חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
הלכות מקח וממכר · סימן קצד
סעיף ג' בהג"ה אבל במטלטלין קנה בנתינת המעות, עיין בתוס' ע"ז דע"א ובב"מ (דף מ"ו) ד"ה ופירי שכתבו דשיטת רש"י דנכרי קונה בכסף דפוסק כר"ל דלישראל במשיכה ולנכרי בכסף ועיין מה שכתבנו בחדושינו לב"מ וקדושין די"ד מזה ואכ"מ:
שם בקצוה"ח סק"ג העלה שגם לענין מכירת חמץ מהני קנין אודיתא אם כתב מודה אני שמכרתי בקנין גמור ע"ש, ולענ"ד היה נראה דאודיתא אינו מועיל כ"א כשמודה שעצם הדבר של הקונה היה מתחלה, אבל אם ההודאה אינו כ"א על הקנין אבל מתחלה לא היה הדבר של הקונה לא מהני אודיתא, וכדמות ראיה לזה מאודיתא דרב מרי גופא דקאמר שם ולודי' לי' דהנהו זוזי דרב מרי נינהו, ואמאי לא קאמר דלודי לי' שכבר זכהו ע"י קנין המועיל, דזה היה נוח טפי שאין בולט השקר כ"כ, אע"כ שע"ז לא יועיל קנין אודיתא, ובטעם הדבר נראה כמ"ש הרשב"א בחדושיו למס' קדושין (דף כ"ו) הביאו המקו"ח בהלכות פסח (סי' תמ"ח) דאודיתא לאו קנין הוא אלא התחייבות הוא מטעם שאדם נאמן על עצמו לחוב לעצמו וב"ד עושין עפ"י הודאתו ע"ש, והא דהקונה לא צריך לקנין, היינו משום דכיון שהמקנה הודה שזה היה שלו מתחלה וא"כ לדבריו א"צ כלל לקנין, ואם יצריכו קנין הרי אנו מעצמנו סותרים הודאתו, וכיון שעל הב"ד לעשות כהודאתו ממילא אין מצריכין קנין, וא"כ לא שייך זה כ"א במקום שהודה שעצם הדבר היה שלו, ושפיר י"ל כיון שנתחייב מעצמו עלינו לעשות כהודאתו וגם בלא קנין, אבל אם לא הודה רק על הקנין אין מועיל ההודאה, כיון דבעצם שקר הוא ולא עשה עמו קנין, והתחייבות ג"כ לא שייך, דהא אין מתחייב בהודאתו לתת לו, ועיין שם במקו"ח שהשיג נמי על הקצוה"ח, ונראה להביא ראיה להמקו"ח מב"מ (דף י"א) גבי עובדא דר"ג וזקנים דפריך התם הש"ס וכי לא היה להם הודר לקנות בחליפין, וקשה מובא למה לא הקנה להם המעשרות ע"י אודיתא שהמעשרות הוא שלהם, וכמו שהקשו התוס' בב"מ (דמ"ו ע"א) גבי רב פפא, ונהי דבזה י"ל כיון דבמתנות כהונת נתינה כתיב בהו, וצריך ליתן משלו, ואם יודה שהמעשרות הללו היה מתחלה שלהם, א"כ לדבריו לא קיים מצוות נתינה, מ"מ אכתי יקשה דלודה להן שכבר נתן לכל אחד מהם בקנין גמור, א"ו דעל קנין לא מהני אודיתא, ועל עצם הדבר לא שייך נמי אודיתא משום דנתינה בעינן וכמו שבארתי, ובדוק וראה בכל מקום בדברי הראשונים שהביאו הדין דאודיתא לא הביאו זה כר"א באופן שמודה על עצם הדבר, ולא מצינו בדבריהם כשהודה על הקנין שיועיל נמי, ודברי הקצוה"ח צ"ע, ובלא"ה השיגו המקו"ח שם וגם בט"ז יו"ד סי' קס"ח כתב להשיג מטעם אחר דבדבר איסור לא שייך אודיתא דאטו ע"י שקר יבוטל האיסור ע"ש: