חושן אהרן חלק ב· הרב אהרן וואלקין
הלכות חזקת מטלטלין · סימן קלה
סעיף א' בהג"ה וי"א דאם החזיק בהם שלש שנים בכל ענין הוה חזקה, ועיין בש"ך ס"ק ג' שכתב דכן מוכח בש"ס ואין חולק על זה וכו', נ"ב דהרמ"ה בחדושיו לב"ב חולק להדיא וסובר דבבהמה וחיה גם חזקת שלש שנים לא מהני ומוכיח כן מהש"ס וז"ל הרמ"ה, מיהו מסתברא דהני מילי בעבדים דאפשר למיכתב עלוייהו שטרא ועבידי אינשי למיכתב עלייהו שטרא אבל בהמות דלאו בני מכתב שטרא עלוייהו נינהו דהא לא מתחזקי בשמא אלא בטביעת עינא ולא שייך בהו טעמא דמזדהר אינש בהמרי' לא מהניא בהו חזקת שלש שנים דיקא נמי דלא איירי במתני' כל עיקר אלא במקרקעי ועבדים דדמי למקרקעי אבל במטלטלין לא איירי כל עיקר דש"מ דמטלטלין לא שעכו בהו חזקת שלש שנים ואי גודרות נינהו לא מוקמינן להו בידא דמחזיק אלא בראיה עכ"ל, מיהו הראיה שהביא הרמ"ה מזה דלא נקוט במתני' חזקה דבהמה, י"ל כמ"ש התומים דהא דבבהמה יש חזקה היינו דוקא בעושה ואוכל דאית לו פירות, משא"כ באינם עושים ואינו נהנה כלל מפירותיהם אין לו חזקה דעוקר חזקה הוא באכילת פירות, ולפ"ז א"ש מה דלא הזכיר בהמה במתני' משום דלא פסיקא לי' כיון דאיכא בהם עגלים וסייחים שאוכלים ואינם עושים, אלא דבעיקר חידוש דין התומים דבבהמה דקה שאינה עושה לית להו חזקה אפי' בשלש שנים, איפכא כתב בפי' הבינו גרשום מאוה"ג בחדושיו לב"ב שדוקא גודרות דבהמה דקה הוא דבעינן חזקה שלש שנים משום דאין להם שמירה כל כך ולכן אין להם חזקה לאלתר די"ל דמנפשייהו עמלו, אבל בבהמה גסה דיש להם שמירה יש להם חזקה לאלתר, אבל עכ"פ ראיית הרמ"ה מדלא הזכיר במתני' בהמה נדחה גם לפי"ז, דמשו"ה לא תני בהמה משום דלא פסיקא, דבגסה הוה חזקה לאלתר, ושוב ראיתי בתומים דבר תמוה שהוכיח דהתוס' סברי נמי להך דבגודרות בהמה יש חזקה לאחר שלש שנים מדהקשו (גיטין ד"כ) מה קמ"ל ריש לקיש דגודרות אין להם חזקה הא מתני' הוא דעבדים אין להם חזקה עד שלש שנים, ואי סברי דגודרות אין להם חזקה כלל, א"כ טובא קמ"ל דלא דמיא לעבדים ואפי' שלש שנים לא מהני בהו ע"ש, ולא אבין מה הוצרך למילף דעת התוס' מדיוקא של קושיתם, הא בהדיא כתבו כן באותו דיבור שם בד"ה דאמר ריש לקיש הגודרות אין להם חזקה פי' לאלתר אלא עד שלש שנים יש להם חזקה ע"ש: