קסג

סעיף ד' במחבר היה אחד מכיר מקצת האבנים כו' ועל קצתם אומר אינו יודע נוטלן אפי' הן גדולות וכו', הטעם מבואר בש"ס דהו"ל כמודה במקצת ואומר לו חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דהו"ל מחויב שבועה ואיל"מ, ולכאורה יהי' מכאן ראיה גדולה לשיטת הרמב"ם שבארנו לעיל (סי' פ"ז) דהילך לא הוה כ"א שהמקצת שמודה נותן מיד בב"ד, אבל אם אין נותנו בב"ד אלא א"ל קחנה בכל מקום שהם לא הוה הילך אפי' בפקדון, דאי כשיטת רש"י בב"מ דאפי' כשאינו נותן מיד רק שהדבר מזומן בביתו גם זה הוה הילך בפקדון, א"כ אמאי הוה כאן מחיוב שבועה ואיל"מ, הא הנך אבנים דמודה בהו הוה הילך כיון דמתחלה הם שלו והוא מודה שהם שלו בכל מקום שהן, אע"כ כשיטת הרמב"ם דאם אינו נותנו מיד בב"ד לא הוה הילך, אלא דיש לדחות דהכא מיירי שמכרם לאחר או שנשברו בפשיעתו באופן דלא הוה הילך אפי' לשיטת רש"י וכמ"ש הנתיבות:

סעיף ה' במחבר הרי בעל העליה בונה את הבית ויושב ודר בתוכו עד שיתן לו יציאותיו כו', ובש"ס איתא דר' יהודה חולק וסובר אף זה דר בחצר חבירו צריך להעלות לו שכר, ופרש"י וז"ל וקסבר זה נהנה וזה לא חסר חייב וצריך להעלות לו שכר ואי לא מיחזי כריבית עכ"ל, ודברי רש"י קשים מאוד להולמם, דלמה הוצרך לשני הטעמים, זה נהנה וזה לא חסר חייב, ומשום דמיחזי כריבית, הא בכל אחד מהטעמים סגי, דאי סבירא לי' לר' יהודה דזה נהנה וזה לא חסר חייב, ממילא צריך להעלות לו שכר אפי' בלא טעם דמיחזי כריבית, ולטעם דמיחזי כריבית אפי' אי סבירא לי' בעלמא דזה נהנה וזה לא חסר פטור, הכא חייב משום דמיחזי כריבית וכדאמרינן בב"מ (דס"ד ע"ב) אפי' למ"ד הדר בחצר כו' פטור הכא חייב משום דמיחזי כריבית, ובפשוטו היה אפשר לומר דרש"י נמי חדא קאמר, דעיקר הטעם דחייב כאן לאו משום דסבירא לי' בעלמא זה נהנה וזה לא חסר חייב, אלא בעלמא פוטר ר' יהודה בכה"ג ורק הכא הוא דמחייב, משום דאם לא תחייבו יהיה מיחזי כריבית, ומ"ש רש"י וקסבר זה נהנה וזה לא חסר חייב, היינו דוקא הכא מטעם דמסיק דאי לא מיחזי כריבית, אפי' זה מוכרח יותר מרש"י שעל האלפסי דהתם כמעט מפורש כן ע"ש, ועוד י"ל דרש"י תרי טעמי קאמר, דמ"ש רש"י דקסבר זה נהנה וזה לא חסר חייב, היינו נמי בעלמא, ואפ"ה הוצרך לטעמא דריביתא דאי לא"ה הוה אמינא לפטור הכא, דע"כ לא מחייב כ"א כשהבעה"ב בנה הבית משלו, וזה נכנס לדור בבית חבירו, ומטעם דאסור ליהנות ממון חבירו בחנם, אבל הכא שהוא עצמו בנה הבית משלו, הו"א דשרי, דלאו מממון חבירו הוא דנהנה, אשמועינן דאפ"ה אסור, דכיון דהמעות הם בהלואה לגבי בעה"ב וכי מיתהני המלוה מיחזי כריבית, ושפיר א צטריך לטעמא דריבית, וטעם דריבית לחוד דלא סגי, י"ל כמ"ש בקצוה"ח כאן דכיון דלאו הלואה גמורה הוא הכא, אלא הלואה בעל כרחי' דבעה"ב, לא אסרינין משום ריבית כ"א היכי דחייב בלא"ה מטעם זה נהנה, אבל אי זה נהנה וזה לא חסר פטור בעלמא, מטעם ריבית לחוד לא שייך לאסור ע"ש, והנה בפ"ב דב"ק (ד"כ ע"ב) בהא דפליגי בזה נהנה וזה לא חסר קאמר בש"ס ת"ש ר' יהודה אומר אף זה דר בחצר חבירו צריך להעלות לו שכר ש"מ זה נהנה וזה לא חסר חייב, ובפנ"י שם הקשה דלשיטת רש"י דהטעם דחייב לר' יהודה הוה משום דמיחזי כריבית, א"כ היכי דייקינן מדר' יהודה דזה נהנה וזה לא חסר חייב, דלמא דוקא הכא חייב משום דמיחזי כריבית הא בעלמא פטור ע"ש, ובעיקר קושיתו כבר הקדימו הריב"ש המובא בקצוה"ח כאן, ולדברנו לק"מ, דאי זה נהנה וזה לא חסר פטור, מטעם ריבית לחוד לא שייך לאסור וכמו שכתבתי, ושפיר הוכיח מינה, תדע דבע"כ הכי הוא, דאי מטעם ריבית לחוד מחייב התם, א"כ היכי יפרש רש"י מתני' דב"מ גופא דמסיים שם ר' יהודה למילתי' כיצד עושה בונה עליתו כו' ויושב' בבית וכו' בכדי שיהיה זה לא נהנה וזה לא חסר, ואי אסרינן משום ריבית, א"כ אכתי מה תיקן בזה דהא כל היכי דחיישינן למיחזי כריבית, גם בזה לא נהנה וזה לא חסר נמי אסור כמבואר בב"מ שם, אע"כ דאי זה נהנה פטור בעלמא, מטעם ריבית לחוד לא שייך לאסור ושפיר הוכיח מדר' יהודה דזה נהנה וזה לא חסר חייב, ומיושב קושית הריב"ש והפנ"י:

והנה במה דמסיק שם ר' יהודה ואומר אלא בעל העלייה בונה הבית והעלייה ויושב בבית התחתון עד שיתן לו את יציאותי' דהו"ל זה לא נהנה וזה לא חסר, והקשו הראשונים דהא אכתי חסר לי' שחרוריתא דאשייתא, ולמד מזה הרשב"א דכל שזה אין נהנה אע"ג דאידך חסר פטור שאינו אלא כמונעו ליכנס לביתו שהוא פטור, דדומה למבטל כיסו של חבירו, וכ"כ הר"ן ע"ש בנמוק"י, ואמנם כבר הבאתי בחבורנו זה בכמה מקומות בשם הירושלמי דמבטל שדה חבירו חייב משום דרווחא הוי בריר ודוקא במבטל כיסו של חבירו פטור דמי יימר דהוה רווחא וחצר נמי דומה לשדה דהריוח ברור הוא וחייב משום מחסרו, ומכח קושיא זאת אין להוכיח כל כך די"ל דכיון שלנעול את הבית מבעה"ב ודאי דשרי עד שיתן לו את היציאות, דאי לא ינעול מאתו לא יתן לו ההוצאות לעולם, ורק עיקר החשש הוא מה שזה נהנה, וא"כ י"ל שזה ניחא לו לבעה"ב שזה יכנס לדור בתוכה ולא לנועלת ולהיות עומדת ריקן מדיורים, דביתא מיתבא יתיב, ובהכי יתיישב גם קושית התוס' שם בד"ה ויושב בבית. דהא זה נהנה שאין צריך לעלות לעלייה ולמה שכתבתי א"ש, דניחא לו לבעה"ב שזה ידור בבית ויהנה, מלהניחה ריקם ודומה כאילו בעה"ב מקבל שכר בעד הנאת בעל העלייה, והוא מה דביתא מיתבא ודו"ק ועיין היטב מה שכתבנו בחדושנו לקמן (סי' שס"ג) מזה בארוכה:

תוכן העניינים

חושן אהרן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה