אור ברסלב

חוט המשולש חלק א· רבי חיים מוולוז'ין

סימן א · י

ט

ועדיין יש לנו מקום ספק הא דמפלגינן בין שעת מ"מ לאחר מ"מ אי בעי' דוקא מתן כל המעות או סגי במתן מקצת מעות אף שהמקצת הוא לאחר מתן ונראה דבעבדה מעשה דמוכח לא בעי' מתן כל המעות אלא במתן מקצת סגי כגון שאמר לה כנסי עשרה דנרין אלו בפקדון והי' מונה ונותן לתוך ידה ואחר שמנה מקצתן א"ל התקדשי לי בעשרה דנרין הללו וגמר מניינו לתוך ידה עד עשרה והיא שתקה ואף דלכאורה הי' מקום להסתפק ולומר דכיון שא"ל התקדשי בעשרה דנרין וקצת מהן היו לאחר מתן הוי שתיקה דלאחר מתן. אבל זיל בתר טעמא דהא טעמא דשקלתה הוא משום דמוכחא מילתא נראה ברור דבמקצת נמי מיקרי שקלתה דכיון שקבלה השאר אחר שא"ל התקדשי לי מוכחא מילתא שנתרצית להקידושין ובהא אפי' רבא מודה דע"כ לא ס"ל לרבא אלא דלא איכפת לה למשדא אבל לקבל השאר ודאי איכפת לה שלא לקבל אי איתא דלא ניחא לה. ומכ"ש אם נתן הראשונים בסתם שלא בתורת פקדון:

ובתשו' ב"י שהבאתי לעיל עובדא הוי שהעיד עד א' שגמר מנין כל השמנה חתיכות שנתן לידה ואח"כ אמר תהא לי מקודשת והשני העיד שאחר מנין ד' אמר תהא לי מקודשת בזה ואח"כ גמר מניינו ה' ו' עד ח' וכתב שם הב"י שיש לבטל הקידושין מטעם שעד א' העיד שאחר שגמר למנות כל השמנה א"ל תהא לי מקודשת ושתקה והוי שתיקה דלאחר מ"מ. משמע מדבריו שלדברי העד השני שקצת מהחתיכות נתן לה אחר שאמר לה התקדשי לי הוי בשעת מ"מ אע"ג שדעתו הי' שתתקדש בכל השמונה מדלא התחיל למנות מחדש אחר שאמר תהא מקודשת אלא גמר מנינו ה' ו' עד ח' ואפ"ה מקרי בשעת מ"מ הואיל וקבלה אחר שאמר הקידושין הרי מצינו תניא דמסייען אם נתן הראשונים בסתם ונראה ברור דה"ה אם נתן הראשונים בתורת פקדון דבחד טעמא שייכין אמנם היינו דוקא היכא דעבדה מעשה לקבל השאר אחר שא"ל הקידושין אבל היכא דלא עבדה כלום כגון שנתן לה ה' דנרין בתורת פקדון וזרק לתוך חיקה עוד ה' דנרין וא"ל התקדשי לי בעשרה דנרין הללו נראה ברור דבכה"ג לא מקרי שעת מ"מ הואיל ודעתו לקדשה בכל העשרה דנרין וה' הראשונים המה לאחר מ"מ ואפי' אם נתן ה' הראשונים בסתם הדעת נותנת דלא מקרי שעת מ"מ דבעי' דוקא מתן כל המעות דדוקא היכא דאיהי עבדה מעשה לקבל ה' האחרונים כעין עובדא דהב"י בכה"ג הוא דהוי כשעת מתן ולא משום דמקצת מתן הוא ככולו אלא מטעם דמוכחא מילתא דלשם קידושין קבלה ונתרצית שיהא כל העשרה לשם קידושין דמה לי אם קבלה כל הי' או מקצתם דהא גם בקבלתה מקצת האחרונים איכא הוכחה דנתרצית. אבל אם אחרונים היו בזריקה דלא עבדה מעשה שתיקתה לאו כלום היא. ואפי' אי נימא דבשדיך מחמיר הרמ"ה דלא בעי' שקלתה הואיל ושעת נתינה דידי' היא מ"מ היכא דלא עבדה מעשה נראה דבעי' דוקא מתן כל המעות:

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה