אור ברסלב
חג הסוכות בהלכה ובאגדה שער ההלכה › מדיני ארבעת המינים בשנה השביעית

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

שער ההלכה · מדיני ארבעת המינים בשנה השביעית

הערבה

אתרוג

אֶתְרוֹג שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, כָּשֵׁר לְמִצְוָה. וּמֻתָּר לְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ בַּיָּדַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהַקְּלִפָּה קְצָת נִפְסֶדֶת. (הרידב"ז, הר צבי, ציץ הקודש. וכמבואר בחוברת "מצוות הארץ" הלכות שביעית)

אַף אִם עָבְדוּ בְּעֵץ הָאֶתְרוֹג בְּאִסּוּר בַּשְּׁבִיעִית, אוֹ שֶׁלֹּא הִפְקִירוּ הַבְּעָלִים אֶת פֵּרוֹת הָעֵץ כַּדִּין, כָּשֵׁר הָאֶתְרוֹג לְמִצְוָה. (ירושלמי, רש"י, הרמב"ם, רבנו שמשון, הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, המאירי, החינוך, הכסף משנה ועוד. וכ"פ באגרות משה, ציץ אליעזר ועוד. רפה)

אֶתְרוֹג שֶׁחָנַט [שֶׁגָּדַל שְׁלִישׁ] בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְנִקְטַף מֵהָעֵץ בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, אֵין נוֹהֵג בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית [כֵּיוָן שֶׁחָנַט בַּשִּׁשִּׁית], אַךְ רָאוּי לְהַחְמִיר לִנְהֹג בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. [כְּדֵי לַחְשֹׁשׁ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם שֶׁהוֹלְכִים בָּאֶתְרוֹג אַחַר לְקִיטָה.] (יו"ד סימן שלא סעיף קכו. וכמבואר בחוברת "מצוות הארץ")

אֶתְרוֹג שֶׁחָנַט בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, וְנִקְטַף מֵהָעֵץ בַּשָּׁנָה הַשְּׁמִינִית, יֵשׁ בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וּמֵאַחַר וּמַפְקִירִים אֶת פֵּרוֹת הָעֵץ, פָּטוּר הוּא מִתְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהַחְמִיר לְהַפְרִישׁ עָלָיו תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּלִי בְּרָכָה, לַחְשֹׁשׁ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם הַנַּ"ל.

קְנִיַּת אֶתְרוֹג מֵעַם הָאָרֶץ - אֵין לִקְנוֹת אֶתְרוֹג שֶׁל שְׁבִיעִית מֵעַם הָאָרֶץ שֶׁחָשׁוּד שֶׁלֹּא יִנְהַג בִּקְדֻשָּׁה בִּדְמֵי הָאֶתְרוֹג, אֶלָּא אִם כֵּן קוֹנֶה מִמֶּנּוּ גַּם לוּלָב [אוֹ חֵפֶץ אַחֵר שֶׁאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית], שֶׁאָז, מִכֵּיוָן שֶׁבַּלּוּלָב אֵין קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, מַבְלִיעַ לוֹ אֶת דְּמֵי הָאֶתְרוֹג בַּלּוּלָב, כְּלוֹמַר שֶׁכִּבְיָכוֹל מְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל הַלּוּלָב בִּמְקוֹם עַל הָאֶתְרוֹג. לְמָשָׁל: אִם הַלּוּלָב עוֹלֶה 30 ₪ וְהָאֶתְרוֹג 60 ₪, יֹאמַר לוֹ: אֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ 90 ₪ עֲבוּר הַלּוּלָב, וְנִמְצָא שֶׁקִּבֵּל אֶת הָאֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה מֵהַמּוֹכֵר. [וּכְבָר הִתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת שְׁבִיעִית, שֶׁיָּכוֹל גַּם לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶתְרוֹג בַּהֲקָפָה אוֹ צֶ'ק אוֹ כַּרְטִיס אַשְׁרַאי, שֶׁבְּתַשְׁלוּמִים אֵלּוּ אֵין בַּכֶּסֶף קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.]

שִׁוּוּק אֶתְרוֹגִים לְחוּץ לָאָרֶץ - אָסוּר לְהוֹצִיא פֵּרוֹת שְׁבִיעִית לְחוּ"ל. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָבְרוּ וְהוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים לְחוּ"ל, יוֹצְאִים בָּהֶם יְדֵי חוֹבָה, וְיִזָּהֲרוּ לִנְהֹג בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית.

מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה - טוֹב לָקַחַת אֶתְרוֹג שֶׁשָּׁמְרוּ עָלָיו אֶת דִּינֵי הַשְּׁמִטָּה כַּהֹגֶן וְנוֹהֶגֶת בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בּוֹ מִצְוַת שְׁבִיעִית, תֵּעָשֶׂה בּוֹ עוֹד מִצְוָה אַחֶרֶת, רַק שֶׁיִּזָּהֲרוּ לִנְהֹג בּוֹ בִּקְדֻשָּׁה.

יֶשְׁנָם עוֹד פְּרָטִים מְסֻיָּמִים לְגַבֵּי גִּדּוּל הָאֶתְרוֹג בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, כַּמְבֹאָר בְּהַרְחָבָה בְּחוֹבֶרֶת "מִצְוַת הָאָרֶץ בַּהֲלָכָה וּבָאַגָּדָה" הִלְכוֹת שְׁבִיעִית. קָחֶנּוּ מִשָּׁם.

לולב. הדס. ערבה

לוּלָב, הֲדַס וַעֲרָבָה - דִּינָם כִּסְתַם עֵצִים שֶׁאֵין בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, וּמֻתָּר לִסְחֹר בָּהֶם. (הרמב"ם, הר"ן, רבנו עובדיה מברטנורא, הרדב"ז, כפות תמרים, שאילת יעב"ץ, טורי אבן, דברי יציב, אור שמח, מהרי"ל דיסקין, ציץ הקודש, חשב האפוד, ציץ אליעזר, הגרש"ז אוירבך. שב, שטו. וכמבואר בחוברת "מצוות הארץ" הלכות שביעית.)

שָׂדֶה שֶׁעָבְדוּ בָּהּ בַּשְּׁבִיעִית בְּאִסּוּר, מִן הַדִּין מֻתָּר לָקַחַת מִמֶּנָּה לוּלָב, הֲדַס וַעֲרָבָה לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים.

תוכן העניינים

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה