אור ברסלב

חדושי רעא על תלמוד בבלי· רבי עקיבא איגר

גיטין · דף ג.

דף ב:

תוס' ד"ה האי כו' לא שייך למפרך. לא זכיתי להבין דבריהם הקדושים כיון דסמכינן על סברא דדיקא דבעלה מת ממילא לא שייך שיבוא ולא אתי לידי חומרא ושאני הכא דאף דסמכינן דהשליח אומר אמת מ"מ שמא יבוא בעל ויערער בשקר. וה' יאיר עיני.

ואני בעניי נ"ל ליישב קושייתם בפשיטות דהתם יש לו סברת דייקא ונאמנות דע"א שלא לחוש לאיסור א"א ואנו דנין לודאי דמת בעלה. ממילא ליכא חשש לעז וערעור דודאי לא יבא בעלה ולא יהי' לעולם חומר בסופה, משא"כ הכא אמרי' אף דאנן ב"ד מחזקי' להאמין להשליח דנכתב לשמה ומתירין אותה בגט זה ולא דנין לספק, מ"מ שמא יבא הבעל ויערער בשקר ויהיה לעז, והיינו או שהעולם יאמינו ללעז, או אם יהיה ערעור בפנינו יהיה הגט פסול משום לעז ויהיה חומר בסופה, והוא נכון מאד בעזה"י.

בפשוטו יש חילוק דבמת בעלי דאנן סמכינן על סברת דייקא דודאי מת ואין אנו חוששים לאיסור א"א, ממילא ל"ש דהקולא חומרא דאם יבא בעלה, דהא אנן דנין דמת ולא יסתעף לעולם החומרא, וכיון דעל הדין דאיסור א"א סמכינן ע"ז דמת מכ"ש לסמוך שלא לחוש שיבא ויהי' לה חומרא, אבל לענין בפני נכתב שפיר פרכינן דאף דאנו דנין דהשליח אומר אמת, והיא גרושה בודאי מ"מ דלמא אתי בעל ומערער בשקר, ויהי' לה חומר דפסיל לגיטא, ותמיה על רבותינו בעלי תוס' דלא נחתו לזה.

תוד"ה חד ולמאי דס"ד כו'. (עי' חי' יבמות דף קי"ז).

[בפירש"י האי קולא חומרא הוא וכו' ואוקי חד לבהדי חד. ק' לי, כיון דהעד אתא תחילה והיתירוה לינשא הוי כב'. ובלא פירש"י הי' נראה דערעור הבעל עדיף, דהיכי דיש ערעור מהבע"ד עצמו לא מהני ע"א כיון דהבע"ד מכחישו, וצ"ע.]

תוכן העניינים

חדושי רעא על תלמוד בבלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה