אור ברסלב
חושן אהרן חלק ב הלכות חזקת מטלטלין › סימן קלו

חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין

הלכות חזקת מטלטלין · סימן קלו

סימן קלה

סעיף ב' ברמ"א וכן כובסת עכו"ם המכבסת לרבים כו' בט"ז הביא בשם המרדכי ז"ל מכאן הבאתי ראיה על כובסת כותי כו' ואבדה סדין אחד ונטלה סדין אחר ונתנה לו תמורת סדין שלו וציויתי להחזיר שהרי אותם יהודים אחרים לא נתייאשו מסדין שלהם אלא היו מרדפין אחר הכובס מפני הסדין שלהם וגם קיי"ל גנב ופרע בחובו דלא עשו תקנת השוק עכ"ל, ומדכתב שהיו הבעלים מרדפין אחריהם ולפ"ז היה נראה במי שנתנה לו הכובסת סדין אחד תחת שלו ואינו ידוע של מי הוא ועי"ז היה מונח ימים רבים אצלו עד זמן שאי אפשר לבני אדם שלא יחקור אחר שלו ודאי מתייאש ממנו והכובסת סילקה אותו מאחרים עכ"ל הט"ז, והנה הט"ז בנה ליסוד דין זה על תרי טעמי, א) משום יאוש, דכיון שמונח זמן רב ודאי מתייאש, ב) שבודאי הכובסת כבר סילקא לבעל הסדין במעות, ובקצוה"ח השיג על הט"ז בהנך תרי טעמי, טעם דיאוש דחה, משום דהוה שינוי רשות ואח"כ יאוש דקי"ל "ל דלא קנה, וטעם דכבר סילקה דתה נמי, דאפי' אם באמת סילקה אותו בדמים כיון שהסדין נמצא בעין חוזרת לבעלים כדאיתא בש"ס (ב"מ דל"ה ע"א) אשתכח כיפי הדרי למארי, ומשום דהוה שומא בטעות ע"ש, ולענ"ד נראה להליץ בעד רבינו הט"ז, דזה ודאי שגם הט"ז לא נתכוון שטעם היאוש לחוד יועיל, ומטעם יאוש קנה זה להסדון, אלא דכוונתו שהיאוש הועיל לזה שבעלת הסדין תתרצה לקבל מעות מן הכובסת בסילוק עבור הסדין, דאם לא היה מונח זמן רב, וכל זמן שבעלת הסדין חשבה לחקור אחר סדינה שמא תמצא אותו ביד מי שהוא לא היתה נתרצית לקבל טעות מן הכובסת, באשר בתקותה שמא תשיג עוד למצוא הסדין גופא, ולכן לא חיישינן לזה שמא כבר סילקה הכובסת בדמים, דאמרינן ודאי שבעלת הסדין לא נתרצית לזה כל זמן שהיא בתקותה למצוא הסדין, ורק בשביל שעבר זמן כב נתייאשה מלמצוא עוד הסדין גופא, נתרצית לקבל סילוקו במעות, ולכן אמרינן שמסתמא כבר נסתלקה ונתרצית למכור סדינה האבוד ולקבל תמורתו מעות, ונמצא לפי"ז דהיאוש לא הועיל לגוף הקנין, רק הקנין היה עי"ז שבעלת הסדין מכרה אותו במכירה גמורה וקיבלה תמורתו, והיאוש גרם לזה שתתרצה לקבל תמורתו, למה שטוען הקצוה"ח דסילוק המעות לא מהני וכההיא דאשתכח כיפי, והנה מה שהביא מההיא דאשתכח כיפי, במחילה מכבודו אין לזה שום דמיון, דהא התם קאמר בש"ס דהוה שומע בטעות דהא הוו כיפי מעיקרא, ומשמע להדיא דדוקא משום דבאמת הכיפי לא נאבדו כלל, ורק בטעות היה שהיו סבורים שנאבדו ושמו לי' אפדנא בשבילם, ודוקא בכה"ג הוא דהוו שומא בטעות, אבל אילו באמת נאבדו ואח"כ נמצאו היתה השומא קיימת, ושוב ראיתי ברשב"א שם שכתב וז"ל בכל הספרים גרסינן דהא הוו כיפי מעיקרא, ולפי גרסא זו דוקא בשנמצאו ברשותו של נפקד הוא דהויא שומא בטעות אבל אילו נאבדו ואח"כ נמצאו לאו שומא בטעות הוא אלא כדין נשומה כיון דבשעה שהיה לו להחזיר הכיפי נאבדו ממנו ונפקא מינה לדידן דקיי"ל דשומא הדרא לעולם דאי הוו כיפי ברשותיה אעפ"י שקדם הלה וזבנה או אורתה או יהבה במתנה אפ"ה הדרא דשומא בטעות הוא אבל אי לא הוו ברשותיה אלא נאבדו אע"ג דאשתכחו לבסוף שומא מעליא הוא ואי זבנה או יהבה במתנה לא הדרא עכ"ל, הרי להדיא כמו שכתבתי דאם באמת נאבדו לא הוה שומא בטעות כלל, ולפ"ז הכא בנידון דידן דבאמת נתחלף הסדין ולא היה אצל הכובסת, מהני שפיר הסילוק אפי' לדידן דקיי"ל דשומא הדרא, כיון דבאמת נאבד ונתחלף הסדין מהכובסת וגם הכובסת שמסרה אותו לאחר הוה זה כזבנה לאחר דלא הדרא שוב, ואפי' לשיטת הרמב"ם ורמב"ן דכתבו דהוה"ד אם באמת נאבדו הכיפי נמי שומא בטעות הוא, נמי לא קשה מידי, דהתם לא הוה מכירה מדעת ורצון בעל הכיפי, רק שומת ב"ד, ובהא קיי"ל דשומא הדרא, אבל הכא אמרינן דע"י היאוש נתרצית בעל הסדין למכור וקבלה המעות מהכובסת סילוק הסדין, ובכן היה בזה מכירה גמורה מרצון בעל הסדין, ומכורה גמורה ודאי דלא הדרא, דשומא הדרא קיי"ל ולא מכירה, וזולת זה הא הריטב"א בחדושיו לב"מ כתב דאע"ג דמעובדא דכיפי משמע דשומא הדרא אפי' במטלטלי, דהא כיפי מטלטלי נינהו, היינו דוקא במטלטלי שאין אדם מוצא לקנות כמותן כגון כיפי וכיו"ב אבל מטלטלי אחרינא לא, ולפי"ז אין מקום כלל לקושית הקצוה"ח דבמטלטלי כגון סדין שמצוי הרבה לקנות כמותו לא אמרינן כלל דשומא הדרא, וכ"ש למ"ש הרמ"א לעיל (סי' ק"ג) דבמטלטלי לא אמרינן כלל שומא הדרא אפי' אם אינם מצויים לקנות כמותו, ומה שטען עוד הקצוה"ח דמנא ידעינן שסילקה אותה בדמים שמא פטרה עצמה בטענת אונס, נמי י"ל מסברא כיון שהכובסת אינה מכבסת רק לבני העיר ודאי אילו היתה רוצית להפטר מחמת טענת אונס היו הבעלים מרדפין אחריה להביאה לב"ד שצריכה שבועה ע"ז והיה נשמע זה, ומדלא נשמע בעיר שום קול דבר זה מכלל דסילקה אותו בדמים ונתרצית לזה, ומכל הלין נ"ל דין של הט"ז קיים, ודו"ק כי הדברים נכונים:

תוכן העניינים

חושן אהרן חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה