חושן אהרן חלק א· הרב אהרן וואלקין
הלכות דיינים · סימן י
סעיף ב' במחבר כל מי שבא לידו דין ומדמהו כו' ה"ז בכלל הרשעים שלבם גס בהוראה, ובטור כתב שאם אינו נמלך ה"ז שוטה וגס רוח, וכבר עמדו בזה בחדושי הגהות, ונ"ל ליישב דהנה הב"ח כתב שני פירושים על דין זה, פי' אחד, היינו שכבר שאל את רבו אותו דין ואח"כ שבא לפניו זה הדין ממש צריך לחזור ולשאול את רבו בכל פעם, והמפרשים פי' דמיירי בדין שהיה לו ידיעת סברת רבו ובא עכשיו לפניו דין אחר ומדמהו לאותו דין הידוע זה הוי תוקע עצמו לדבר הלכה ע"ש, וזה נראה פשוט, דלפי' קמא, שבא לפניו זה הדין ממש שכבר שאל את רבו, וא"כ בעצם הדין לא היה שום עיות, אחרי שכבר שאל מרבו זה הדין גופא, ורק העול היה בזה מפני שצריך לשאול לרבו בכל פעם, פשוט דמשו"ה אין לקרוא אותו רשע, רק שוטה וגס רוח נוכל לקרוא אותו, כי שטות וגסות הוא שלא חזר לשאול מרבו גם הפעם, אבל לפי' השני, שרק עתה רוצה לדמות דין שבא לפניו לדין אחר, ובכה"ג כשיש לו למלוך עם רבו אם יפה דימה ולא נמלך, ודאי שנוכל לקרוא אותו בשם רשע, דאין לו לסמוך על דעתו במקום שיש גדול הימנו, ולפ"ז א"ש דהב"ח שם הביא דהטור פ' כפי' קמא, ולכן דייק להשמיט מדבריו שם רשע, משא"כ הרמב"ם י"ל דמפרש כפי' הב', והכי דייק לשונו שכ' כל דיין שבא לפניו לדין והתחיל לדמותו וכו', דלשון זה משמע שרק עתה התחיל לדמותו, ועד עתה לא בא לפניו דין זה ממש, משו"ה כתב דהרי הוא בכלל הרשעים, דשפיר נוכל לקרוא אותו בשם רשע ודו"ק:
שם בסמ"ע סק"י ולא כמ"ש בעיר שושן דילפינן לה מן כקטן כגדול תשמעון, ואפשר ליישב דהנה הט"ז הקשה כיון דבגמרא אמר דפשיטא הוא למה הוצרך הרמב"ם והמחבר לכתוב ותי' דקאי זה על מה דסליק המחבר בסמוך דיש למנוע עצמו מן הדין ע"ש, ובאמת הכי משמע לשון הטור שסיים בזה"ל ולא ישים חילוק בין פרוטה וכו', דמשמע להדיא דהכל חדא הוא, ובאמת מאיזה מקור שאב הרמב"ם דגם מדין קטן של פרוטה צריך למנוע, בע"כ דזה יליף מקטן כגדול, דכמו דילפינן בש"ס לענין אקדומי, דדין פרוטה שוה לדין מאה, ה"נ לכל שארי הפרטים התלויים בדין יש להשוותם, וא"ש דברי הע"ש, וסרה קושית הסמ"ע, דהא בש"ס ילפינן מכקטן כגדול לענין אקדומי, ולענין דין פרוטה קאמר דלא צריך קרא, דהא דא"צ קרא, היינו לענין עיון הדין שמחויב לדקדק בדין פרוטה כדין מאה, אבל לענין למנוע מן הדין לגמרי זה שוה לדין דאקדומי, דהכל חד טעם הוא ושפיר צריך קרא וילפינן זה מקרא דכקטן כגדול ודו"ק: