אור ברסלב

חוט המשולש חלק א· רבי חיים מוולוז'ין

סימן א · ט

ח

והעיקר נראה כמו שכתבתי באופן הג' דארצאי מעיקרא היינו שנתרצית לקדושין הללו. דלישנא דארצאי משמע הרצאת דברים ותו דבהכי ניחא טפי הא דנקט הרמ"ה גוונא דארצאי מעיקרא ולא נקט בדאמרה אין ואי נימא דארצאי היינו דאמרה לי' קדשני ניחא דנקט שם בסוגי' (גיטין ד' ע"ח ע"א) זרוק לי חובי (ומה שיש לעיין בסוגיא דהתם אין כאן מקומו):

והכי משמע נמי טפי סיום דברי הרמ"ה שסיים אבל סתמא אפי' ס"ק לא הוי ולישנא דסתמא משמע לאפוקי משדברה עמו כשעסוקי' בענין הקידושין. ושדיך דהש"ס לא בעי' שדברה עמו בשעת עסק הקידושין וסגי כשנתרצית מעולם להתקדש לו כמבואר ברמב"ם (פ"ג מה"א דין ח') ומ"מ אינני כדאי להעמיד על דעתי באיסור חמור כזה אם לא יסכימו אתי רבותי וחבירי להחליט כן דעת הרמ"ה דבאמת גם אופן הד' יש לו מקום. וקצת יש להביא ראי' לזה מהא דמסקינן בעובדא דוורשכי דבשדיך מקודשת. והא התם אע"ג דשקלה כדלא שקלה דמי דכיון דיכולה למימר דידי שקלי לא מוכחא מילתא כלל מהא דשקלה. ואפ"ה אמרינן דבדשדיך מקודשת דשמו חכמים דעתה דבדשדיך הוי שתיקותה אדעתא דקידושין. ובציפתא דמעיקרא אדעתא דקידושין קבלתה הוי ודאי כדשדיך ועדיף מינה ואפ"ה שתיקתה לאו כלום היא והיינו משום דשאני לן בין אחר מתן כעובדא דציפתא ובין שעת מתן כעובדא דוורשכי. דלאחר מתן כללא הוא דכל שתיקותא לאו כלום הוא אפי' בדשדיך. ובשעת מתן דוקא בדלא שדיך שתיקה לאו כלום הוא בדלא שקלתה אבל בדשדיך שתיקתה אדעתא דקידושין היא אפי' בדלא שקלה אבל אינה ראי' מכרעת דכיון דהא דבעובדא דוורשכי מהני הא דשדיך היינו משום שומת דעת חכמים. אין לנו לדמות מילתא למילתא עפ"י דעתינו אחר חתימת התלמוד דרבינא ור"א סוף הוראה ואף דלא אתבריר לן דעת הרמ"ה על בוריו ולהחמיר בדשדיך הוא חי' גדול אם הוא בסתם שדיך לא שנתרצית לקידושין הללו לדינא אינני מכריע להקל ובדלא שדיך בהא סליקנא ונחתינא דקם דינא כהרמ"ה דבעינן דוקא שקלתינהו דלהוי מוכחא מילתא דנתרצית להקידושין:

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה