חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
הלכות חזקת קרקעות · סימן קמה
סעיף ג' במחבר ומיהו פירות של שנה שלישית א"צ להחזיר שאם נאמין לו שאכלה נצטרך להחזיקו בקרקע, ומשמע מזה להדיא דאם אך אכלה באמת שלש שנים אע"ג שאין לו עדים ע"ז הוה חזקה, דאמרינן דכיון שהחזיק שלש שנים בשופי ולא בא שום אחר לערער לא נזהר שוב בשטרו דחשב דודאי שלא יבוא עוד לערער, ולא אמרי' דכיון שאין לו עדי חזקה אכתי הו"ל לאזדהורי בשטר דשמא לא יאמינו לו ע"ז שאכלה שלש שנים, והיינו דהא דאמרינן דיותר מתלת לא זהיר אינש בשטרו, אין זה משום דסמיך אעדי חזקה, אלא משום דחושב שלא יבוא עוד שום איש לערער ולא נצרך לו עוד שום בירורים ע"ז אכן לא משמע הכי מלשון הנמוק"י (ב"ב דל"ג) לגבי דין זה דמיירינן הכא שהמחזיק הביא עדים דאכלה שתי שנים דאמרינן דהדרא ארעא ופירי וקאמר רב זביד דאם טען ואמר לפירות ירדתי נאמן משום דלא חציף אינש למיכל פירי דלאו דילי', ופריך א"ה ארעא נמי, ומשני ארעא אמרינן לי' אחוי שטרך וכו', וכתב עלה הנמוק"י וז"ל אחוי שטרך לאו דוקא דהא טוען דאכלה שלש שנים ולא מזדהר, אלא או עדים שהחזקת או שטרך דהוה לך לאזדהורי כיון שאין לך עדי חזקה עכ"ל, ומלשונו משמע לכאורה דכל היכי דאין לו עדי חזקה הו"ל לאזדהורי בשטרא גם לאחר שלש, וכן הבין השעה"מ בכוונת הנמוק"י ע"ש, ולפ"ז גם בדין זה דקיימינן, צריך להחזיר גם הפירות של שנה שלישית, דאפי' אם נאמין לו שאכלה שלש שנים אין זה חזקה, דכיון דאין לו עדים על שנה השלישית הוה ריעותא, מה שלא נזהר בשטרו גם לאחר שלש, ואמנם באמת חלילה להעמיס כוונה כזאת בנמוק"י, דאטו הא דלא מזדהר בשטרו לאחר שלש שנים הוא משום דסמיך אעדי חזקה, הא עיקר הטעם הוא משום דסבור שלא יערער עליו אדם עוד, וא"כ אם אך האמת שהחזיק שלש שנים לא יחוש עוד ליזהר, ועוד דאיך אפשר לומר דלזה נתכוון הנמוק"י, א"כ איך התחיל לומר דאחוי שטרך לאו דוקא דהא טוען דאכלה שלש שנים ולא מזדהר הא לדבריו דהיכי שאין לו עדים צריך להזהר בשטרו גם לאחר שלש שנים, א"כ אפשר לפרש דאחוי שטרך דוקא הוא, וכיון שאין לו עדים על השנה השלישית צריך ליזהר בשטרו אפי' לדבריו שאכלה כבר שלש שנים. אלא ודאי שגה הנמוק"י סובר דאם נאמין לו שאכלה בשנה שלישית הוה זה חזקה מעלייתא, דיותר משלש שנים לא נזהר לעולם אפי' כשאין לו עדים, אלא הכוונה בדבריו כן הוא דהשתא שאין עדים על השנה השלישית ועל דבריו אין אנו סומכים, משו"ה אמרינן דודאי דלא החזיק יותר משתי שנים וא"כ אחוי שטרך, והיינו מ"ש או עדים או שטרך דהוה לך לאזדהורי כיון שאין לך עדי חזקה, פי' דכיון שאין לך עדים על השנה השלישית וכל זמן דליכא עדים אנו אומרים שמסתמא לא החזקת, וכיון שלא החזקת עוד השנה הזאת השלישית, א"כ אחוי שטרך דעד תלת שנין מזדהר, וכוונתו דאחוי שטרו לאו דוקא, פי' דאי אפשר לפרש דעיקר הקפידה הוא דוקא על השטר, דהא לדבריו שהחזיק שלש שנים אין זה ריעותא במה שאין לו השטר, אלא או עדים או אם אין לך עדים על השנה השלישית אנו אומרים שמסתמא לא החזקת יותר, דהא על אותן השנים שהחזקת באמת יש לך עדים וכיון שאין לך עדים על השנה השלישית מסתמא מעצמנו לא נאמר שהחזקת גם בשנה הזאת, וכיון שכן לא החזקת יותר משתי שנים א"כ אחוי שטרך, וזה ברור בכוונתו, ולא הצרכתי להאריך כ"א מפני שהשעה"ם השיא דעת הנמוק"י לכוונה אחרת דכל שאין לו עדי חזקה צריך ליזהר בשטרו גם יותר משלש שנים, וזה ליתא וכמו שביארתי: