חברותא על יומא· הרב יעקב שולביץ
פרק חמישי - הוציאו לו · דף נט:
עד כאן לא פליגי תנאים אלו אלא מדרבנן (262) ולענין תשלום קרן להקדש, אבל מדאורייתא ולהתחייב עליו חומש כשאר מועל בהקדש, אין מועלין בהן. (263)
מנא הני מילי שאין בהם דין מעילה מדאורייתא? אמר קרא בענין הדם: ואני נתתיו "לכם" על המזבח לכפר על נפשותיכם: שלכם יהא, כחולין שלכם שאין בו מעילה לפני כפרה (264) וכל שכן אחר כפרה.
דבי רבי ישמעאל תנא: הואיל וכתיב: "לכפר" על נפשותיכם, לכפרה נתתיו בתורת קדשים, ולא למעילה, למעול בו אין בו דין קדשים [רש"י] (265).
ורבי יוחנן אמר [ראה ביאור דבריו בהערה (266)]: אמר קרא שם: כי הדם "הוא" בנפש יכפר; ודרשינן: הוא בהוייתו יהא לפני כפרה כלאחר כפרה.
מה לאחר כפרה אין בו מעילה שהרי נעשית מצותו ואין מועלין בו הואיל ואינו נקרא "קדשי ה'", אף לפני כפרה אין בו מעילה.
ואימא איפכא: לאחר כפרה כלפני כפרה, מה לפני כפרה יש בו מעילה, אף לאחר כפרה יש בו מעילה?
אין לך דבר שנעשית מצותו וכדם שכבר נזרק על המזבח, ומועלין בו, שהרי כבר אינם "קדשי ה'". (267)
ותמהינן: וכי אטו לא מצינו דבר שנעשית מצותו ומועלין בו?!
והרי תרומת הדשן, בכל יום כהן חותה במחתה ותורם את הדשן שעל מזבח החיצון מלא המחתה, ונותן במזרחו של כבש, כדכתיב: והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח -
וכתיב בתריה: "ושמו" אצל המזבח, משמע שם תהא גניזתן ושם נבלע במקומן אלמא אסור בהנאה, וכיון שאסור בהנאה משום קדושתו - מעילה נמי יש בו [רש"י]; הרי לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו?!