חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
הלכות נזקי שכנים · סימן קנו
סעיף' ב' במחבר חנות שבחצר יכולים למחות ולומר אין אנו יכולים לישן מקול הנכנסים, אבל אינו יכול למחות ולומר אין יכולים לישון מקול הפטיש כו' וכפי שביאר הסמ"ע ס"ק י' החילוק שביניהם דעל הקול שבבית אין יכולים לעכב, מפני שאדם רשאי לעשות בביתו כל מה שירצה ואין שכינו מעכב עליו, ואם הקול הזה נעשה לא בביתו אינו רשאי להזיק לחבירו בקול, אכן מהש"ס לא משמע כן דבב"ב (דכ"ו ע"ב) מוקי אביי לסיפא דמתני, דקתני אבל אינו יכול לומר איני יכול לישון מקול התנוקות דמיירי בחצר אחרת, וא"כ משמע שאפי' על הקול שיוצא מאנשים אחרים שאינם מחצירו נמי אין יכול לעכב, ולכן נראה דלא מצי למחות על הקול כ"א כשהקול יבוא מאנשים הנכנסים ויוצאים שאין להם הרשות לעבור דרך חצירו, משא"כ כשהקול יבוא מדיירי החצר גופא, כיון שיש להם הרשות להיות בחצר, ממילא יש להם לעשות כל המלאכות שירצו, או אפי' אם הקול יוצא מאנשים זרים שאינם דיירי החצר, רק שאינם נכנסים ויוצאים בחצר הניזק, אלא שהם עושים קול רעש בחצירם ובביתם של עצמם, והקול הזה יגיע גם לחצר האחרת, כההיא דתנוקות, אינו יכול בעל החצר השני לעכב עליהם, דבחצירם ובביתם שלהם רשאים לעשות מה שירצו, ואין להקשות דלפי"ז דטענת איני יכול לישון מהקול אינו שייך כ"א כשאנשים זרים יוצאים ונכנסים דרך חצירו ומהם יוצא הקול ההמולה, א"כ למה לטעם דאיני יכול לישון מן הקול, תיפוק דיכול לעכבם מלילך דרך חצירו מפני טענת רבוי הדרך ואפי' כשאין עושים קול המולה וי"ל משום דטענת רבוי הדרך אינו שייך כ"א ביום כשצריך לילך בחצירו דחקי לו רבים, אבל בלילה בעת שישן על מטתו ואין לו צורך להילוך בחצר, אינו יכול לעכב מטענת רבוי הדרך, וכ"כ בחדושי הרמ"ה להדיא דבלילה בעת השינה אין טענת רבוי הדרך טענה לעכב על הנכנסים ויוצאים עיי"ש ומשו"ה קאמר הטעם דאינו יכול לישון שזהו טענה בין ביום בין בלילה, דכל זמן שהוא רוצה לנוח ולישון, מפני קול ההמולה מאת הנכנסים ויוצאים אינו יכול, ומזה מוכח דטעם דאינו יכול לישון הוה טענה אפי' ביום, דגם ביום איכא דניימי ומניחים עצמם לישון באם ימצאו צורך לזה, ודלא כהרב השואל שהובא בתשובת חת"ם (חחו"מ סי' צ"ב) שכתב דטעם זה לא שייך ביום, דאי כדבריו א"כ יקשה אכתי למה נקיט האי טעמא דאינו יכול לישון משום דטעם דרבוי דרך לאו טעם כולל הוא בכל עת ובלילה אינו שייך, הא גם הטעם דאינו יכול לישון אינו טעם הכולל, דביום אינו שייך, אלא ודאי דטעם זה דאינו יכול לישון הוה טעם הכולל דשייך בין ביום בין בלילה ודו"ק:
שם במחבר אבל אינם יכולם למחות ולומר אין אנו יכולים לישון מקול הפטיש ומקול הרחיים כו' פי' דהיינו ברחיים שטוחן לעצמו, דאילו בטוחן לאחרים ודאי דיכול למחות, דבקול שנשמע מאחרים יכול למחות כמו בחנות בקול הנכנסים ויוצאים וכ"כ בשמ"ק בשם הרשב"א להדיא: