אור ברסלב
חברותא על יומא פרק חמישי - הוציאו לו › דף נט.

חברותא על יומא· הרב יעקב שולביץ

פרק חמישי - הוציאו לו · דף נט.

דף נח:

ואי בעית אימא: אי סבירא לן [אילו היה מוסכם]: הקפה שמקיף את הקרנות במזבח הפנימי ברגל היה עושה אותה, וכשם שהיה מקיף את המזבח החיצון כשנותן על הקרנות, [שהרי המזבח היה שלשים ושתים אמה על שלשים ושתים אמה, ואי אפשר אלא אם כן מקיפו ברגל] דכולי עלמא לא הוה פליגי, דילפינן פנים מחוץ.

והכא בהא קא מיפלגי: מר רבי עקיבא סבר: הקפה של מזבח הפנימי ביד היא, עומד במקומו ומקיף בידו את הקרנות; ואינו דומה למזבח החיצון שהיה מקיף ברגל.

ומר רבי יוסי הגלילי סבר: הקפה ברגל כהקפה שבמזבח החיצון, וילפינן מינה. (256) ואי בעית אימא: דכולי עלמא סברי: הקפה ביד היא במזבח הפנימי.

והכא בהא קמיפלגי: מר רבי יוסי הגלילי סבר: ילפינן הקפת יד מהקפת רגל; ומר רבי עקיבא סבר: לא ילפינן יד מרגל.

ותמהינן: וכי אטו סבר רבי יוסי הגלילי: הקפה ביד היא, והיה עומד במקומו?!

והא מדקתני סיפא דמשנתנו: רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא, מכלל דתנא קמא במשנה שהוא רבי יוסי הגלילי [שהרי סדר ההזאות במשנתנו כרבי יוסי הגלילי הוא] לא סבירא ליה שבמקומו היה עומד ומקיף ביד?!

אלא, מחוורתא כדשנינן מעיקרא: מר רבי עקיבא סבר: הקפה ביד, ומר רבי יוסי הגלילי סבר: הקפה ברגל -

ובהא (257) קא מיפלגי: מר הסובר הקפה ברגל סבר: ונתן על קרנות המזבח "סביב" דמזבח פנימי, כזריקה "סביב" האמורה בתורה במזבח החיצון.

ומר הסובר הקפה ביד סבר: כוליה מזבח פנימי שהיה רחבו אמה על אמה במקום חדא קרן דמזבח חיצון קאי [כל המזבח הפנימי שוה לקרן אחת של מזבח החיצון] שהיתה אף היא אמה על אמה, ולפיכך לא היה צריך להקיפו אלא בידו [רא"ל].

תניא: אמר רבי ישמעאל [בן אלישע, דק"ס]: שני כהנים גדולים נשתיירו במקדש [ממקדש, דק"ס] ראשון, זה אומר: בידי הקפתי; וזה אומר: ברגלי הקפתי; זה נותן טעם לדבריו, וזה נותן טעם לדבריו; ולא שנחלקו בדבר, אלא אפשר לעשות הקפה ביד ואפשר לעשות הקפה ברגל, וכל אחד סיפר מנהגו [ת"י וריטב"א (258)].

זה נותן טעם לדבריו: "סביב" דמזבח פנימי כ"סביב" דמזבח החיצון; וזה נותן טעם לדבריו: כוליה מזבח פנימי, במקום חדא קרן דחיצון קאי.

שנינו במשנה: רבי אליעזר אומר: במקומו היה עומד ומחטא, ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן מלמעלה למטה:

מתניתין מני: רבי יהודה היא, הסובר כן בדעתו של רבי אליעזר.

דתניא: רבי מאיר אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ומתוך שעל זו שלפניו היה נצרך ליתן מלמעלה למטה, לפיכך: על כולן היה נותן ממעלה למטה -

חוץ מאותה שבאלכסון [הקרן שעומדת בראש האלכסון של הקרן שהתחיל בה, אם התחיל בקרן דרומית מזרחית הוי קרן אלכסון צפונית מערבית, ואם התחיל בצפונית מזרחית הוי האלכסון בדרומית מערבית, ריטב"א] - שעליה הוא נותן ממטה למעלה; שטורח הוא לתת עליה מלמעלה למטה, להיות כפוף ופושט זרועו עד כלות המתנה, אלא משכופף גופו ופושט זרועו, מתחיל למטה ונזקף והולך למעלה [לשון רש"י].

רבי יהודה אומר: רבי אליעזר אומר: במקומו עומד ומחטא, ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה הואיל וכך נוח יותר, חוץ מזו שהיתה לפניו ממש, שנותן ממעלה למטה, כי היכי דלא נתווסן מאניה, [יתלכלכו בגדיו].

שנינו במשנה: הזה ממנו על טהרו של מזבח:

מאי טהרו?

אמר רבה בר רב שילא: פלגיה דמזבח באמצע גובה כתלו של המזבח, כדאמרי אינשי: טהר טיהרא [הצהיר הצהרים, רא"ל] והוי פלגיה דיומא [והוא בחצי היום], ואף כאן נותנו בפלגיה דמזבח.

מיתיבי מברייתא המוכחת כי על גג המזבח היה מזה, ולא על כותלו: כשהוא מזה, אינו מזה לא על גבי האפר ולא על גבי הגחלים שעל המזבח, אלא חותה גחלים אילך ואילך למעלה מראשו של מזבח ומכבדו יפה עד שנראה זהב המזבח [רא"ל], ומזה?! אלא אמר רבה בר שילא, לפרש "על טהרו של מזבח": על גלויה דמזבח, מטהר ומפנה הקטורת שנשרף עליו בבוקר, ועל שמייפהו ומגלהו קרי ליה "טהרו" [רש"י זבחים] - וכדכתיב: וכעצם השמים "לטוהר" [לשון: ברור וצלול, רש"י בחומש].

תניא: חנניא אומר: בצד צפוני של גג המזבח הוא נותן את ההזאות שעל גגו.

רבי יוסי אומר: בצד דרומי של גג המזבח הוא נותן.

במאי קמיפלגי:

מר חנניה סבר: פיתחא של קודש הקדשים בבית שני בדרום קאי ובצד זה היה מתחיל, הרי שהיה מסיים בקרן צפונית וכשיטת רבי עקיבא, ולפיכך היה מזה על צד צפון.

ומר רבי יוסי סבר: פיתחא בצפון קאי [וכשיטתו לעיל נא ב], והיה מתחיל בקרן צפונית ומסיים בדרומית, ובמקום שהיה מסיים, שם היה נותן על גג המזבח. (259)

דכולי עלמא - בין חנניה ובין רבי יוסי - מיהא, היכא דגמרן מתנות דקרנות במקום שנגמרים מתנות הדם שעל הקרנות התם יהיב שם הוא נותן על גגו - מאי טעמא?

אמר קרא: "וטהרו וקדשו", [ב] מקום שקדשו בקרנותיו שם טיהרו בהזאות.

שנינו במשנה: שירי הדם של פר ושעיר היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון:

דאמר קרא גבי פר כהן משיח שניתן דמו על מזבח הזהב: "ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אוהל מועד", ותניא בתורת כהנים: "הפר" לרבות פר של יום הכפורים שיהו שייריו נשפכין ליסוד אשר פתח אוהל מועד -

ואי זה הוא "יסוד אשר פתח אוהל מועד" [פתח הבית שהיה במזרח], הוי אומר: יסוד מערבי, שהרי מערבה של מזבח כנגד הפתח היה.

שנינו במשנה: ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומית:

תנו רבנן: כתיב בפרשת חטאת: "ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח" [ויקרא ד ל]: זה יסוד דרומית; אתה אומר יסוד דרומית, או אינו אלא יסוד מערבית, וכמו שמצינו בחטאות הפנימיות, וילמד סתום מן המפורש [רש"י זבחים].

אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש של מזבח החיצון ושיריים בידו ליציאתו מן ההיכל ושיריים בידו אחר הזאות פנים, מה יציאתו מן ההיכל היה שופך בסמוך לו, ואי זה: זה יסוד מערבי; אף ירידתו מן הכבש העומד בדרום המזבח, היה שופך בסמוך לו, ואי זה: זה יסוד דרומי, שהיה סמוך לו בירידתו יותר משאר הרוחות.

תניא: רבי ישמעאל אומר: זה שיריים של מזבח הפנימי וזה של מזבח החיצון היה שופך אל יסוד מערבי של מזבח החיצון.

רבי שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה יסוד דרומי.

בשלמא טעמא דרבי ישמעאל ניחא, משום דקסבר: ילמד סתום שיירי מזבח החיצון שלא פירש בהם הכתוב על איזה יסוד הוא שופך ממפורש משיירי מזבח הפנימי שנאמר בהם: אל יסוד המזבח אשר פתח אוהל מועד, והוא יסוד מערבי, וכמו שמבואר לעיל.

אלא רבי שמעון בן יוחאי, מאי טעמא?

אמר רב אשי: קסבר רבי שמעון בן יוחאי: פתחא של היכל בדרום של מזבח קאי, כלומר: דעת רבי שמעון שהיה עומד המזבח כולו בצפון הפתח, "ואין המזבח לפני הפתח כלום, אלא אמה של יסוד דרומי" [רש"י זבחים וראה הערה (260)], ונמצא ה"יסוד אשר פתח אהל מועד", הוא יסוד דרומי.

תנא דבי רבי ישמעאל בדבי רבי שמעון בן יוחאי, כלומר: בבית מדרשו של רבי שמעון בן יוחאי היו שונין את משנת רבי ישמעאל, וגורסין בה: זה וזה יסוד דרומית, לאמר: חזר בו רבי ישמעאל.

וסימניך שלא תחליף לאמר: זה וזה יסוד מערבי: משכוה גברי לגברא, תלמידי רבי שמעון משכו את רבי ישמעאל לאמר כדבריהם, שהיו אומרים: זה וזה יסוד דרומי.

שנינו במשנה: אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון וכו' ומועלין בהן:

תנו רבנן:

מועלין מדרבנן [כדמפרש ואזיל] בדמים של הקרבנות אחר כפרה וכסתם משנתנו דקתני "ומועלין בהן" [ריטב"א שי"צ (261)] ולאחר שיצאו לנחל קדרון [מעילה יא וברש"י שם], דברי רבי מאיר ורבי שמעון.

וחכמים אומרים: אין מועלין בהן.

תוכן העניינים

חברותא על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה