אור ברסלב

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

שער ההלכה

שער האגדה

חדש תשרי

מן התורה

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים טז יג): "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ", וְנֶאֱמַר (ויקרא כג מב-מג): "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".

לימוד הלכות החג

עַל כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד אֶת הִלְכוֹת חַג הַסֻּכּוֹת הֵיטֵב קֹדֶם הֶחָג, לְבַל יִכָּשֵׁל בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ לָשִׂים לֵב לָזֶה, כִּי עַל פִּי רֹב מָצוּי שֶׁלּוֹמְדִים בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל אֶת הִלְכוֹת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַזְנִיחִים אֶת הִלְכוֹת חַג הַסֻּכּוֹת, וְנִמְצָא שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת מִצְוֹות הֶחָג כְּפִי הַהֶרְגֵּל מִימֵי הַקַּטְנוּת מִבְּלִי יְדִיעָה הִלְכָתִית בְּרוּרָה. וְהָאֱמֶת, שֶׁרַבּוּ פְּרָטֵי הַמִּצְוֹות בְּחַג הַסֻּכּוֹת, אִם בְּמִצְוַת הַיְשִׁיבָה בַּסֻּכָּה, וְאִם בְּמִצְוַת נְטִילַת אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְעוֹד. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן לְשַׁלֵּב אֶת הִלְכוֹת חַג הַסֻּכּוֹת עִם שְׁאָר לִמּוּדָיו מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הֶחָג [י"ד בֶּאֱלוּל]. (רש"י סוכה ט ע"א, הריטב"א, המאירי, המהרש"א, פרי חדש, הב"ח, חק יעקב, מטה יהודה עייאש, פרי עץ הדר ח"א לז, ועוד. סב)

מִנְהָג טוֹב נָהֲגוּ בְּבָתֵּי כְּנֶסֶת רַבִּים לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁל לֵיל כִּפּוּר, לִלְמֹד בְּצִבּוּר אֶת הִלְכוֹת חַג הַסֻּכּוֹת. וּבִפְרָט בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, שֶׁחָשׁוּב לְהוֹסִיף כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר זְכֻיּוֹת וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לְךָ רִבּוּי זְכֻיּוֹת כְּלִמּוּד הַתּוֹרָה. וְכָל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא.

ימי שמחה לישראל

אֵין אוֹמְרִים 'וִדּוּי' מִיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים עַד סוֹף חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, לְפִי שֶׁכָּל אוֹתָם הַיָּמִים הֵם יְמֵי שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לְעַם יִשְׂרָאֵל.

וְהַבֵּאוּר בָּזֶה, כִּי הִנֵּה הַיָּמִים שֶׁבֵּין כִּפּוּר לְסֻכּוֹת, יְמֵי שִׂמְחָה הֵם, זֵכֶר לַחֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיְתָה בְּיָמִים אֵלּוּ. וְעוֹד, כִּי עֲסוּקִים אָנוּ בָּהֶם בְּהַרְבֵּה מִצְווֹת, כִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה, אַרְבַּעַת הַמִּינִים, וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה הִיא לָנוּ. (קצוש"ע קלג סעיף לא) וּלְאַחַר מִכֵּן שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג עַד אִסְרוּ חַג, שֶׁהוּא כ"ג בְּתִשְׁרֵי. וּמִיּוֹם כ"ד בְּתִשְׁרֵי עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ, כָּתַב הַגָּאוֹן הַחִידָ"א (שו"ת חיים שאל חלק ב סימן לה אות ב) עַל פִּי מִדְרַשׁ יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי (פרשת פנחס): "אָמַר רַבִּי לֵוִי, בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן מוֹעֵד לְיִשְׂרָאֵל, בְּנִיסָן נָתַן לָהֶם פֶּסַח, בְּאִיָּר נָתַן לָהֶם פֶּסַח קָטָן, בְּסִיוָן נָתַן לָהֶם שָׁבוּעוֹת. בְּתַמּוּז הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִתֵּן לָהֶם מוֹעֵד גָּדוֹל, אַךְ מֵאַחַר וְעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, בִּטֵּל הַמּוֹעֵד שֶׁל תַּמּוּז וְגַם הַמּוֹעֲדִים שֶׁל אָב וֶאֱלוּל, וּבָא תִּשְׁרֵי וּפָרַע לָהֶם שָׁלֹשׁ מוֹעֲדִים כְּנֶגְדָּם: רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּפּוּר וְסֻכּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי לַאֲחֵרִים הוּא פּוֹרֵעַ, וְאֶת שֶׁלּוֹ אֵינוֹ נוֹטֵל?! תֵּן לוֹ יוֹמוֹ! לְכָךְ נֶאֱמַר 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם'". וְיִתָּכֵן שֶׁכְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים גִּילָה וְרַנֵּן עַל הַמּוֹעֲדִים שֶׁהֶחֱזִירָם לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ תִּקְּנוּ גְּאוֹנֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁלֹּא לוֹמַר וִדּוּי עַד סוֹף הַחֹדֶשׁ, כִּי בְּשִׂמְחַת הֶחָג אֵינוֹ נִכָּר פְּרָט זֶה, כִּי הֲגַם שֶׁמַּרְבִּים בְּשִׂמְחָה, אַךְ נִרְאֶה שֶׁהוּא עַל הֶחָג וְלֹא עַל חֲזָרַת הַמּוֹעֲדִים.

עכ"ד. (תפז)

נשמה טהורה

דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (מדרש תנחומא) עַל הַפָּסוּק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" [שֶׁהוּא יוֹם ט"ו בְּתִשְׁרֵי] - יוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן עֲווֹנוֹת. וְהַיְנוּ, כִּי מֵאַחַר וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמְחֲלוּ כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וּבַיָּמִים שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לַסֻּכּוֹת אֵין שְׁהוּת כָּל כָּךְ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרוֹת, שֶׁהֲרֵי אָנוּ עֲסוּקִים בְּהַרְבֵּה מִצְווֹת, כִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה, קְנִיַּת אַרְבַּעַת הַמִּינִים וְכָל צָרְכֵי הֶחָג - נִמְצָא שֶׁהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָנוּ פְּנוּיִים בּוֹ, הוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הֶחָג, וּכְבָר יְכוֹלִים חַס וְשָׁלוֹם לְהִכָּשֵׁל בְּאֵיזוֹ עֲבֵרָה, לְכָךְ הוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְחֶשְׁבּוֹן הָעֲווֹנוֹת. אֲשֶׁר עַל כֵּן, עַל כָּל אָדָם לְהִזָּהֵר, בִּפְרָט בְּיָמִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יְלַכְלֵךְ אֶת נִשְׁמָתוֹ הַחֲדָשָׁה וְהַטְּהוֹרָה שֶׁקִּבְּלָהּ בְּמוֹצָאֵי כִּפּוּר, וּבִפְרָט יִתְגַּבֵּר מְאֹד שֶׁלֹּא יִכְעַס, שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל מִינֵי גֵיהִנָּם שׁוֹלְטִים בּוֹ. (נדרים כב ע"א. רמב"ם פ"ב מהלכות דעות)

תיקון חצות

אוֹמְרִים 'תִּקּוּן חֲצוֹת' בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי וּבְחֹל הַמּוֹעֵד סֻכּוֹת, אֶלָּא שֶׁמְּדַלְּגִים 'תִּקּוּן רָחֵל' וְאוֹמְרִים רַק 'תִּקּוּן לֵאָה'. (בן איש חי, כף החיים ועוד)

בנית הסוכה

מחיל אל חיל

מִצְוָה רַבָּה לְהַתְחִיל בְּמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה, כְּדֵי לָצֵאת מִמִּצְוָה לְמִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד ח): "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל", וּזְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת. (הרמ"א סימן תרכד. צט)

בניה על ידי תלמיד חכם

אַף עַל פִּי שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם לְהִתְעַסֵּק בִּמְלָאכָה בִּפְנֵי אֲנָשִׁים זָרִים, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר וּבְנִיַּת הַסֻּכָּה הִיא בְּנִיָּה שֶׁל מִצְוָה - יִתְעַסְּקוּ בָּהּ, כִּי זֶהוּ כְּבוֹדָם - לְהִתְעַסֵּק בְּמִצְווֹת ה' יִתְבָּרַךְ אַף בְּגָלוּי, וּמֵהֶם יִרְאוּ אֲחֵרִים וְכָךְ יַעֲשׂוּ. (שערי תשובה סימן תרכה. חזו"ע שבת א יז)

"מצוה בו יותר מבשלוחו"

מִי שֶׁזָּקֵן וְתָשַׁשׁ כֹּחוֹ וְקָשֶׁה עָלָיו לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה, יְמַנֶּה אָדָם אַחֵר לִהְיוֹת שְׁלוּחוֹ לִבְנוֹת לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, וְיֹאמַר לוֹ: 'שְׁלוּחִי אַתָּה לִבְנוֹת לִי אֶת הַסֻּכָּה'. וּמִכָּל מָקוֹם יִשְׁתַּדֵּל גַּם הוּא לְהִשְׁתַּתֵּף בִּבְנִיַּת הַסֻּכָּה כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כְּהַנָּחַת הַסְּכָךְ וְכַיּוֹצֵא, כִּי "מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ", וּ"לְפוּם צַעְרָא אַגְרָא". דְּהַיְנוּ, כְּפִי הַצַּעַר וְהַמַּאֲמָץ שֶׁל הָאָדָם לְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּךְ שְׂכָרוֹ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב יוֹתֵר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (צט. חזו"ע שבת א יז)

בניה על ידי גוי

מִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה, מִן הַדִּין רַשַּׁאי לוֹמַר לְגוֹי שֶׁיִּבְנֶה לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, וְהַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה לְלֹא סָפֵק. [וְיִשְׁתַּדֵּל הוּא לְהַנִּיחַ לְפָחוֹת מְעַט סְכָךְ, טֶפַח עַל טֶפַח (8 ס"מ)]. אַךְ טוֹב יוֹתֵר שֶׁיְּמַנֶּה אָדָם יְהוּדִי שֶׁיִּהְיֶה שְׁלוּחוֹ לִבְנוֹת לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, כִּי מֵאַחַר וּקְדֻשָּׁתָהּ שֶׁל הַסֻּכָּה חֲמוּרָה מְאֹד, לֹא נָאֶה וְלֹא יָאֶה שֶׁתִּבָּנֶה עַל יְדֵי גּוֹי. (נו, סב)

סוכה ישנה

אִם בָּנָה אֶת הַסֻּכָּה עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי הֶחָג [עַד י"ג בֶּאֱלוּל], וְלֹא אָמַר שֶׁבְּנִיָּתוֹ לְשֵׁם מִצְוָה, יִשְׁתַּדֵּל קֹדֶם הֶחָג לְהַנִּיחַ לְפָחוֹת מְעַט סְכָךְ לְשֵׁם מִצְוָה. (סב)

בניה על ידי אשה

מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְאִשָּׁה לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁדַּוְקָא אִישׁ יַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ. וְלִבְנֵי אַשְׁכְּנַז עָדִיף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה יִתֵּן הָאִישׁ אֶת הַסְּכָךְ. (סד)

בניה על ידי קטן

מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לְקָטָן לִבְנוֹת סֻכָּה, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁדַּוְקָא הַגָּדוֹל יַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ. (סד)

בניה בערב שבת

אֵין לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה בְּיוֹם שִׁשִּׁי לְאַחַר זְמַן 'מִנְחָה קְטַנָּה' [בְּעֵרֶךְ בְּשָׁעָה 15:00], כְּדִין כָּל עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה מִזְּמַן זֶה. אוּלָם אִם הָיָה טָרוּד וְלֹא הִסְפִּיק לִבְנוֹתָהּ עַד עֶרֶב הֶחָג, רַשַּׁאי לִבְנוֹתָהּ עַד זְמַן כְּנִיסַת הֶחָג, מֵאַחַר וְעוֹסֵק בִּמְלָאכָה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ הֶחָג. (שלחן ערוך סימן רנא, בכורי יעקב ועוד. ק)

בנית סוכה בחול המועד

אִם לֹא עָשָׂה סֻכָּה קֹדֶם הֶחָג, מֻתָּר לוֹ לִבְנוֹתָהּ בְּחֹל הַמּוֹעֵד. וְרַשַּׁאי גַּם לְהָבִיא בְּעַל מִקְצוֹעַ יְהוּדִי שֶׁיִּבְנֶה לוֹ אֶת הַסֻּכָּה, וְיִתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ, מֵאַחַר וְהוּא דְּבַר מִצְוָה. (מט)

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסֻכָּתוֹ הַנַּ"ל בְּחֹל הַמּוֹעֵד, יְבָרֵךְ גַּם 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'. וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי מֵאַחַר וְגַם עַל עֶצֶם בְּנִיַּת הַסֻּכָּה הָיָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' קֹדֶם הֶחָג, אֶלָּא שֶׁאָנוּ פּוֹטְרִים זֹאת בְּבִרְכַּת 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' שֶׁמְּבָרְכִים בַּקִּדּוּשׁ בְּלֵיל הֶחָג, אֲבָל כָּאן, שֶׁהַסֻּכָּה עֲדַיִן לֹא נִבְנְתָה בְּלֵיל הֶחָג, יְבָרֵךְ עַתָּה עַל בְּנִיָּתָהּ, אַף שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בְּסֻכָּה אַחֶרֶת. (עיין שו"ע ורמ"א סימן תרמא. הב"ח, משאת משה, רועי ישראל קצין. נא)

מיקום הסוכה

אֵין בּוֹנִים אֶת הַסֻּכָּה אֶלָּא תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, וְאִם בָּנָה אֶת הַסֻּכָּה תַּחַת גַּג הַמִּרְפֶּסֶת וְכַיּוֹצֵא - הַסֻּכָּה פְּסוּלָה. וְכֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה תַּחַת אִילָן הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע. וּבִפְרָט יֵשׁ לְהַזְהִיר בָּזֶה אֶת בַּעֲלֵי הַמִּסְעָדוֹת הַבּוֹנִים סֻכָּה בָּרְחוֹב, וּמֵחֲמַת חֹסֶר מָקוֹם פְּעָמִים שֶׁנִּמְצֵאת סֻכָּתָם תַּחַת אִילָן, וְסֻכָּתָם פְּסוּלָה. (שו"ע סימן תרכו ס"א. יא)

אֵין לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם רֵיחַ לֹא טוֹב, כְּמוֹ בְּסָמוּךְ לְפַחֵי הָאַשְׁפָּה שֶׁבָּרְחוֹב וְכַיּוֹצֵא, כִּי שֶׁמָּא לֹא יוּכַל לֵישֵׁב שָׁם, וְיֵצֵא מִן הַסֻּכָּה. (שו"ע סימן תרמ ס"ד)

הַגָּר בְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים שָׁם גּוֹיִים, וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם יַעֲשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע לַאֲכִילָה וְשֵׁנָה, יִפְרְצוּ גַּנָּבִים לְבֵיתוֹ - הֲרֵיהוּ פָּטוּר מִן הַסֻּכָּה. (קצו)

בנית סוכה בבית הכנסת

עַל גַּבָּאֵי בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת הַיְקָרִים הַמְשָׁרְתִים אֶת הַצִּבּוּר בֶּאֱמוּנָה, לְהִשְׁתַּדֵּל בִּבְנִיַּת סֻכָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, מִפְּאַת הַבָּאִים לִלְמֹד שָׁם, שֶׁפְּעָמִים אוֹכְלִים אֵיזוֹ עוּגָה וְכַיּוֹצֵא, וּצְרִיכִים סֻכָּה, וּבִפְרָט בְּלֵיל 'הוֹשַׁעְנָא רַבָּה' שֶׁלּוֹמְדִים כָּל הַלַּיְלָה, וּצְרִיכִים לֶאֱכֹל מִדֵּי פַּעַם כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בַּלִּמּוּד. וּמִכָּל מָקוֹם, אֶת הַתְּפִלּוֹת לֹא יִתְפַּלְלוּ בַּסֻּכָּה, אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. (קמז)

בנית סוכה ברחוב

מִי שֶׁאֵין לוֹ מִרְפֶּסֶת אוֹ חָצֵר לִבְנוֹת בָּהּ אֶת סֻכָּתוֹ, מֻתָּר לוֹ לִבְנוֹתָהּ עַל יַד בֵּיתוֹ בָּרְחוֹב, רַק שֶׁיִּזָּהֵר כְּכָל הַיּוֹתֵר שֶׁלֹּא יַפְרִיעַ לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. (נב)

סִיּוּעַ לָזֶה אָנוּ מוֹצְאִים בַּנָּבִיא נְחֶמְיָה, שֶׁמְּסַפֵּר עַל אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ כְּשֶׁעָלוּ מִגָּלוּת בָּבֶל לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, וּבָנוּ אֶת סֻכּוֹתֵיהֶם בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ח טו-יז): "וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלַיִם לֵאמֹר, צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב: וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם, וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים, וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם, וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם: וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד". וְכֵן פָּסְקוּ הָאַלְיָה רַבָּה, מַאֲמַר מָרְדְּכַי, כַּפּוֹת תְּמָרִים, הַיַּעְבֵּ"ץ, בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, בִּכּוּרֵי יַעֲקֹב, מהר"ח אַבּוּלְעַפְיָא, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, בֵּית מֵאִיר, תּוֹעֲפוֹת רְאֵם, מְאוֹרֵי אוֹר, מְקוֹר חַיִּים לַגָּאוֹן מִלִּיסָא, חַוּוֹת יָאִיר, בִּגְדֵי יֵשַׁע, וְעוֹד רַבִּים מֵהַפּוֹסְקִים. וְכָתַב בַּהֲלִיכוֹת שְׁלֹמֹה אוֹיֶרְבַּךְ, שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, עוֹד בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַטֻּרְקִים, קִבְּלוּ רְשׁוּת מֵאֵת הַמּוֹשְׁלִים עַל בְּנִיַּת סֻכּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאַחַר כָּךְ קִבְּלוּ רְשׁוּת בִּימֵי שִׁלְטוֹן הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי, וְאַף הַיּוֹם יֵשׁ רְשׁוּת מֵרָאשֵׁי הָעִיר, רַק שֶׁיִּזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ לְהִלּוּךְ הָרַבִּים. (נב)

לא תגנב

אָדָם שֶׁעָבַר וְגָזַל עֵצִים לְצֹרֶךְ בְּנִיַּת הַסֻּכָּה - אִם הִתְחָרֵט עַל מַעֲשֵׂהוּ הָרַע וְהֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לְשַׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף לְבַעַל הָעֵצִים, אַף אִם עֲדַיִן לֹא הִסְפִּיק לְשַׁלֵּם - סֻכָּתוֹ כְּשֵׁרָה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ. אַךְ אִם עֲדַיִן עוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ וְאֵין בְּדַעְתּוֹ לְשַׁלֵּם - אֵין לוֹ לְבָרֵךְ עַל סֻכָּה כָּזוֹ. (סימן תרלז ס"ג, משנ"ב ס"ק טו. נז)

"תקנת השבים"

יֵשׁ לְהַבְהִיר, כִּי מִן הַדִּין, הַגּוֹזֵל עֵצִים וּבָנָה בָּהֶם בַּיִת אוֹ סֻכָּה, אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים עַצְמָם, שֶׁכָּךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים כְּדֵי לְהָקֵל עַל הַגַּנָּבִים הָרוֹצִים לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כִּי אִם יִהְיוּ חַיָּבִים לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים עַצְמָם שֶׁגָּנְבוּ, קַיָּם חֲשָׁשׁ שֶׁיִּהְיוּ גַּנָּבִים שֶׁיִּתְחָרְטוּ מִלָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְלֹא יַחֲזִירוּ כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁצְּרִיכִים הֵם לְפָרֵק אֶת מַה שֶּׁבָּנוּ מֵאוֹתָם עֵצִים כְּדֵי לַהֲשִׁיבָם לַבְּעָלִים, וְלָכֵן דַּי בְּכָךְ שֶׁיְּשַׁלְּמוּ לְבַעַל הָעֵצִים אֶת תְּמוּרָתָם. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם בָּא לְשַׁלֵּם לְאַחַר הֶחָג, צָרִיךְ לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים עַצְמָם, וְלֹא אֶת הַכֶּסֶף, הוֹאִיל וְלֹא שִׁנָּה כְּלוּם בָּעֵצִים וְלֹא בְּנָאָם מַמָּשׁ בְּבִנְיָן. (שו"ע חושן משפט סימן שס ס"א)

אָסוּר לָקַחַת עֵצִים מִיַּעֲרוֹת 'קֶרֶן קַיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל' אוֹ מֵעֵצִים הַנְּטוּעִים בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, אֶלָּא אִם כֵּן קִבֵּל רְשׁוּת מְפֹרֶשֶׁת מֵהַמְמֻנִּים. (נז)

כַּאֲשֶׁר קוֹנִים סְכָךְ, יֵשׁ לְבָרֵר שֶׁהַסְּכָךְ שַׁיָּךְ לַמּוֹכֵר מַמָּשׁ, וְאֵינוֹ גָּזוּל חַס וְשָׁלוֹם מִקַּרְקָעוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים אוֹ חֲבָרוֹת מְסֻיָּמוֹת. (פסקי תשובות שנח. שיט)

הַגּוֹזֵל עֵצִים מֵחֲבֵרוֹ, אַף אִם דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִירָם לְאַחַר הֶחָג, לֹא יְבָרֵךְ עַל סֻכָּה כָּזוֹ. (נז)

וְיֵשׁ לְהָבִין, הֲרֵי לְעֵיל בֵּאַרְנוּ, שֶׁאִם בְּדַעְתּוֹ לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הָעֵצִים, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא שִׁלֵּם - סֻכָּתוֹ כְּשֵׁרָה וְיָכוֹל לְבָרֵךְ עָלֶיהָ. וְאִם כֵּן, בְּמִקְרֶה זֶה, שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים לְאַחַר הֶחָג, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶחֱזִיר, לָמָּה לֹא יוּכַל לְבָרֵךְ עָלֶיהָ? וְצָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁבַּמִּקְרֶה הַנַּ"ל, כֵּיוָן שֶׁבְּדַעְתּוֹ עַכְשָׁו בֶּחָג לְהַחֲזִיר אֶת הַכֶּסֶף - כְּבָר עַתָּה מְתַקֵּן הוּא אֶת גְּזֵלָתוֹ, וְהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֵצִים מִפְּנֵי "תַּקָּנַת הַשָּׁבִים", וּמִמֵּילָא יְבָרֵךְ עַל הַסֻּכָּה. לֹא כֵן בְּמִקְרֶה זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אֶת הָעֵצִים רַק לְאַחַר הֶחָג, נִמְצָא שֶׁעַתָּה בֶּחָג הוּא גַּזְלָן גָּמוּר, מֵאַחַר וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַחֲזִיר עַתָּה בֶּחָג לֹא עֵצִים וְלֹא כֶּסֶף, וְדִינוֹ כְּגַזְלָן שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְשַׁלֵּם כְּלָל, וּלְגַזְלָן כָּזֶה לֹא עָשׂוּ חֲכָמִים תַּקָּנָה שֶׁיִּהְיֶה רַשַּׁאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֵצִים כִּבְשֶׁלּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסֻכָּה גְּזוּלָה, וְהֵיאַךְ יְבָרֵךְ עַל יְשִׁיבָתוֹ בָּהּ?!

אין פטור

יֵשׁ לְיַדֵּעַ אֶת הַצִּבּוּר הָרָחָב, כִּי חוֹבָה בְּכָל בַּיִת לִבְנוֹת סֻכָּה לַאֲכִילָה וְשֵׁנָה לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג, וְלֹא יִתְעַצְּלוּ בְּמִצְוָה יְקָרָה זוֹ, אֶלָּא יַאַזְרוּ עֹז וְיִבְנוּ אֶת הַסֻּכָּה בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר. וּזְכוּת מִצְוָה זוֹ תָּגֵן עֲלֵיהֶם אֶלֶף הַמָּגֵן, וְיִזְכּוּ לְכָל מִלֵּי דְּמֵיטָב.

וְהֵא לְךָ מִדִּבְרֵי מָרָן הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א לִפְנֵי כְּשִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּבוֹאוֹ לְכַהֵן כְּאַב בֵּית דִּין בְּקָהִיר שֶׁבְּמִצְרַיִם: וְהִנֵּה בְּבוֹאִי לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ בָּעִיר קָהִיר, רָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה בִּפְרֹס הֶחָג תִּשְׁרֵי תש"ט, כִּי רַק אֶחָד מֵאֶלֶף עוֹשֶׂה סֻכָּה כַּדָּת, וְאִלּוּ כָּל שְׁאָר הֲמוֹן הָעָם אֵינָם עוֹשִׂים סֻכָּה כְּלָל. וְתָמַהְתִּי מְאֹד עַד הֵיכָן מַגִּיעָה בּוּרוּתָם, כִּי לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ שֶׁיֵּשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה בַּאֲכִילַת פַּת בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, וּבְהִתְנַהֲגוּתָם מַרְאִים זִלְזוּל בְּמִצְוָה יְקָרָה זוֹ. וְעוֹד, שֶׁבְּכָל יְמוֹת הֶחָג אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים חוּץ לַסֻּכָּה, וְלֹא יָשִׁיתוּ אֶל לִבָּם שֶׁזֶּהוּ נֶגֶד הַתּוֹרָה. וְדָרַשְׁתִּי בָּרַבִּים בִּישִׁיבַת 'אַהֲבָה וְאַחֲוָה', וּבִרְחוֹב הַיְּהוּדִים בְּ'מִדְרַשׁ רַשְׁבִּ"י', לְהוֹדִיעָם גֹּדֶל מִצְוַת סֻכָּה, וְשֶׁכָּל אֶחָד חַיָּב לַעֲשׂוֹת סֻכָּה לוֹ וּלְבָנָיו בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, כִּי גֹּבַהּ הַבָּתִּים אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ קוֹמוֹת לְכָל הַיּוֹתֵר, וְהַגָּרִים בַּקּוֹמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְלֹא מַרְגִּישִׁים טִרְחָה וַעֲיֵפוּת, וּמַדּוּעַ לֹא יַטְרִיחוּ עַצְמָם לַעֲלוֹת לְרֹאשׁ הַגַּג לְקַיֵּם מִצְוַת ה' יִתְבָּרַךְ?! וַאֲנָשִׁים יִרְאֵי שָׁמַיִם עָשׂוּ כִּדְבָרַי וְזָכוּ בַּמִּצְוָה, אַךְ שְׁאָר הֲמוֹן הָעָם נִשְׁאֲרוּ בְּמִנְהָגָם הַקְּלוֹקֵל. וּמַכָּה יְשָׁנָה הִיא, שֶׁמָּצִינוּ לָרִיבַ"שׁ בִּתְשׁוּבָה (סימן שצד) שֶׁכָּתַב: חֵי נַפְשִׁי שֶׁרָאִיתִי בְּעִירֵנוּ זֹאת רַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים סֻכָּה לֶחָג, וְכָל יְמוֹת הֶחָג אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בְּבֵיתָם חוּץ לַסֻּכָּה... רְאֵה עַתָּה אֵיךְ הֵם טוֹעִים בְּמִצְוָה מְפֻרְסֶמֶת כָּזֹאת, וְאֵין אֲנִי חָפֵץ לְסַפֵּר בִּגְנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עי"ש. וַאֲנִי בְּעָנְיִי בִּהְיוֹתִי בְּמִצְרַיִם עָשִׂיתִי סֻכָּה בְּגַג הַבַּיִת, וְהָיִיתִי עוֹלֶה לַגַּג לְקַיֵּם מִצְוַת הַסֻּכָּה כְּהִלְכָתָהּ, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי לֹא טֹרַח וְלֹא עָמָל, כִּי אֵין דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן. ע"כ. יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֵף לֶקַח.

דפנות הסכה

שלוש דפנות

הַסֻּכָּה צְרִיכָה לְהֵעָשׂוֹת מִשָּׁלֹשׁ דְּפָנוֹת, דְּהַיְנוּ שָׁלֹשׁ מְחִיצוֹת, וַעֲלֵיהֶן מַנִּיחִים אֶת הַסְּכָךְ. וְאִם עָשָׂה רַק שְׁתֵּי דְּפָנוֹת - הַסֻּכָּה פְּסוּלָה. (א)

עמידה בפני הרוח

דָּפְנוֹת הַסֻּכָּה מֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן מִכָּל דָּבָר, כַּאֲבָנִים, בַּרְזִלִּים, עֵצִים וְכַיּוֹצֵא, וּבִלְבַד שֶׁהַדֹּפֶן תִּהְיֶה רְאוּיָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי רוּחַ מְצוּיָה. אַךְ אִם הַדֹּפֶן נָדָה בָּרוּחַ אֲפִלּוּ נִדְנוּד כָּלְשֶׁהוּ, אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת כִּמְחִיצָה, וּפְסוּלָה הִיא לְדֹפֶן לַסֻּכָּה. עַל כֵּן, סְדִינִים הַמֻּנָּחִים כְּדֹפֶן לַסֻּכָּה, הֲרֵי סֻכָּה זוֹ פְּסוּלָה, מִכֵּיוָן שֶׁהַסְּדִינִים נָעִים וְנָדִים בָּרוּחַ. כֵּן פָּסְקוּ רַשִׁ"י, הָרַמְבַּ"ם, הָרַאָ"ה, הָרִיטְבָּ"א, הַמְּאִירִי, מַהֲרִי"ל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, קְהִלּוֹת יַעֲקֹב מִקָּרְלִין, עֵמֶק בְּרָכָה, מִשְׁנָה בְּרוּרָה, שַׂלְמַת חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד, הֲלִיכוֹת שְׁלֹמֹה אוֹיֶרְבַּךְ, הַגְּרִי"שׁ אֶלְיָשִׁיב, מִשְׁנֵה הֲלָכוֹת וְעוֹד. וְכָתַב הָאִגְּרוֹת מֹשֶׁה: וּמַה שֶּׁרוֹאִים בִּמְדִינָתֵנוּ בְּאָמֶרִיקָה שֶׁמּוֹכְרִים סֻכּוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ דָּפְנוֹתֵיהֶם מִירִיעוֹת, פָּשׁוּט שֶׁלֹּא הָיָה זֶה עַל פִּי הוֹרָאָה. (א)

גַּם אִם יִקְשֹׁר הֵיטֵב אֶת הַסְּדִינִים לָעַמּוּדִים, אֵין לְהַתִּיר, לְפִי שֶׁפְּעָמִים מִתְנַתְּקִים הֵם בָּרוּחַ וְאֵינוֹ שָׂם עַל לִבּוֹ, וְנִמְצָא שֶׁהָאוֹכֵל בָּהּ מְבָרֵךְ בְּרָכוֹת לְבַטָּלָה, וְנֶחְשָׁב גַּם כְּאוֹכֵל חוּץ לַסֻּכָּה. עַל כֵּן, מַה שֶּׁמָּצוּי הַיּוֹם בְּכַמָּה מִסְעָדוֹת שֶׁבּוֹנִים סֻכָּה בְּפֶתַח הַחֲנוּת וְהַדְּפָנוֹת עֲשׂוּיוֹת מִסְּדִינִים, יֵשׁ לְיַדֵּעַ אוֹתָם שֶׁסֻּכָּתָם פְּסוּלָה, וּמַכְשִׁילִים הֵם אֶת הַצִּבּוּר בִּבְרָכָה לְבַטָּלָה וּבַאֲכִילָה חוּץ לַסֻּכָּה. (א) [וְעַיֵּן לְהַלָּן אֶת הַפִּתְרוֹן לְסֻכּוֹת אֵלּוּ.]

אִם הַדֹּפֶן הַשְּׁלִישִׁית הִיא דֶּלֶת שֶׁפּוֹתְחִים וְסוֹגְרִים אוֹתָהּ תָּמִיד - כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה, וּבִלְבַד שֶׁיַּקְפִּיד שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאוֹכֵל וְיָשֵׁן תִּהְיֶה הַדֶּלֶת סְגוּרָה. וּמֻתָּר גַּם לִפְתֹּחַ וְלִסְגֹּר דֶּלֶת זוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, כִּי מֵאַחַר וַעֲשׂוּיָה הִיא לִפְתֹּחַ וְלִסְגֹּר תָּמִיד, אֵין הִיא נֶחְשֶׁבֶת כִּ'מְחִיצָה הַמֻּתֶּרֶת' שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָהּ בְּשַׁבָּת. (יג)

מדות הסוכה

גֹּבַהּ הַסֻּכָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת לֹא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים [הַטֶּפַח = 8 ס"מ. עֲשָׂרָה טְפָחִים = 80 ס"מ]. וְאָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ לֹא פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה טְפָחִים [56 ס"מ] עַל שִׁבְעָה טְפָחִים. אֲבָל בְּפָחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה, בֵּין בַּגֹּבַהּ בֵּין בָּאֹרֶךְ בֵּין בָּרֹחַב, הֲרֵי הִיא פְּסוּלָה. כֵּן פָּסְקוּ מִדּוֹת אֵלּוּ, הָרַמַ"ע מִפָּאנוֹ, הַמַּהַרְשָׁ"ם, דִּבְרֵי יִשָּׂשכָר, רַבִּי אִיסֵר זַלְמָן מֶלְצֵר, מִסְגֶּרֶת הַשֻּׁלְחָן, אַפִּרְיוֹן שְׁלֹמֹה, הַגְּרַא"ח נָאֶה וְעוֹד. (ט)

סֻכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה [הָאַמָּה = 48 ס"מ. עֶשְׂרִים אַמָּה = 9.60 מֶטֶר], הֲרֵי הִיא פְּסוּלָה. וְאִם מִעֵט אֶת גָּבְהָהּ, הֲרֵי הִיא כְּשֵׁרָה. (יא)

אִם הַדְּפָנוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים [80 ס"מ], אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָן מַמְשִׁיכוֹת עַד גֹּבַהּ הַסְּכָךְ, וְיֵשׁ מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶן - הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה. מִכֵּיוָן שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדֵינוּ 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי': "גוּד [תִּמְשֹׁךְ] אַסִּיק [וְתַעֲלֶה] מְחִיצְתָּא [אֶת הַמְּחִיצָה]". דְּהַיְנוּ, מְחִיצָה שֶׁעֲשׂוּיָה כַּדִּין, כְּשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ, אָנוּ מִתְיַחֲסִים אֵלֶיהָ כְּאִלּוּ הִיא מַמְשִׁיכָה וְעוֹלָה עַד לְמַעְלָה לַסְּכָךְ. וְאָמְנָם, יֵשׁ לָשִׂים לֵב שֶׁהַסְּכָךְ לְמַעְלָה יִהְיֶה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַדְּפָנוֹת לְמַטָּה, וְאִם אֵינוֹ מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּנֶגְדָּן - אִם הוּא בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ] כְּנֶגֶד הַדְּפָנוֹת, הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה. (יב)

דְּפָנוֹת שֶׁהִנִּיחָן בְּמֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ] מֵהָאָרֶץ - פְּסוּלוֹת, כֵּיוָן שֶׁכָּל שֶׁיָּכוֹל לְהִכָּנֵס גְּדִי דֶּרֶךְ הַמְּחִיצָה מִלְּמַטָּה, אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת כִּמְחִיצָה. (יב)

דפנות מעמודים

עַמּוּדִים רְצוּפִים, שֶׁבֵּין עַמּוּד לְעַמּוּד יֵשׁ מֶרְחָק שֶׁל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ], הֲרֵי הֵם כְּשֵׁרִים לַדְּפָנוֹת. מִכֵּיוָן שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדֵינוּ 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי': "שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, כְּלָבוּד [כִּמְחֻבָּר] דָמֵי [דּוֹמֶה]", דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁהַמֶּרְחָק הוּא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים בֵּין אֶחָד לַשֵּׁנִי, אָנוּ מַחֲשִׁיבִים שֶׁהַכֹּל חִבּוּר אֶחָד, וּכְאִלּוּ אֵין מֶרְחָק בֵּינֵיהֶם כְּלָל. (ה)

עַל כֵּן, מִרְפֶּסֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סוֹרְגִים, וּבֵין עַמּוּד לְעַמּוּד יֵשׁ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ], הֲרֵי סוֹרְגִים אֵלּוּ נֶחְשָׁבִים כְּדֹפֶן, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה גָּבְהָם עֲשָׂרָה טְפָחִים [80 ס"מ]. וְאָז רַשַּׁאי יִהְיֶה לְהַעֲמִיד אַרְבָּעָה עַמּוּדִים גְּבוֹהִים מִן הַצְּדָדִים וּלְסַכֵּךְ עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מֶרְחָק בֵּין הַדְּפָנוֹת לַסְּכָךְ, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל. (ו)

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הָרוֹצֶה לִבְנוֹת סֻכָּה בְּקַלּוּת, יַעֲמִיד אַרְבָּעָה עַמּוּדִים מֵאַרְבָּעָה צְדָדִים, וּבֵין עַמּוּד לְעַמּוּד בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים יִמְתַּח חוּט אֶחָד, וְיַקְפִּיד שֶׁהַחוּט יִהְיֶה בְּגֹבַהּ שֶׁל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים [20 ס"מ] מֵהַקַּרְקַע, וּלְמַעְלָה מִמֶּנּוּ יִמְתַּח עוֹד חוּט אֶחָד בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לַחוּט הַקּוֹדֵם, וְכָךְ יִמְתַּח עוֹד שְׁנֵי חוּטִים לַגֹּבַהּ, עַד שֶׁהַחוּט הָרְבִיעִי יַגִּיעַ לְגֹבַהּ שֶׁל עֲשָׂרָה טְפָחִים [80 ס"מ]. וְהָעִקָּר שֶׁיַּקְפִּיד שֶׁבֵּין חוּט לְחוּט יִהְיֶה מֶרְחָק שֶׁל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, וַהֲרֵי זֶה מוֹעִיל כְּאִלּוּ עָשָׂה גָּדֵר מַמָּשׁ שֶׁל עֲשָׂרָה טְפָחִים. מֵאַחַר וַ'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי': שֶׁכָּל שֶׁסָּמוּךְ חוּט אֶחָד לַשֵּׁנִי בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הַכֹּל חִבּוּר אֶחָד, וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ כָּאן מְחִיצָה שֶׁל עֲשָׂרָה טְפָחִים.

וְיֵשׁ לְצַיֵּן, כִּי עֵצָה זוֹ מֻמְלֶצֶת מְאֹד לְבַעֲלֵי מִסְעָדוֹת, וִיכוֹלִים כָּךְ לִבְנוֹת סֻכָּה בְּקַלּוּת. וּפָשׁוּט, שֶׁלְּאַחַר שֶׁנָּתְנוּ אֶת הַחוּטִים הַנַּ"ל, רַשָּׁאִים לָתֵת סְדִינִים מִסָּבִיב לָעַמּוּדִים, אַף שֶׁהַסְּדִינִים נָעִים בָּרוּחַ, מֵאַחַר וְהַדְּפָנוֹת כְּבָר עֲשׂוּיוֹת בְּהֶכְשֵׁר גָּמוּר.

סדר בנית הסוכה

לְכַתְּחִלָּה יִבְנֶה קֹדֶם אֶת הַדְּפָנוֹת, וְאַחַר כָּךְ יַנִּיחַ עֲלֵיהֶן אֶת הַסְּכָךְ, וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא סִכֵּךְ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה אֶת הַדְּפָנוֹת - הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה. וְכָל שֶׁכֵּן אִם בָּנָה אֶת הַסֻּכָּה כַּהֹגֶן וּלְאַחַר מִכֵּן נָפְלוּ הַדְּפָנוֹת, שֶׁבְּוַדַּאי דַּי שֶׁיַּעֲמִיד אֶת הַדְּפָנוֹת שׁוּב, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפָרֵק אֶת הַסְּכָךְ כְּדֵי שֶׁהַדְּפָנוֹת יֵעָשׂוּ קֹדֶם. (לח, מ)

מדיני הסכך

תנאי הכשר הסכך

יֶשְׁנָם שְׁלֹשָׁה תְּנָאִים לְהֶכְשֵׁר הַסְּכָךְ: א. שֶׁיִּהְיֶה גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ. ב. שֶׁיִּהְיֶה תָּלוּשׁ מֵהַקַּרְקַע. ג. שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה. [דְּהַיְנוּ, שֶׁאִם יִגַּע בּוֹ טָמֵא, הוּא לֹא יִטָּמֵא].

אִי לְכָךְ, אֵין מְסַכְּכִים בְּמִינֵי מַתָּכוֹת, פְּלַסְטִיק, נַיְלוֹן, זְכוּכִית וְכַיּוֹצֵא, מֵאַחַר וְאֵין גִּדּוּלָם מִן הָאָרֶץ. וְכֵן אֵין מְסַכְּכִים בְּעַנְפֵי אִילָן הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, מֵאַחַר וְאֵינוֹ תָּלוּשׁ. וְכֵן אֵין מְסַכְּכִים בְּמַאֲכָלִים אוֹ בִּכְלֵי עֵץ, כֵּיוָן שֶׁרְאוּיִים הֵם לְקַבֵּל טֻמְאָה. (יד, טו, כא)

כְּלֵי עֵץ, כְּאַרְגָּז, מְגֵרָה וְכַיּוֹצֵא, הֲרֵי הֵם מְקַבְּלִים טֻמְאָה מִן הַתּוֹרָה, מֵאַחַר וְיֵשׁ לָהֶם בֵּית קִבּוּל. וְאִם נִשְׁבְּרוּ, אַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה אֵינָם מְקַבְּלִים טֻמְאָה, אֵין לְסַכֵּךְ בָּהֶם. שֶׁכֵּיוָן שֶׁרְאוּיִים הָיוּ לְקַבֵּל טֻמְאָה מֵהַתּוֹרָה, גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁמָּא יִטְעֶה וִיסַכֵּךְ בַּכֵּלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ רַק מְעַט, שֶׁעֲדַיִן רְאוּיִים לְקַבֵּל טֻמְאָה. (יז)

אוּלָם, כְּלֵי עֵץ שְׁטוּחִים, שֶׁאֵין לָהֶם בֵּית קִבּוּל, כְּמוֹ שֻׁלְחָן, מַדָּף, דֶּלֶת וְכַדּוֹמֶה, מֵאַחַר וְהֵם מְקַבְּלִים טֻמְאָה רַק מִדְּרַבָּנָן - אִם נִשְׁבְּרוּ, מֻתָּר לְסַכֵּךְ בָּהֶם. (יט)

רחב הקורה

קוֹרַת עֵץ שֶׁרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים [32 ס"מ], אָסְרוּ חֲכָמִים לְסַכֵּךְ בָּהּ, מִשּׁוּם "גְּזֵרַת תִּקְרָה". דְּהַיְנוּ, בִּזְמַנָּם הָיוּ בּוֹנִים אֶת תִּקְרוֹת הַבַּיִת מִקּוֹרוֹת כָּאֵלּוּ רְחָבוֹת, וְקַיָּם חֲשָׁשׁ שֶׁיִּטְעֶה הָאָדָם וְיֹאמַר: 'מָה הַהֶבְדֵּל אִם אֲסַכֵּךְ בְּקוֹרוֹת אֵלּוּ אוֹ שֶׁאֵשֵׁב תַּחַת תִּקְרַת בֵּיתִי?' וַהֲרֵי הַתּוֹרָה אָמְרָה לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה, וְלֹא בַּבַּיִת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. (סימן תרכט סעיף יח. ל)

גַּם קוֹרוֹת שֶׁרְחָבוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים, נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְסַכֵּךְ בָּהֶן כְּלָל. אוּלָם אִם אֵין לוֹ סְכָךְ אַחֵר, רַשַּׁאי לְסַכֵּךְ בָּהֶן. (סימן תרכט סעיף יח. לא)

הַמִּנְהָג פָּשׁוּט לְסַכֵּךְ בִּקְרָשִׁים דַּקִּים [פְּלָפוֹנִים] שֶׁרָחְבָּם פָּחוֹת מִטֶּפַח [8 ס"מ], שֶׁהֲרֵי אַף בִּזְמַנָּם לֹא הָיָה דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת תִּקְרָה מִקְּרָשִׁים אֵלּוּ כְּלָל. כֵּן פָּסְקוּ שַׂלְמַת חַיִּים זוֹנֶנְפֶלְד, בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, הַגרצ"פ פְרַנְק, יַשְׂכִּיל עַבְדִּי, צִיץ אֱלִיעֶזֶר, שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל מִינְצְבֶּרְג, אָז נִדְבְּרוּ, וְעוֹד. וְכֵן נָהַג הַגַּרְשַׁ"ז אוֹיֶרְבַּךְ בְּסֻכָּתוֹ. (ל)

דבר המעמיד

מִן הַדִּין מֻתָּר לְהַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ אַף עַל דָּבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ, כְּעַמּוּדֵי בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא, אֶלָּא שֶׁטּוֹב וְנָכוֹן לְהַחְמִיר וְלָתֵת עֲלֵיהֶם אֵיזֶה עֵץ, וְעָלָיו יַנִּיחַ אֶת הַסְּכָךְ.

וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי הִנֵּה בַּגְּמָרָא (סוכה כא ע"ב) מְבֹאָר, שֶׁלְּדַעַת חֲכָמִים אֵין שׁוּם אִסּוּר לְהַעֲמִיד אֶת הַסְּכָךְ עַל גַּבֵּי דָּבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ. וּבְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה נֶחְלְקוּ בַּגְּמָרָא אִם יֵשׁ אִסּוּר אוֹ לֹא. וְרֹב הַגְּאוֹנִים פָּסְקוּ כַּחֲכָמִים, וְכֵן דַּעַת הָרַמְבַּ"ם, הרז"ה, הָרִי"צ גֵּאוּת, רַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה מִטְּרָאנִי, שִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט, הָרָאַבְיָ"ה וְעוֹד. (עיין משנ"ב ושער הציון סימן תרל ס"ק ס) וְאַף הַפּוֹסְקִים כְּרַבִּי יְהוּדָה כָּתְבוּ, שֶׁלְּרַבִּי יְהוּדָה מֻתָּר לְהַעֲמִיד בְּדָבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ, [וּמַחֲלֻקְתּוֹ עִם חֲכָמִים הִיא בְּעִנְיָן אַחֵר], וְכֵן דַּעַת הָרִי"ף, הָרֹא"שׁ, הַתּוֹסָפוֹת בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי, תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְעוֹד. וְכֵן מְבֹאָר בַּבֵּית יוֹסֵף וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סימן תרל סעיף יג). וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ, שֶׁאִם מֻתָּר לְהַעֲמִיד בְּדָבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ, מִמֵּילָא אִם נָעַץ שַׁפּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל וְסִכֵּךְ עֲלֵיהֶם מַמָּשׁ, כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה לְלֹא כָּל חֲשָׁשׁ. וְכָתַב הַמַּהֲרִי"ל שֶׁכֵּן נָהֲגוּ כָּל רַבּוֹתֵינוּ לְהָקֵל, וְאֵין בָּזֶה סָפֵק. וְכֵן דַּעַת הַטַּ"ז, הַגְּרָ"א, הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים, זֶרַע אֱמֶת, אַבְנֵי נֵזֶר וְעוֹד. וְכָתַב הָעֲרוּךְ הַשֻּׁלְחָן, מֵאַחַר וְרַבֵּנוּ הַבֵּית יוֹסֵף פָּסַק כְּהָרִי"ף וְהָרֹא"שׁ לְהָקֵל, וְזוֹהִי דַּעַת הַיְרוּשַׁלְמִי וְרֹב רַבּוֹתֵינוּ הַפּוֹסְקִים וּבַעֲלֵי הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, לָמָּה לָנוּ לְהַחְמִיר? עכ"ד. אֶלָּא שֶׁטּוֹב לָחוּשׁ לְדַעַת הָרַמְבַּ"ן וְהָרַ"ן שֶׁאָסְרוּ לְהַעֲמִיד בְּדָבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְסַכֵּךְ בּוֹ, וְלָכֵן יִתֵּן אֵיזֶה עֵץ עַל הַבַּרְזֶל, וְעָלָיו יִתֵּן אֶת הַסְּכָךְ, אֲבָל יוֹתֵר מִזֶּה אֵין צָרִיךְ לְהַחְמִיר. וְעַל כֵּן רַשַּׁאי לְכַתְּחִלָּה לִתְקֹעַ בְּמַסְמְרִים אֶת הָעֵץ שֶׁעָלָיו הוּא מַעֲמִיד אֶת הַסְּכָךְ, וְכֵן מְפֹרָשׁ בַּמְּאִירִי, הָרַ"ן וְהָרִיטְבָּ"א. וְכֵן כָּתְבוּ הַפְּרֵי מְגָדִים, מָגֵן אַבְרָהָם, הַגָּאוֹן רַבֵּנוּ זַלְמָן, חַיֵּי אָדָם, הַגְּרָ"א, רַב פְּעָלִים, בִּגְדֵי יֵשַׁע, וְכָל הָאַחֲרוֹנִים. וְכָתַב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (תרכט ס"ק כו) שֶׁהֶתֵּר זֶה הוּא לְכָל הַפּוֹסְקִים. וְהִנֵּה הַגָּאוֹן הַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל הֶחְמִיר גַּם בָּזֶה. אַךְ בְּשׁוּ"ת חֶלְקַת יַעֲקֹב כָּתַב, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: "וְיֵשׁ לְהַתִּיר בָּזֶה לְכַתְּחִלָּה, וּדְלֹא כְּהַחֲזוֹן אִישׁ שֶׁהֶחְמִיר נֶגֶד הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְרֹב כְּכָל הָרִאשׁוֹנִים, וְכֻלּוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין חֲשָׁשׁ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן, וְכָל רְאָיוֹת הַחֲזוֹן אִישׁ אֵינָן מֻכְרָחוֹת כְּלָל". עכ"ל. וְכֵן כָּתַב בְּשׁוּ"ת שֵׁבֶט הַלֵּוִי: "וּבֶאֱמֶת קָשֶׁה בְּיוֹתֵר לַחְלֹק עַל הַמָּגֵן אַבְרָהָם וְכָל הַפּוֹסְקִים, שֶׁכֻּלָּם הִתִּירוּ". עכ"ל. וְכֵן כָּתַב בַּהֲלִיכוֹת שְׁלֹמֹה אוֹיֶרְבַּךְ: "חֻמְרַת הַחֲזוֹן אִישׁ תְּמוּהַּה, מִכֵּיוָן שֶׁאִסּוּר מַעֲמִיד הוּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה, אִם כֵּן, בְּמַעֲמִיד דְּמַעֲמִיד, הוּא גְּזֵרָה לִגְזֵרָה שֶׁלֹּא גּוֹזְרִים, וְכָשֵׁר אַף לְכַתְּחִלָּה". (מד. ועיין עוד בשו"ת שמע שלמה ח"ד סימן כ ותרווה נחת.)

סכך לנצח

סְכָךְ לָנֶצַח, הֶעָשׂוּי מִדִּיקְטִים דַּקִּים וְאָרוּג בְּחוּטֵי צֶמֶר גֶּפֶן, כָּשֵׁר לְסַכֵּךְ בּוֹ לְכַתְּחִלָּה.

וְהַטַּעַם בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן סְכָךְ רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים שֶׁפָּסוּל מִשּׁוּם "גְּזֵרַת תִּקְרָה", שֶׁהֲרֵי נִכָּר שֶׁהוּא מְחֻבָּר מִכַּמָּה דִּיקְטִים, וְגַם אֵינוֹ מֵגֵן מֵהַגְּשָׁמִים כְּלָל, וְגַם הוּא מִתְקַפֵּל. (ערוך השלחן, אבני נזר, חלקת יעקב, אבן יקרה, שבט הלוי, הליכות שלמה, אז נדברו, נטעי גבריאל, חכו ממתקים, מציון אורה ועוד) וְאַף לַמַּחְמִירִים לְהַעֲמִיד בְּדָבָר הַפָּסוּל לְסִכּוּךְ כַּנַּ"ל, הִנֵּה לְשִׁיטַת הַתּוֹסָפוֹת וְרַבֵּנוּ יְשַׁעְיָה מֻתָּר אֲפִלּוּ לְסַכֵּךְ בְּצֶמֶר גֶּפֶן. וְאַף הָרַמְבַּ"ם וְהָרַאְבָ"ד שֶׁפְּסָלוּהוּ מִדְּרַבָּנָן, כְּבָר כָּתַב הָרִיטְבָּ"א שֶׁמֻּתָּר לְהַעֲמִיד בִּסְכָךְ פָּסוּל מִדְּרַבָּנָן, דִּגְזֵרָה לִגְזֵרָה לֹא גּוֹזְרִים. וְכֵן פָּסְקוּ הַגְּרָ"א, הַגְּרַ"ח פָּלָאגִ'י, בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, יְמֵי שְׁלֹמֹה, שְׂדֵי חֶמֶד וְעוֹד. (כג, כה)

קשירת הסכך

מִכָּל הַנִּזְכָּר לְעֵיל, מְבֹאָר שֶׁמֻּתָּר מִן הַדִּין לִקְשֹׁר אֶת הַסְּכָךְ עַצְמוֹ אוֹ אֶת הַמַּחְצְלָאוֹת בְּחוּטֵי נַיְלוֹן אוֹ בַּרְזֶל אוֹ אָזִיקוּנִים הָעֲשׂוּיִים מִפְּלַסְטִיק, לְבַל יָעוּפוּ בָּרוּחַ. אַךְ הַמַּחְמִיר לְקָשְׁרָם בְּחוּטֵי פִשְׁתָּן אוֹ דֶּקֶל וְכַיּוֹצֵא, תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. (כג, כו, מד)

סכך פסול בין הסכך הכשר

סְכָךְ פָּסוּל [כְּגוֹן מוֹט בַּרְזֶל] שֶׁהֻנַּח בֵּין הַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר, אִם יֵשׁ בְּרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים [32 ס"מ] - נִפְסְלָה הַסֻּכָּה, אַךְ בְּפָחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים - כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה, וּמֻתָּר גַּם לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן תַּחְתָּיו. עַל כֵּן, מַה שֶּׁמָּצוּי בְּאֵלוּ מִרְפָּסוֹת, שֶׁיֶּשְׁנָם בַּרְזִלִּים תְּקוּעִים לְמַעְלָה בִּמְקוֹם הַסְּכָךְ - אֵינָם פּוֹסְלִים, מֵאַחַר וְרָחְבָּם מוּעָט, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן תַּחְתֵּיהֶם. וַאֲפִלּוּ אִם בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת יֵשׁ סְכָךְ פָּסוּל בֵּין הַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר - כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה הָרֹב מֵהַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר. וכל זה דוקא כשהסכך הפסול שרוחבו ארבעה טפחים, הולך על פני כל אורך או רוחב הסוכה, אבל אם הוא במקום מסוים, אינו פוסל אלא תחתיו בלבד. (שו"ע תרלא ס"ח, תרלב ס"א, ורמ"א ס"ב ומשנ"ב ס"ק ב' וט"ז)

חבלי כביסה

סֻכָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית תַּחַת חֶבְלֵי כְּבִיסָה - הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, וַאֲפִלּוּ אִם יֶשְׁנָם בְּגָדִים תְּלוּיִים עַל הַחֲבָלִים, אֵין חֲשָׁשׁ בָּזֶה. וְאַף אִם בֵּין חֶבֶל לְחֶבֶל אֵין מֶרְחָק שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ] - כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה, כִּי הֲגַם שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁעַד שְׁלֹשָׁה טְפָחִים נֶחְשָׁב הַכֹּל כְּחִבּוּר אֶחָד ["שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּלָבוּד דָּמֵי"], מִכָּל מָקוֹם אֵין אוֹמְרִים זֹאת כְּדֵי לְהַחְמִיר וְלִפְסֹל. וְאַף לְשִׁיטַת הַחוֹלְקִים, מִכָּל מָקוֹם, כָּל שֶׁאִם נְצָרֵף אֶת כָּל הַחֲבָלִים לֹא יַגִּיעוּ לְשִׁעוּר סְכָךְ פָּסוּל [אַרְבָּעָה טְפָחִים] - הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. (תוספות, ט"ז, מאורי אור, מאמר מרדכי, בית יהודה עייאש, זרע אמת, פנים מאירות בקונטרס אחרון, בגדי ישע, חמד משה, ערוך השלחן, בית השואבה, משנ"ב תרלב ס"ק כ, מקראי קודש, מנחת שלמה, הגר"י פלקסר, אבן ישראל פישר ועוד. פסקי תשובות שיג. סט)

פרגולה

מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לָתֵת אֶת הַסְּכָךְ עַל הַפֶּרְגּוּלָה, אַף שֶׁהַפֶּרְגּוּלָה מְחֻבֶּרֶת לַקִּיר בִּבְרָגִים. (פסקי תשובות שיד. ועל פי המבואר לעיל)

אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת עַל הַפֶּרְגּוּלָה, דְּהַיְנוּ עֵצִים דַּקִּים דְּבוּקִים יַחַד בְּדֶבֶק חָזָק בְּצוּרַת שְׁתִי וָעֵרֶב, וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל הַפֶּרְגּוּלָה - מֵאַחַר וַעֲשׂוּיָה הָרֶשֶׁת כָּל הַשָּׁנָה לְצֵל, מִן הַדִּין הֲרֵי זֶה סְכָךְ כָּשֵׁר, אַךְ טוֹב שֶׁיְּנַעְנַע אֶת הָרֶשֶׁת לְשֵׁם מִצְוָה.

וְאַף לַמַּחְמִירִים בְּמַעֲמִיד - כָּאן, שֶׁהַמַּעֲמִיד הוּא דֶּבֶק שֶׁאֵינוֹ נִכָּר לָעַיִן כְּלָל, לֹא הֶחְמִירוּ בָּזֶה, וּבִפְרָט שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לְסַכֵּךְ בְּדֶבֶק לְבַד. (שבט הלוי, שמע שלמה ח"ה סימן ה. מה) וְגַם אֵין לִפְסֹל מִדִּין נֶסֶר הָרָחָב אַרְבָּעָה שֶׁגָּזְרוּ בּוֹ "גְּזֵרַת תִּקְרָה" כַּנַּ"ל, שֶׁהֲרֵי רֶשֶׁת זוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְכַסּוֹת בָּהּ בָּתִּים דֶּרֶךְ בִּנְיָן וְתִקְרָה, אֶלָּא לְצֵל בִּלְבַד. וְגַם נִכָּר שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים מִכַּמָּה נְסָרִים. וְאַף הָרַשְׁבָּ"א, שֶׁפִּקְפֵּק לְהַחְמִיר בָּזֶה בְּשֵׁם אֶחָד מֵרַבּוֹתָיו, לֹא פָּסַק לְהַחְמִיר בְּהֶחְלֵט, שֶׁהֲרֵי סִיֵּם: "וְיֵשׁ שֶׁחָלְקוּ עָלָיו לְהַתִּיר, וְכֵיוָן שֶׁנָּהֲגוּ הֶתֵּר, הַנַּח לָהֶם". וְגַם אֶפְשָׁר שֶׁהָרַשְׁבָּ"א יוֹדֶה בְּרֶשֶׁת, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְנֶסֶר, שֶׁהַנֶּסֶר מֵגֵן תַּחְתָּיו מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, אֲבָל הָרֶשֶׁת אַף תַּחְתָּיו אֵינוֹ מֵגֵן. (אבן יקרה ח"ג ס"ס קמז. אז נדברו י"ב עמ' פא. אבני נזר תעג אות ה. הליכות שלמה קכח. כד) וְאֵין לִפְסֹל מֵחֲמַת שֶׁדָּר שָׁם כָּל הַשָּׁנָה, וְאִם כֵּן לֹא נִכָּר עַתָּה שֶׁלְּשֵׁם סֻכָּה דָּר שָׁם, מֵאַחַר וְגַם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה אֵין עִקַּר דִּירָתוֹ שָׁם בְּשֵׁנָה וַאֲכִילָה, וְרַק עַתָּה בְּסֻכּוֹת אוֹכֵל וְיָשֵׁן שָׁם, אִם כֵּן נִכָּר שֶׁדָּר שָׁם לְשֵׁם סֻכָּה. (סוכה ח ע"ב. רש"י, הר"ן, המאירי, שבלי הלקט ועוד. בית יוסף ושו"ע סימן תרלו ס"ב. אבני נזר תעד אות ב. וכן פסק הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג בספר אלה הם מועדי עמוד תפ. ועיין אמרי יוסף יב. ברכת יצחק סוכה פא. שערי יושר ח"א סימן כח וח"ג סימן פט)

וְאוּלָם, אִם הָרֶשֶׁת הַנַּ"ל תְּקוּעָה בְּמַסְמְרִים לַפֶּרְגּוּלָה, טוֹב וְנָכוֹן שֶׁיּוֹצִיא אֶת הַמַּסְמְרִים, וִינַעְנַע אֶת הָרֶשֶׁת לְשֵׁם מִצְוָה. (עיין שמע שלמה ח"ה סימן ה. ועל פי המבואר לעיל. סב)

אויר בסכך

אִם יֵשׁ רֶוַח אֲוִיר שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ] בֵּין עֵץ לְעֵץ בַּסְּכָךְ, וְרֶוַח הָאֲוִיר הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ אוֹ רֹחַב הַסֻּכָּה - הַסֻּכָּה פְּסוּלָה. אַךְ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים - הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, אַךְ לֹא יֹאכַל וְלֹא יִישַׁן תַּחְתָּיו. (סח) ואם הוא פחות מטפח, אין חשש בזה, וכמו כל הנקבים הקטנים שיש בסוכה. אבל ביותר מטפח, אם ראשו או רובו תחת האויר, לא יאכל ולא ישן שם. (תרלב ס"ב ורמ"א)

"דופן עקומה"

סְכָךְ פָּסוּל שֶׁמֻּנָּח בְּצִדְדֵי הַסֻּכָּה, אֵינוֹ פּוֹסְלָהּ, אֶלָּא אִם יֵשׁ מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת [1.92 מֶטֶר], אֲבָל בְּפָחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, רַק שֶׁלֹּא יֹאכַל וְלֹא יִישַׁן תַּחְתָּיו. (סו)

לְמָשָׁל: מִרְפֶּסֶת הַמְקֹרָה בְּגַגּוֹן נִפְתָּח, וּמַנִּיחִים אֶת הַסְּכָךְ בִּמְקוֹם הַגַּגּוֹן, אַךְ בְּצִדְדֵי הַמִּרְפֶּסֶת אֵין הַגַּג נִפְתָּח, אֲזַי מֵאַחַר וְאֵין בַּגַּגּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת [1.92 מֶטֶר] מֵהַקִּיר [הַדֹּפֶן] לַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר - הַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִישַׁן תַּחַת הַגַּגּוֹן הַנִּשְׁאָר סָגוּר. וְאִם הַגַּגּוֹן פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים [32 ס"מ], מֻתָּר אַף לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן תַּחְתָּיו. (סימן תרלב סעיף א)

וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ 'הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי': "דֹּפֶן עֲקֻמָּה". דְּהַיְנוּ, בְּמִקְרֶה שֶׁבְּצִדֵּי הַסֻּכָּה יֵשׁ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת בַּסְּכָךְ הַפָּסוּל, אַף עַל פִּי שֶׁבְּפֹעַל אֵין הַדֹּפֶן מַגִּיעָה לַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר, מִכָּל מָקוֹם רוֹאִים אָנוּ כְּאִלּוּ הַדֹּפֶן מִתְעַקֶּמֶת וּמַגִּיעָה עַד הַסְּכָךְ הַכָּשֵׁר, וְנֶחְשָׁב הַסְּכָךְ הַפָּסוּל כְּחֵלֶק מֵהַדֹּפֶן, וְהַסֻּכָּה כְּשֵׁרָה, אַךְ אֵין לִישֹׁן תַּחַת הַסְּכָךְ הַפָּסוּל. (סימן תרלב סעיף א)

יֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁדִּין זֶה שֶׁל "דֹּפֶן עֲקֻמָּה" הוּא בְּאֹפֶן שֶׁנִּשְׁאָר בַּסֻּכָּה שִׁעוּר שֶׁל סְכָךְ כָּשֵׁר, דְּהַיְנוּ שִׁבְעָה טְפָחִים [56 ס"מ] עַל שִׁבְעָה טְפָחִים, אַךְ אִם הַסֻּכָּה קְטַנָּה מְאֹד, וְלֹא נִשְׁאָר כְּשִׁעוּר זֶה, אֵין לְהַכְשִׁיר מִדִּין דֹּפֶן עֲקֻמָּה, וְכָל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים [24 ס"מ] שֶׁל סְכָךְ פָּסוּל, בֵּין בַּצַּד וּבֵין בָּאֶמְצַע - הֲרֵיהִי פְּסוּלָה. אֲבָל בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, הֲרֵיהִי כְּשֵׁרָה, וְאַף יְשֵׁנִים וְאוֹכְלִים תַּחְתָּיו. (סימן תרלב סעיף א)

כמות הסכך

נוֹתֵן סְכָךְ עַל הַסֻּכָּה בְּכַמּוּת כָּזוֹ שֶׁצֵּל הַסֻּכָּה יִהְיֶה יוֹתֵר מֵחַמָּתָהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַסְּכָךְ יִהְיֶה מְרֻבֶּה יוֹתֵר מֵהָרְוָחִים, אֲבָל אִם הָרְוָחִים מְרֻבִּים מֵהַסְּכָךְ - הַסֻּכָּה פְּסוּלָה. (עב)

לְכַתְּחִלָּה יְסַכֵּךְ בְּאֹפֶן שֶׁיֵּרְאוּ הַכּוֹכָבִים דֶּרֶךְ הַסְּכָךְ. וּבְדִיעֲבַד שֶׁנָּתַן סְכָךְ הַרְבֵּה עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַגְּשָׁמִים אֵינָם יְכוֹלִים לָרֶדֶת לְתוֹכָהּ - כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה, וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ. (לד)

שֶׁלֶג - אִם נָפַל שֶׁלֶג רַב עַל הַסְּכָךְ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמִין תִּקְרָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי בְּחוּץ לָאָרֶץ בִּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים - כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַשֶּׁלֶג עָתִיד לִהְיוֹת נָמֵס מֵאֵלָיו, הֲרֵי הוּא עַתָּה כְּמִי שֶׁאֵינוֹ. (לז)

נפל הסכך

סְכָךְ שֶׁנָּפַל בְּיוֹם טוֹב אוֹ בַּשַּׁבָּת שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת וְנִפְסְלָה הַסֻּכָּה, מֻתָּר לוֹמַר לְגוֹי לְהַחֲזִיר אֶת הַסְּכָךְ עַל הַסֻּכָּה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת סֻכָּה כַּדִּין. (מח)

משיב הרוח

אִם נָשְׁבוּ רוּחוֹת חֲזָקוֹת וְהִתְרוֹמֵם הַסְּכָךְ לַגֹּבַהּ וְנָפַל שׁוּב עַל הַסֻּכָּה - כְּשֵׁרָה. כִּי אַף אִם הִתְרוֹמֵם הַסְּכָךְ לְמַעְלָה מִגֹּבַהּ שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, שֶׁבָּזֶה נִפְסֶלֶת הַסֻּכָּה מֵאַחַר וְהֻנַּח שׁוּב הַסְּכָךְ שֶׁלֹּא לְשֵׁם צֵל - מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶמִתְּחִלָּה נֶעֶשְׂתָה הַסֻּכָּה בְּהֶכְשֵׁר, שׁוּב אֵינָהּ נִפְסֶלֶת. (עב)

מדיני נוי הסכה

"זה אלי ואנוהו"

מִצְוָה לְעַטֵּר וּלְקַשֵּׁט אֶת הַסֻּכָּה בְּקִשּׁוּטִים נָאִים וַחֲשׁוּבִים, כְּפִי שֶׁדָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (שבת קלג ע"ב) עַל הַפָּסוּק "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ": הִתְנָאֵה לְפָנָיו בַּמִּצְווֹת; עֲשֵׂה לְפָנָיו סֻכָּה נָאָה, לוּלָב נָאֶה, צִיצִית נָאָה, סֵפֶר תּוֹרָה נָאֶה. כִּי כַּאֲשֶׁר עוֹשֶׂה הָאָדָם אֶת הַמִּצְווֹת בְּצוּרָה נָאָה וּמְכֻבֶּדֶת, מַרְאֶה אֶת אַהֲבָתוֹ וְחִבָּתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין הוּא כְּאָדָם הָעוֹשֶׂה מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ בְּרֵרָה, אֶלָּא עוֹשֶׂה מֵחֲמַת שֶׁצִּוָּהוּ ה' יִתְבָּרַךְ וְשָׂמֵחַ הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת צִוּוּיוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (סוף הלכות איסורי המזבח): הִקְדִּישׁ דָּבָר לַה' - יַקְדִּישׁ מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו. הֶאֱכִיל עָנִי - יַאֲכִילֵהוּ מִן הַטּוֹב וְהַמְשֻׁבָּח שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ. כִּסָּה עָרוּם - יְכַסֵּהוּ מִן הַטּוֹב וְהַיָּפֶה שֶׁבִּכְסוּתוֹ. וְכֵן הַנּוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי - יִתֵּן לוֹ מַטְבְּעוֹת טוֹבִים וְקַלִּים לְהוֹצָאָה, [כֶּסֶף מְזֻמָּן וְלֹא צֶ'ק דָּחוּי]. (עד)

עוֹד טַעַם יֵשׁ לִנְתִינַת הַקִּשּׁוּטִים בַּסֻּכָּה - מִכֵּיוָן שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה שֶׁאָדָם יֵשֵׁב בְּסֻכָּתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁבַּבַּיִת מְיַפֶּה אָדָם אֶת בֵּיתוֹ לְהַנְעִים לוֹ אֶת יְשִׁיבָתוֹ, כָּךְ יְיַפֶּה אֶת סֻכָּתוֹ, שֶׁתִּהְיֶה עֲרֵבָה עָלָיו, וְתִשְׁרֶה חֶדְוָה וְקֹרַת רוּחַ לְכָל הַיּוֹשֵׁב בָּהּ. (רשב"א. עד)

כָּל הַמַּרְבֶּה לְנָאוֹת וּלְיַפּוֹת אֶת סֻכָּתוֹ, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. (השל"ה הקדוש. עד)

פרוכת הקדש

יֵשׁ נוֹהֲגִים לְקַשֵּׁט אֶת הַסֻּכָּה בַּפָּרֹכֶת שֶׁל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצוּי בַּסֻּכּוֹת שֶׁל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת. וְאֵין כָּאן חֲשָׁשׁ שֶׁמּוֹרִידִים מִקְּדֻשַּׁת הַפָּרֹכֶת, כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּהֲגוּ כֵּן, נֶחְשָׁב שֶׁנִּתְרְמוּ מִתְּחִלָּה עַל דַּעַת כֵּן. וּבְלָאו הָכִי, לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ. (תרומת הדשן ועוד. עד)

סכך נאה

מֻתָּר לַעֲטֹף אֶת עֲצֵי הַסְּכָךְ בִּנְיָר צִבְעוֹנִי יָפֶה כְּדֵי לְיַפּוֹתָם. וְכֵן מֻתָּר לִצְבֹּעַ אֶת הַקְּרָשִׁים שֶׁמְּסַכֵּךְ בָּהֶם כְּדֵי לְיַפּוֹתָם. וּכְמוֹ שֶׁהֵעִיד הַגְרִי"מ חַרְלַ"פּ עַל הַגָּאוֹן בַּעַל אִמְרֵי בִּינָה, שֶׁהָיָה נוֹהֵג לְסַכֵּךְ אֶת סֻכָּתוֹ בְּעֵצִים הָעֲטוּפִים בִּנְיָר יָפֶה, לְנוֹי וְהִדּוּר מִצְוָה. (טז, לב)

סדין נאה

מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה לִפְרֹס סָדִין אוֹ נַיְלוֹן נָאֶה וּמְצֻיָּר תַּחַת הַסְּכָךְ כְּדֵי לְיַפּוֹתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיִּפְרְסֵהוּ בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים [32 ס"מ] לַסְּכָךְ. וְהוּא הַדִּין שֶׁמֻּתָּר לִפְרֹס סָדִין נָאֶה, כְּשֶׁמַּטְּרָתוֹ גַּם לְנוֹי וְגַם לְהָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. אוּלָם אִם תָּלָה אֶת הַסָּדִין לְמַטָּה מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים - פְּסוּלָה. כִּי דַּוְקָא כְּשֶׁהַסָּדִין בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים לַסְּכָךְ, הוּא נֶחְשָׁב נוֹי לַסְּכָךְ, וּמִתְבַּטֵּל לַסְּכָךְ. לֹא כֵן כְּשֶׁהוּא רָחוֹק אַרְבָּעָה טְפָחִים מֵהַסְּכָךְ, אֵינוֹ נֶחְשָׁב נוֹי לַסְּכָךְ, אֶלָּא נוֹי לַסֻּכָּה, וְאִם כֵּן אֵינוֹ מִתְבַּטֵּל לַסְּכָךְ, וְנִמְצָא שֶׁיּוֹשֵׁב תַּחַת סָדִין וְלֹא תַּחַת סְכָךְ כָּשֵׁר. (הריטב"א. פד)

גובה הקשוטים

הַקִּשּׁוּטִים שֶׁתּוֹלִים בַּסְּכָךְ, כְּשַׁרְשְׁרָאוֹת נְיָר וְכַדּוֹמֶה, יִשְׁתַּדֵּל שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים [32 ס"מ] לַסְּכָךְ, וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יוֹרְדִים הֵם לְמַטָּה מִזֶּה - כְּשֵׁרָה הַסֻּכָּה, מֵאַחַר וְאֵינָם רְחָבִים אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְיֵשׁ מְקִלִּים אֲפִלּוּ בְּקִשּׁוּטִים רְחָבִים אַרְבָּעָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּתְחִיל הַקִּשּׁוּט בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים לַסְּכָךְ, אַף שֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה מִזֶּה. (אמת ליעקב קמינצקי, ועיין לגאון עוזנו רבנו יוסף חיים בספרו 'בן איש חי' פרשת האזינו הלכה ב. עו)

מנורה

מְנוֹרַת חַשְׁמַל - יִתְלֶהָ בַּסְּכָךְ בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה טְפָחִים, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִישֹׁן תַּחְתֶּיהָ, מֵאַחַר וְאֵין בְּרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים. (עו) וּמִכָּל מָקוֹם, אִם תָּלָה מְנוֹרָה מְיֻחֶדֶת צִבְעוֹנִית כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת הַסֻּכָּה, דִּינָהּ כְּדִין הַקִּשּׁוּטִים, כַּמְבֹאָר לְעֵיל.

הנאה מהקשוטים

קִשּׁוּטִים אוֹ רִמּוֹנִים שֶׁתָּלָה אוֹתָם בַּסֻּכָּה לְנוֹי, הֲרֵי הֵם מֻקְצֶה, וְאָסוּר לְטַלְטְלָם בְּיוֹם טוֹב אוֹ בַּשַּׁבָּת שֶׁל סֻכּוֹת, וַאֲפִלּוּ אִם נָפְלוּ, לֹא יְטַלְטֵל אוֹתָם. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּחֹל הַמּוֹעֵד מֻתָּר לְטַלְטְלָם, אַךְ אָסוּר לֶאֱכֹל מֵהֶם אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם עַד לְאַחַר הֶחָג.

וְהַטַּעַם בָּזֶה - כִּי כְּלָל בְּיָדֵינוּ בְּהִלְכוֹת מֻקְצֶה: כָּל דָּבָר שֶׁל מִצְוָה שֶׁאָסוּר בְּשִׁמּוּשׁ בְּשַׁבָּת מֵחֲמַת מִצְוָתוֹ, הֲרֵי הוּא "מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִצְוָה", וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ אוֹ מְקוֹמוֹ. וּכְגוֹן: קִשּׁוּטֵי הַסֻּכָּה, הַסְּכָךְ, הַדְּפָנוֹת, אַרְבַּעַת הַמִּינִים, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.

לֹא רַק בְּשִׁבְעַת יְמֵי חַג הַסֻּכּוֹת הַקִּשּׁוּטִים הֵם מֻקְצֶה, אֶלָּא גַּם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, שֶׁהוּא יוֹם טוֹב "שִׂמְחַת תּוֹרָה", הֲרֵי הֵם מֻקְצֶה. וְלָכֵן, אִם נָפְלוּ הָרִמּוֹנִים מֵהַסֻּכָּה בְּחַג שִׂמְחַת תּוֹרָה, אָסוּר לֶאֱכֹל מֵהֶם עַד מוֹצָאֵי הֶחָג. וְהַטַּעַם לַדָּבָר - כִּי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִצְוַת סֻכָּה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן נֶחְשָׁבִים הֵם "מֻקְצֶה מֵחֲמַת מִצְוָה", לְפִי הַכְּלָל: "מִגּוֹ [מִתּוֹךְ] דְאִתְקְצַאי [שֶׁהֻקְצָה] בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, אִתְקְצַאי [הֻקְצָה] לְכֻלֵּי יוֹמָא [לְכָל הַיּוֹם]". וְכֵיוָן שֶׁהֵם הָיוּ מֻקְצֶה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל עֶרֶב יוֹם טוֹב שִׂמְחַת תּוֹרָה, נִשְׁאֲרוּ מֻקְצֶה לְכָל הַיּוֹם טוֹב. וְכַמְבֹאָר בְּהַרְחָבָה בְּחוֹבֶרֶת 'הַשַּׁבָּת בַּהֲלָכָה וּבָאַגָּדָה' חֵלֶק ב', עַיֵּן שָׁם.

תְּנַאי עַל הַקִּשּׁוּטִים

יֶשְׁנָהּ אֶפְשָׁרוּת, שֶׁאִם יִרְצֶה לֶאֱכֹל מֵהַפֵּרוֹת שֶׁהִנִּיחַ בַּסֻּכָּה לְנוֹי יוּכַל לֶאֱכֹל מֵהֶם, עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּנַאי לִפְנֵי חַג הַסֻּכּוֹת, וְיֹאמַר: "אֲנִי מַתְנֶה עַל נוֹיֵי הַסֻּכָּה, שֶׁאֵינִי מְסַלֵּק אֶת דַּעְתִּי מֵהֶם כָּל זְמַן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת". וְאָז יִהְיֶה רַשַּׁאי לְאָכְלָם בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ מֻקְצֶה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב הֶחָג, שֶׁהֲרֵי גַּם בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, אִם הָיָה רוֹצֶה, הָיָה רַשַּׁאי לְהוֹצִיאָם וּלְאָכְלָם. אוּלָם אִם הִתְנָה בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת וְאָמַר: "אֲנִי מַתְנֶה לֶאֱכֹל אֶת הַפֵּרוֹת כְּשֶׁיִּפְּלוּ" - אֵין זֶה מוֹעִיל, וְאָסוּר לוֹ לְאָכְלָם כְּשֶׁיִּפְּלוּ, כֵּיוָן שֶׁבְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת הַפֵּרוֹת הָיוּ מֻקְצֶה, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא נָפְלוּ, וְהוּא אָמַר שֶׁרַק בְּשָׁעָה שֶׁיִּפְּלוּ יִהְיֶה רַשַּׁאי לְאָכְלָם.

הֲנָאָה מֵהַסְּכָךְ וְהַדְּפָנוֹת

הַסְּכָךְ וְהַדְּפָנוֹת שֶׁל הַסֻּכָּה גַּם הֵם מֻקְצֶה, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אַף בְּחֹל הַמּוֹעֵד, כְּגוֹן לָקַחַת אֵיזֶה קֵיסָם מֵעֲצֵי הַסֻּכָּה כְּדֵי לַחְצֹץ בּוֹ אֶת שִׁנָּיו וְכַדּוֹמֶה. וְלֹא מוֹעִיל לְהַתְנוֹת מֵעֶרֶב הֶחָג, שֶׁאֵינוֹ מְסַלֵּק אֶת דַּעְתּוֹ מֵהֶם כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁמּוֹעִיל לְהַתְנוֹת בְּנוֹיֵי סֻכָּה כַּנַּ"ל, כֵּיוָן שֶׁעַל עֲצֵי הַסֻּכָּה חָל שֵׁם שָׁמַיִם שִׁבְעָה יָמִים, וַאֲסוּרִים הֵם בַּהֲנָאָה, [שֶׁנֶּאֱמַר: "חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה'". כְּשֵׁם שֶׁחָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל הַחֲגִיגָה, כָּךְ חָל שֵׁם שָׁמַיִם עַל עֲצֵי הַסֻּכָּה.] (סוכה ט ע"א. סימן תרלח סעיפים א ב. עז, פג)

ירדו גשמים

אִם יֵשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים וִיקַלְקְלוּ אֶת הַקִּשּׁוּטִים, מֻתָּר לְהוֹצִיאָם מֵהַסֻּכָּה. וְגַם אִם לֹא עָשָׂה תְּנַאי קֹדֶם הֶחָג שֶׁאֵינוֹ מַקְצֶה דַּעְתּוֹ מֵהֶם, מִכָּל מָקוֹם, מֵאַחַר שֶׁכֵּן מִנְהַג הָעוֹלָם לְהוֹצִיא אֶת הַקִּשּׁוּטִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הִתְנָה עֲלֵיהֶם מֵרֹאשׁ. (הרמ"א, רבנו זלמן, הגרשז"א. צב)

אֶתְרוֹג שֶׁל שְׁבִיעִית

אֶתְרוֹג שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, מֻתָּר לִתְלוֹתוֹ לְנוֹי בְּתוֹךְ הַסֻּכָּה, אַךְ לֹא יִתְחַב בּוֹ אֵיזוֹ מַחַט אוֹ חֵפֶץ אַחֵר, שֶׁבְּכָךְ מַפְסִיד אֶת פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. וְטוֹב שֶׁיַּתְנֶה קֹדֶם הֶחָג, וְיֹאמַר: "אֵינִי מְסַלֵּק אֶת דַּעְתִּי מֵהָאֶתְרוֹג כָּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג". וּבָזֶה לֹא יִהְיֶה הָאֶתְרוֹג מֻקְצֶה בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הֶחָג, וְיִהְיֶה רָאוּי לְאָכְלוֹ גַּם בֶּחָג. כַּמְבֹאָר בְּחוֹבֶרֶת "מִצְווֹת הָאָרֶץ" הִלְכוֹת שְׁבִיעִית. (שו"ת להורות נתן. ילקו"י שביעית תנד)

כתיבת פסוקים לקישוט

הַכּוֹתְבִים פְּסוּקִים עַל גַּבֵּי נְיָר צִבְעוֹנִי כְּדֵי לְקַשֵּׁט בָּהֶם אֶת הַסֻּכָּה, יֵשׁ לְהָעִיר לְמִשְׁמַע אָזְנָם, שֶׁאֵינָם נוֹהֲגִים נָכוֹן עַל פִּי הַהֲלָכָה הַפְּסוּקָה בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (יורה דעה סימן רפג ס"ג), שֶׁאָסוּר לִכְתֹּב מִלִּים מֵהַתּוֹרָה יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ מִלִּים בְּשׁוּרָה אַחַת. וְלָכֵן אֵין לִכְתֹּב פָּסוּק "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" אוֹ פָּסוּק "בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים", כָּל שֶׁכּוֹתְבָם בְּשׁוּרָה אַחַת. כֵּן פָּסְקוּ הָרַמְבַּ"ם, הַתַּשְׁבֵּ"ץ, הַטַּ"ז, מָגֵן אַבְרָהָם, מַהֲרִי"ט, גִּנַּת וְרָדִים, הַשְּׁלָ"ה, בַּאֵר הֵיטֵב, מְאוֹרֵי אוֹר, מַטֵּה אֶפְרַיִם, מִשְׁנָה בְּרוּרָה (תרלח ס"ק כד) וְעוֹד. וּמִכָּל מָקוֹם, פְּסוּקִים שֶׁכְּבָר נִכְתְּבוּ לְקִשּׁוּט, מֻתָּר לִקְנוֹתָם וּלְקַשֵּׁט בָּהֶם אֶת הַסֻּכָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב גִּנַּת וְרָדִים, שֶׁמּוּטָב שֶׁיִּתְלוּ אוֹתָם בַּסֻּכָּה לְנוֹי, לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, מִמַּה שֶּׁיִּגְנְזוּ אוֹתָם. (צב)

מי המקשט

אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוַת סֻכָּה הִיא עַל הָאֲנָשִׁים וְלֹא עַל הַנָּשִׁים, מִכָּל מָקוֹם, מִכֵּיוָן שֶׁהָאִישׁ מְצֻוֶּה גַּם עַל מִצְוַת לִמּוּד תּוֹרָה, הַנָּכוֹן הוּא שֶׁיִּתֵּן לִבְנוֹתָיו שֶׁהֵן תְּקַשֵּׁטְנָה אֶת הַסֻּכָּה - וְהוּא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁאֵין לְךָ מַעֲלָה טוֹבָה מִמֶּנָּה. אוּלָם, אִם לֹא זָכָה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כָּל כָּךְ, עָדִיף שֶׁהוּא יְקַשֵּׁט וְיָכִין אֶת צָרְכֵי הַסֻּכָּה, מִכֵּיוָן שֶׁגָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה. (בית השואבה. קכח)

ערב החג

לשמוח ולשמח

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים טז יד-טו): "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ: שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם (פ"ו מהלכות יום טוב הלכה יז): חַיָּב אָדָם בֶּחָג לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וְכָל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וּמִצְוָה שֶׁיְּשַׂמַּח לְכָל אֶחָד כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, כֵּיצַד? הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלִיּוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמַמְתַּקִּים; וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִים נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ; וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִים בָּשָׂר וְשׁוֹתִים יַיִן. ע"כ. (החינוך מצוה תפח)

וְהֵעִיד רַבִּי חַיִּים וִיטָאל עַל רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל (שער המצוות לז ע"ב), וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ: בְּעִנְיַן מִדַּת הַנְּדִיבוּת וְהַוַּתְּרָנוּת רָאִיתִי לְמוֹרִי זַ"ל, שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשֵׁשׁ בְּעַצְמוֹ לְהִתְכַּבֵּד בְּמַלְבּוּשִׁים נָאִים יוֹתֵר מִדַּי, גַּם בְּמַאֲכָלוֹ הָיָה אוֹכֵל דָּבָר מוּעָט מְאֹד, אֲבָל בְּמַלְבּוּשֵׁי אִשְׁתּוֹ הָיָה זָהִיר מְאֹד לְכַבְּדָהּ וּלְהַלְבִּישָׁהּ, וְהָיָה מֵפִיק כָּל רְצוֹנָהּ, אַף אִם לֹא הָיְתָה יָדוֹ מַשֶּׂגֶת כָּל כָּךְ. עכ"ל. וּפָשׁוּט וּבָרוּר, שֶׁכָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהָפִיק אֶת רְצוֹן הָאִשָּׁה, הוּא בְּמַלְבּוּשִׁים צְנוּעִים הַהוֹלְמִים אֶת הַהֲלָכָה, וְלֹא חַס וּשְׁלוֹם בְּגָדִים צְמוּדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁהַלּוֹבֶשֶׁת אוֹתָם עוֹבֶרֶת עַל אִסּוּרֵי תּוֹרָה חָמוּרִים, וּמַכְשִׁילָה אֶת הָרַבִּים בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם". וְדַי בָּזֶה לַמֵּבִין.

כָּתַב הָרַמְבַּ"ם: "וּכְשֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בֶּחָג, חַיָּב לְהַאֲכִיל לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה עִם שְׁאָר הָעֲנִיִּים הָאֻמְלָלִים, אֲבָל מִי שֶׁנּוֹעֵל דַּלְתוֹת בֵּיתוֹ וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִם בָּנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְאֵינוֹ מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה לָעֲנִיִּים וּלְמָרֵי נֶפֶשׁ, אֵין זוֹ שִׂמְחַת מִצְוָה, אֶלָּא שִׂמְחַת כְּרֵסוֹ".

אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא "לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים, שֶׁהַמְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ, דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים'". (הלכות מגילה פרק ב הלכה יז)

אשרי משכיל אל דל

סִפֵּר רַבִּי מֵאִיר רְפָאֵל זַצַ"ל מִיַּזְד: כְּשֶׁעָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם בִּשְׁנַת תרפ"ג, דַּרְתִּי בְּאוֹתָהּ חָצֵר יַחַד עִם הָרַב אַבְרָהָם עַדֶּס זַצַ"ל, הָרַב הָיָה גָּר לְמַעְלָה - וַאֲנִי לְמַטָּה. פְּעָמִים הָיָה קוֹרֵא לִי לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזוֹ עֲבוֹדָה בְּבֵיתוֹ, וְהָיָה מְשַׁלֵּם לִי שָׂכָר כִּפְלַיִם. וְהָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ: אֲדוֹנִי הָרַב, זֶה יוֹתֵר מִדַּי, הַשָּׂכָר שֶׁנָּתַתָּ לִי. וְהָיָה מֵשִׁיב לִי: כָּתוּב בַּתּוֹרָה, "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר", וּמָה הַגֵּר שֶׁבָּא בְּמַקְלוֹ וּבְתַרְמִילוֹ כָּל כָּךְ צָרִיךְ לְאוֹהֲבוֹ - אֲנַחְנוּ, בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאַתָּה, שֶׁשַּׂמְתָּ נַפְשְׁךָ בְּכַפְּךָ וּבָאתָ מִחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלִירוּשָׁלַיִם, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! וְתָמִיד הָיָה מַמְצִיא לִי אֵיזוֹ עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא שָׁוָה אֲפִלּוּ שְׁנֵי גְּרוּשׁ, וְהָיָה מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ.

פַּעַם, בְּעֶרֶב סֻכּוֹת, לֹא הָיְתָה לִי פְּרוּטָה בַּכִּיס אֲפִלּוּ כְּדֵי לִקְנוֹת יָרָק, וְהָיִיתִי עוֹמֵד בָּרְחוֹבוֹת נָע וָנָד, זֶה קוֹנֶה וְזֶה מוֹכֵר, וְזָלְגוּ עֵינַי דְּמָעוֹת בַּסֵּתֶר. הָרַב עָבַר בַּדֶּרֶךְ וְקָרָא אוֹתִי: "מֵאִיר, מֵאִיר, בֹּא". נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, וְאָמַר לִי: "בֹּא לְבֵיתִי וְנַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה כֶּסֶף אֲנִי חַיָּב לְךָ". הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי הָרַב, אֵין לִי שׁוּם חֶשְׁבּוֹן, יַעַן מַה שֶּׁעָבַדְתִּי לְךָ שִׁלַּמְתָּ לִי כִּפְלַיִם!" אָמַר לִי: "לֹא, יֵשׁ לָנוּ חֶשְׁבּוֹן, בֹּא אֵלַי לַבַּיִת". הָלַכְתִּי אִתּוֹ וְנָתַן לִי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ, וְאָמַר לִי: "לֵךְ תַּעֲשֶׂה הוֹצָאוֹת יוֹם טוֹב הַקָּדוֹשׁ". אָמַרְתִּי לוֹ: "אֲדוֹנִי, מַדּוּעַ תִּתֵּן לִי? הֲלֹא אֵינְךָ חַיָּב לִי כְּלוּם!" הֵשִׁיב לִי: "לֵךְ תִּקְנֶה מִצְרָכִים לִכְבוֹד יוֹם טוֹב!"

אָז הִרְגַּשְׁתִּי בְּוַדַּאי שֶׁהָרַב יֵשׁ לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהָיוּ בְּעֵינַי עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גְּרוּשׁ אֵלּוּ כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ לִירוֹת [פִּי מֵאָה], וְשָׂמַחְתִּי כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב. (מעיין המועד שכא)

בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה מִצְוָה עַל יִשְׂרָאֵל לְשַׂמֵּחַ אֶת הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם [שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה... וְהַלֵּוִי"], מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמוֹרִים הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". וּבִזְמַנֵּנוּ, שֶׁאֵין עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ אֶת הָאַבְרֵכִים שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וּמוֹרִים הוֹרָאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בִּמְקוֹם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (מנחות קי ע"א): תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ עוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. (בנין שלמה להגר"ש הכהן מוילנא. חזו"ע יו"ט צט)

וְיֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְשַׂמֵּחַ וּלְסַיֵּעַ אֶת הַזְּקוּקִים, וּבִפְרָט בְּחַג הַסֻּכּוֹת, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פרשת אמור דף קג ע"ב), וְזֶה תֹּכֶן דְּבָרָיו בְּתַרְגּוּם: וִישַׂמַּח אֶת הָעֲנִיִּים, מִשּׁוּם שֶׁחֵלֶק הָאֻשְׁפִּיזִין [הָאוֹרְחִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם: אֲבוֹת הָעוֹלָם, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, יוֹסֵף וְדָוִד, כַּמְבֹאָר לְהַלָּן], שֶׁהָאָדָם מַזְמִין לְסֻכָּתוֹ, הוּא הַחֵלֶק שֶׁל הָעֲנִיִּים, וְאִם מַזְמִין אֶת הָאֻשְׁפִּיזִין וְאֵינוֹ נוֹתֵן אֶת חֶלְקָם לָעֲנִיִּים, הֵם קָמִים מִסֻּכָּתוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו (משלי כג ו): "אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן, וְאַל תִּתְאָיו לְמַטְעַמֹּתָיו". כִּי שֻׁלְחָן זֶה אֵינוֹ שֻׁלְחָן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא שֶׁל רַע עַיִן, וְאוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהָאוֹרְחִים הָאֵלּוּ, קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, עוֹזְבִים אֶת שֻׁלְחָנוֹ וְאוֹמְרִים עָלָיו דְּבָרִים חֲמוּרִים מְאֹד, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּזֹּהַר, ה' יַצִּילֵנוּ.

תוכן העניינים

חג הסוכות בהלכה ובאגדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה