חדושי רעא על תלמוד בבלי· רבי עקיבא איגר
גיטין · דף יט:
שמואל נמי חיישינן קאמר. עיין לקמן דף מ ע"ב תד"ה חיישינן.
תד"ה טעמא דאיכא כתב וכו' אלא שעה א' אחר נתינה. ק"ל דלפ"ז לס"ד דמהימנינן לבעל דנכתב במי מילין ושלא הי' נבלעו האותיות בשעת הנתינה אלא דפרך מהברייתא דשטר פסים דמוכח דבריעותא דחלק לא מהימנינן ליה לוודאי א"כ לבתר דמשני דבדקי' לי' במים דנרא מאי פריך וכי פליט מאי הוי והא לענין זה יכולי' לקיים כדמעיקרא דכיון דנברור באמת דנכתוב במי מילין מהימנינן לי' להבעל דהגט כשר דלא נבלעו האותיות, וצ"ע.
ולולי דברי תוס' הי' נראה דמה דפרכינן כי פליט מאי הוי לא דפשיט בסברא דאם נבלעו לא הוי כתב ולא הוי גט אלא דהמקשן הוכיח כן לפי"מ דמשני דבדקי' לי' א"כ לשון חיישי' שמא במי מילין למאי צריך לחיישינן הא ודאי כן היא אע"כ דחיישינן היינו דתלינן דלא נבלעו דאלו נבלעו לא הי' לו דין כתב, ולזה פריך אמאי לא ניחש לכך דאף דבידו לגרש, י"ל דהוא חשב דהגט כשר דלא נבלעו, ובאמת נבלעו, כיון דהרי נבלעו לפניך ויש חזקת א"א הוי כמקוה דמכח תרתי לריעות' הוי כודאי, וא"כ י"ל דלס"ד באמת גם נבלעו הוי כתב משו"ה הי' שייך לומר דמגורשת ודאי, ולפ"ז יעורר לנו ספק לדינא די"ל דלבתר דמשני שמואל נמי חיישי' קאמר הדרי' לקמיית' דגם נבלעו הוי כתב, וחיישי' דקאמר היינו דלא בדקנו וחיישי' שמא הי' במי מלין, ודוק.