חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
הלכות שותפים בקרקע · סימן קנט
סעיף א' ברמ"א ואם הגג שפל עד שבני רה"ר רואים אותו כמי שעומד בגג אין כאן היזק ראיה, ובקצוה"ח הביא לדברי הריב"ש שהקשה מאי איכא בין האי דאביי בשני בתים בשני צידי רה"ר דמצי אמר בני רה"ר ביממא חזיא כו', ובין אותה ששנינו (ב"ב פחז"ה) אבל פותח הוא פתח נגד פתח וחלון נגד חלון ברה"ר דמצי א"ל סוף סוף בעי אצטנועי מבני רה"ר, וכתב ליישב דבהאי דאביי יש זמן שזה יכול לראותו בעומדו בגגו כדרכו ובני רה"ר אין דרך לראותו כגון בלילה, אבל בהאי דפתח נגד פתח אין דרך לעמוד בתמידות בפתח ביתו ואם יעשה זה במקרה פעם אחת גם בני רה"ר עושין כן לפעמים כשיזדמן לדבר זה עם זה, והקצוה"ח כתב דלדברי הרמ"א דאם הגג שפל עד שבני רה"ר רואין אותו אין כאן היזק ראיה, א"כ אין צורך לתי' הריב"ש, דבלא"ה לא קשה, דגבי האי דפתח נגד פתח הו"ל כמו הכא בגג שפל ע"ש, והנה זה ודאי דבדברי הרמ"א מיושב קושית הריב"ש, ועיקר דינו של הרמ"א נובע רק מכח קושיא זאת, דבחדושי הרמ"ה וכן בשמ"ק בב"ב הקשו נמי כקושית הריב"ש דמ"ש האי דאביי מההיא דחזה"ב, ותירצו לחלק דגבי גג שאני משום דגבוה ואין בני רה"ר יכולין לראותו כשהוא יושב אבל בגג שפל שגם בני רה"ר רואין אותו פטור באמת מלעשות מעקה דדמיא לההיא דפתח נגד פתח ע"ש, ואמנם אפ"ה נצרך נמי לתי' הריב"ש, דבתירוץ הרמ"ה והשמ"ק שהם דברי הרמ"א לא סגי, דבש"ס שם פריך על דברי אביי מאי איריא רשות הרבים אפי' רשות היחיד נמי ומשני רה"ר איצטריכא סד"א מצי אמר לו סוף סוף לא קא בעית לאצטנועי מבני רה"ר קמ"ל דאמר לו בני רה"ר ביממא חזיא לי בליליא לא חזו לי את בליליא נמי חזית לי, בני רה"ר כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזו לי את כי יתיבנא נמי חזית לי, בני רה"ר כי מעייני חזו לי כי לא מעייני לא חזוי לי את כי לא מעיינת נמי חזית לי, הרי דקאמר שלשה חלוקים שבין גגין לרה"ר, ולתי' הרמ"ה והשמ"ק הא תינח מטעמא דכי יתיבנא לא חזו לי וכי מעייני לא חזו לי דשייך רק לגבי גגין דגביהי ולא שייך זה גבי פתחים וחלונות דלא גביהי, אבל אכתי טעם השלישי דביממא חזו בליליא לא שכיחי בני רה"ר, איכא נמי גבי פתח כנגד פתח, וא"כ גם בפתח לנגד פתח נמי לעכב מהאי טעמא דלא מצי אמר לו סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רה"ר, משום דבני רה"ר בליליא לא שכיחי ואת חזית בליליא נמי, וכיון דעיקר הטעם הכא לגבי גגין משום דנפיש הזיקו יותר מבני רה"ר, וא"כ גבי פתח נגד פתח נמי נפיש הזיקו יותר מבני רה"ר, ואע"ג דגבי גגין נפיש ההיזק מתלתא טעמי, וגבי פתח רק מטעם אחד זה אין שום נ"מ כיון דסוף סוף נפיש הזיקו מבני רה"ר מצי לעכב, ומה לי נפיש מתלתא טעמי או רק מטעם אחד, ואמנם לטעם הריב"ש גם זה ניחא, דגבי פתח נגד פתא לא נפיש הזיקו כלל, ואפי' מטעם דבליליא לא חזי בני רה"ר, דאטו בני רה"ר אינם הולכים כלל בלילה, הא ודאי שכמה בני אדם הולכים גם בלילה, אלא הכוונה הוא דבליליא לא שכיח כל כך עוברים והולכים, ובפתח נגד פתח נמי לא שכיחי, דאין דרך לעמוד בתמידות בפתח ביתו, וכיון דלא נפיש הזיקו מבני רה"ר משו"ה לא מצי לעכבו, משא"כ בגגין נגד גגין דדרך לעמוד שם זמן הרבה ולעבוד עבודה וא"כ שכיחי יותר מבני רה"ר ודו"ק היטב כי הדברים נכונים: