אור ברסלב
חושן אהרן חלק א הלכות דיינים › סימן יט

חושן אהרן חלק א· הרב אהרן וואלקין

הלכות דיינים · סימן יט

סימן יח

סעיף א' במחבר והעושה כן הרי הוא מכלל הולך רכיל מגלה סוד, ומלשון המחבר דהוא כלשון המשנה שאסור לומר אני מזכה וחביריי מחייבין משמע שדוקא בכה"ג הוא דאסור משום דמגרה שנאה על הדיין, אבל להיפוך שיאמר אני מחייב וחביריי מזכין הוא דשרי, ואם כי מן המשנה היה אפשר קצת להוכיח דגם בכה"ג אסור, דבמשנה הכי איתא מניין כו' שנאמר לא תלך רכיל ואומר הולך רכיל מגלה סוד, ולמה הוצרך לשני הכתובים, והיה אפשר לפרש דאי משום לא תלך רכיל לחוד הו"א שדוקא בכה"ג דאומר אני מזכה וחביריי מחייבין הוא דאסור, דבכה"ג יש משום רכילות דמגרה שנאה, אבל להיפוך אני מחייב וחביריי מזכין הו"א דשרי כיון דלא שייך בכה"ג רכילות, לזה הביא הפסוק השני דאפי' בכה"ג נמי אסור משום דמגלה סוד של ב"ד, אלא דאין סברא לאסור בכה"ג, דהא גם בקרא דמגלה סוד נאמר נמי הולך רכיל, ומשמע דאינו אסור אלא כשיש בו משום רכילות על חבירו, ועוד דא"כ עדיפא הו"ל למשנה למיתני דאפי' אם אמר אני מחייב וחביריי מזכין נמי אסור, אע"כ דבכה"ג באמת שרי, ושוב מצאתי בשמ"ק (ב"ק דצ"ט) דבכה"ג שרי ופשוט:

תוכן העניינים

חושן אהרן חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה