חוט המשולש חלק א· רבי חיים מוולוז'ין
סימן א · יב
ועתה באתי לישא וליתן בדברי מכ"ת על סדר דבריו אשר כ' שהקידושין בטלים מחמת שגם לפי עדות העד השני בתחלה שגם הוא מסופק אם זרקה תיכף מידה או אח"כ מבואר בתשו' מיימו' (סי' א') דהיכא דשני העדים מסופקים הוי כאלו קידש בלא עדים זולת אשר ראיית התשו' מיימו' נפלאו ממני זה שנים רבות ע"ש שמביא מהא דמוקי הש"ס בהכחשת כת א' זה אומר קרוב לו וזה אומר קרוב לה ולא מוקי כגון דשני העדים מסופקים ש"מ דבכה"ג אין חשש כלל. וכן סובבים הולכים כל דבריו בתשו' הנ"ל. והוא פלא דבש"ס לא הוזכר הכחשת העדים אלא גבי שני כיתי עדים אחת אומרת ק"ל ואחת אומרת ק"ל דבב' כיתי עדים א"א לפרש קידושין בספק ששנינו במשנתינו אלא בכה"ג. אבל גבי כת א' לא הוזכר כלל הכחשה אלא סתמא קאמר מתני' בכת א' דה"ל ספיקא דרבנן ומתוקם שפיר גם בששני העדים מסופקים. רק רש"י כ' שם דמיירי בהכחשה ואיכא למימר דה"ה נמי בששניהם מסופקים וחדא מיניי' נקט למהוי דומיא דב' כיתות ודומי' דאוקימתא דש"ס כתובות (ריש ד' כ"ג) ואכמ"ל אבל בש"ס ודאי נוכל לומר דקידושי ספק בכת א' היינו נמי אם שניהם מסופקי' (ואין רצוני להאריך בישוב דברי התשו' מיימו' כי אינו נוגע לדינא) כי ידעתי ידעתי שאינני כדאי לחלוק על רבן של ישראל מהר"ם ז"ל. רק על ראייתו לומר שאינה מכרעת לדינו דין אמת ומ"מ הבו דלא לוסיף עלי' דהיינו דוקא בדינא דידי' שהעדים מסופקים אם נעשה שום מעשה כלל לאפוקי מחזקתה שאם הי' קרוב לו הוי כאלו זרק קידושין בסוף העולם ולא אתעביד בה מעשה כלל אבל בנ"ד שנעשה בה מעשה קידושין אתרע חזקתה. לפי דעת הרבה מגדולי הראשונים עיין חי' הרשב"א ר"פ האשה בתרא וחי' הריטב"א קידושין (ד' ע"ט פ') וקרוב לזה הוא בתוס' כתובות (ד' כ"ג בד"ה תרוויי') וגם לפי הטעם שכ' הר"ן שם בכתובות דהאיסור לכתחלה הוא משום דעבידי דטעו מאן יימר דבעובדא דנ"ד לא עבידי דטעו. אמנם לפי חזרת העד השני אי הוי חזרה ולא נשאר אלא עד א' ודאי אין חשש בעדותו. אבל לא ידעתי אם יוכל לחזור ולהגיד נגד עדותו הראשונה ואף שבעדותו הראשונה לא הגיד עדותו בפירוש רק אמר אף אני כמוהו מ"מ תלמוד ערוך הוא (סנהדרין ד' ס') דמדאורייתא עדותו עדות ואף באומר תחילה איני יודע רבו הפוסקים דלא מצי למימר נזכרתי ואיך נקיל בזה באיסור ערוה רק אם יתן אמתלא נגד דבריו הראשונים בטעם הנראה לב"ד שיתקבלו דבריו ודאי חזרתו חזרה הואיל ובתחלה לא אמר שיודע ודאי שלא השליכה תיכף מידה כמבואר בח"מ (סי' כ"ט). והרצאת דברים הרבה שיש לי בזה אכמ"ל: