חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
הלכות מקח וממכר · סימן קצא
סעיף א' בשטר כיצד, הנה בסוגיא דקדושין (דף כ"ו) מסיק הש"ס דקנין סודר ילפינן מקרא דואקח את ספר המקנה, וקרא דוכתוב בספר וחתום, היינו שטר ראיה, והוכיח כן בש"ס מדכתיב קרא שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום, ואי בשטר קנין הו"ל לכתוב יקנו לבסוף בתר וכתוב בספר וחתום, ומדכתיב מעיקרא מכלל דהקנין היה בכסף ושטר ראיה בעלמא ע"ש, ואכן הרמב"ם ז"ל בפיה"מ שם כתב דשטר ילפינן מוכתוב בספר וחתום, והוא תמוה שזהו נגד סוגיית הש"ס דמפרש לקרא זה לראיה בעלמא, ונראה בטעמו דסמיך על הא דמפורש בירושלמי קדושין שם דיליף לקנין שטר מקרא דוכתוב בספר ולא ס"ל שטר ראיה בעלמא, ולא דייק נמי דיוק דכתוב יקנו מעיקרא אלא דמפרש קרא בלשון או, או בכסף או וכתוב בספר וחתום או והעד עדים, היינו עדי חזקה, ועוד דבש"ס דילן בסוגיא דגיטין (דף ל"ו) משמע נמי להדיא דקרא דוכתוב בספר, בעיקר הקנין מיירי, דמקשה התם אמתני' דעדים חותמים על הגט מפני תקון העולם, דאורייתא הוא דכתוב בספר וחתום ומשני לא נצרכה אלא לר' אלעזר, משמע דלר"מ מיירי קרא בקנין עצמו ע"ש:
שם במחבר או על החרם, ובסמ"ע הקשה אע"ג דחרס ועלה הן דברים שיכולים לזייף ותי' דהיינו בשטר ראיה אבל בשטר קנין לא בעינן כ"א שיהא ראוי לקנות בו לשעתו, ובתורי"ד תירץ דלטרוף ממשעבדי באמת לא טריף עד דאיכא כתב שאינו יכול להזדייף ואפי' ממוכר גופא אם אין המוכר מודה לו בשטר לא קנה ורק הכא מיירי שהמוכר מודה שהקנה לו בזה השטר והואיל ומודה שהקנה לו קרקע זה בזה השטר קנהו ואם פקח הוא קודם שיתן המעות יעשה לו שטר אחר ע"ש: