שער ההלכה · הערבה
"ערבי נחל"
מַה שֶּׁאָמְרָה תּוֹרָה "עַרְבֵי נָחַל", הִיא הָעֲרָבָה הַיְדוּעָה, וּמֵאַחַר וְרֹב מִין זֶה גָּדֵל עַל הַנְּחָלִים, לְכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ "עַרְבֵי נָחַל". (שטז)
תבנית הערבה
בָּעֲרָבָה יֶשְׁנָם: עָלִים, פֶּה, וְקָנֶה [עֵץ, בַּד]. הֶעָלִים מְשׁוּכִים כְּנַחַל וְלֹא עֲגֻלִּים. וּפִי הֶעָלִים, דְּהַיְנוּ שְׂפַת הֶעָלִים מִסָּבִיב, הוּא חָלָק, וְאֵין בּוֹ שִׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת כְּמַסּוֹר. וְהַקָּנֶה שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים הֶעָלִים, אָדֹם וְלֹא יָרֹק. (ד לב, נא. שטז)
יֵשׁ עוֹד מִין עֲרָבָה הַמָּצוּי כַּיּוֹם שֶׁדּוֹמֶה מְאֹד לַעֲרָבָה זוֹ, אֶלָּא שֶׁפִּי הֶעָלִים שֶׁלּוֹ אֵינוֹ חָלָק לְגַמְרֵי, אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ שִׁנַּיִם קְטַנְטַנּוֹת, וְגַם עֲרָבָה זוֹ כְּשֵׁרָה לְמִצְוָה. (ד נא. שטז)
ארך הערבה
מִן הַדִּין דַּי בַּעֲרָבָה בְּאֹרֶךְ 20 ס"מ, שֶׁכֵּן פָּסַק מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תרנ ס"א). אוּלָם טוֹב לְהַדֵּר שֶׁתִּהְיֶה הָעֲרָבָה לְפָחוֹת 24 ס"מ. (שסב)
נקטם ראשה
אִם נִקְטַם הָעֵץ שֶׁבְּרֹאשׁ הָעֲרָבָה, הֲרֵיהִי פְּסוּלָה לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה 'הָדָר', אֲבָל אִם נִקְטַם הֶעָלֶה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה. (ד ר. שיז)
נקטמו העלים
אִם נָשְׁרוּ מִקְצָת עֲלֵי הָעֲרָבָה, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה. אַךְ אִם נָשְׁרוּ רֹב עָלֶיהָ, הֲרֵיהִי פְּסוּלָה לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִשּׁוּם שֶׁאֵין זֶה 'הָדָר'. אֲבָל לִשְׁאָר הַיָּמִים, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּשָּׁאֵר לְפָחוֹת עָלֶה אֶחָד בָּעֲרָבָה. (ד קסג. שיח)
התחוררו העלים
אִם רֹב עֲלֵי הָעֲרָבָה נָקְבוּ בָּהֶם נְקָבִים, אוֹ שֶׁנֶּחְתַּךְ מֵהֶם, אֵין הָעֲרָבָה נִפְסֶלֶת לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא רַק אִם נִקַּב אוֹ נֶחְתַּךְ רֻבּוֹ שֶׁל כָּל עָלֶה וְעָלֶה. (שכד)
לבלוב
יֵשׁ מְחַפְּשִׂים לָקַחַת דַּוְקָא עֲרָבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ לַבְלוּב, שֶׁהוּא עָלֶה קָטָן בְּרֹאשׁ הָעֲרָבָה. אַךְ אֵין זֶה מִן הַדִּין כְּלָל, וְאֵינוֹ אֶלָּא חֻמְרָה בְּעָלְמָא. וּפָשׁוּט שֶׁעֲרָבָה שֶׁאֵין לָהּ לַבְלוּב, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה וּמְהֻדֶּרֶת לְכַתְּחִלָּה. וּבְסֵפֶר אָרְחוֹת רַבֵּנוּ מוּבָא שֶׁהַגָּאוֹן הַסְּטַיְיפֶּלֶר זַצַ"ל לֹא הִקְפִּיד לָקַחַת עֲרָבוֹת עִם לַבְלוּב כְּלָל. (ד ריא. שיז)
מהי הערבה המהודרת ביותר?
מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁתִּהְיֶה הָעֲרָבָה שְׁלֵמָה עִם כָּל עָלֶיהָ, וְשֶׁכָּל הֶעָלִים יִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא מְחֹרָרִים כְּלָל. (שיז, שיח, שכד)
הידור מצוה
טוֹב לְהַדֵּר וּלְהַחֲלִיף אֶת הָעֲרָבָה בְּחֹל הַמּוֹעֵד כָּל יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מֵאַחַר וְהִיא נִכְמֶשֶׁת מַהֵר מְאֹד. (שכב)
כְּשֶׁמַּחֲלִיף אֶת הָעֲרָבָה, לֹא יִתְחַב אֶת הָעֲרָבָה בְּתוֹךְ הָאֶגֶד שֶׁל הַלּוּלָב, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִנְשְׁרוּ הֶעָלִים, אֶלָּא יִפְתַּח אֶת הָאֶגֶד, וְיִתֵּן אֶת הָעֲרָבָה וְיִקְשֹׁר שׁוּב. (שכב)
ערלה
אֵין בָּעֲרָבָה דִּין עָרְלָה, מֵאַחַר וְאֵינָהּ פְּרִי. (שכ)