אור ברסלב
חבצלת השרון חלק ב שו"ת חו"מ › סימן כד

חבצלת השרון חלק ב· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

שו"ת חו"מ · סימן כד

סימן כג

ע"ד השאלה באחד שחלה אחיו חולי מסוכן והפצירו הקרובים באשתו שתשלח לטרנאפאל אחר רופא כי הרופא דעירם הוא שונא מוחלט להחולה ולא רצתה והלך אחיו הנ"ל והביא רופא מטרנאפאל ועד שבא הרופא כבר הוטב לו מעט ועתה אינם רוצים לשלם להאח הנ"ל מה שהוציא סך שלשים אלף מרק. ובקשת ממני לכתוב חוו"ד:

הנה בחו"מ סי' רס"ד ברמ"א ס"ד בשנים שנתפסו והוציא אחד הוצאות להוציאם ממאסר ויצא האחד מאליו דאינו מחויב לשלם לו כלום כיון דלא התנה עיי"ש דמדמה לה לדין הקודם שם במחבר בירד להציל ולא הציל דיש חילוק בין התנה ללא התנה ואמנם בסמ"ע שם סקי"ד כתב דבלא היו הבעלים שם ולא הי' לו עם מי להתנות כהתנה דמי. גם בדין זה דירד להציל ולא הציל אף דרמ"א אינו מביא הדין זה רק בס"ג בירד להציל והציל מ"מ ס"ל להסמ"ע דאין לחלק והביאו הש"ך בסק"ד לפסק הלכה ואינו חולק עליו. ובנ"ד נראה בעיני דהוי כלא היו הבעלים שם דאף דאשתו מחתה מ"מ בזה צדקו דברי כת"ה דבסכנות נפשות אף אם הוא בעצמו הי' מוחה לא היו שומעין לו כמבואר בארוכה בתשו' מהר"ם ב"ב סי' ל"ט וא"כ וודאי הוי כאין הבעלים כאן דאף דלא התנה כהתנה דמי ואף לפני ב"ד לא הי' צריך להתנות דהא קיי"ל השואל ה"ז שופך דמים באו"ח סי' שכ"ח ולא הי' רשאי להשהות כלל עד שילך וישאל וא"כ מה שעשה ברשות עשה וה"ז דומה בעיני למה דקאמר הש"ס בכתובות (י"ט ע"א) השתא אילו אתו קמן לאמלוכי אמרינן להו זילו חתימו דאין לך דבר עומד בפני פק"נ השתא דחתמו אמרינן להו אמאי חתמיתו בתמיהה עיי"ש. וא"כ מעתה דנחשב כאן כאלו התנה לכאורה תלוי הדבר אם כבר יצא מכלל סכנה קודם שבא הרופא ובמצבו אז לא הי' נחוץ כפי ראות עיני הדיין לשלוח עוד אחר רופא ממקום אחר א"כ בה"ג אף בהתנה א"צ לשלם הפסדו כמבואר ברמ"א שם דאם עלה החמור מאליו הוי כירד להציל ולא הציל. ואף דהסמ"ע שם בסקי"ד הנ"ל חולק על הרמ"א ומהר"ם פדווא וס"ל דבעלה מאליו צריך לשלם לו הכל. וכן ס"ל גם להרש"ל הובא בש"ך סק"ד. וכבר הובא מחלוקת הקדמונים בזה בשטמ"ק ב"ק (דקט"ז) ועיין בס' מחנה אפרים הלכות שכירות סי' כ"ג ובס' שושנת יעקב בסי' רס"ד הנ"ל ובהגהות פתחי תשובה שם אבל וודאי דא"א להוציא מיד המוחזק במחלוקת הפוסקים כהאי ובפרט דהנתיבות שהוא גדול האחרונים כתב דהעיקר כהרמ"א ואף דמבואר בש"ע דבהתנה עכ"פ שכרו הראוי לו נוטל. והיינו מה שהי' ראוי ליתן לפועל אחר שלא הי' לו הפסד חמור וכאן וודאי דלא נתן יותר ממה שהי' ראוי ליתן לרופא אחר מומחה כמותו ממקום אחר וא"כ הי' מן הדין להחזיר לו:

אבל באמת ז"א דבאמת הוי קשיא לו כיון דהטעם דבירד להציל ולא הציל אף בהתנה א"צ לשלם לו עבור חמורו דאמרינן דהתנה רק על דעת שיציל וכיון דלא הציל הוי התנאי טעות ובטל תנאו והוי כלא התנה וא"כ אף שכרו אמאי יתן לו הא ס"ל להרמ"א דבלא התנה אף שכרו אין לו בלא הציל. ואמנם אח"כ מצאתי להנתיבות שם סק"ג שהרגיש בזה ותירץ דכיון דהתנה הרי גילה המציל דעתו שרוצה לשכור מצילין ואם לא הי' הוא מציל הי' שוכר מצילין אחרים ונותן להם שכרם וא"כ במה שהלך זה להציל הרוויח המציל השכר שהי' נותן למצילין אחרים מש"ה נותן לזה שכרו עכ"ד עיי"ש והיטב אשר דיבר בזה כי מבואר כדבריו בתשו' מהר"מ פדוואה סכ"ג שכתב וז"ל הרי משפטנו יצא לאור היות ראובן אשר יצא חפשי ממאסרו בלי סעד המציל פטור מלשלם ואפילו שכר אפשר דלא משלם דהא לא נהנה דאלו מתניתין ששטף נהר נהנה מיהא כדי שכרו דהא הי' צריך לשכור אחר אם לא ירד זה דלא ידע דיעלה ממילא עכת"ד עיי"ש. הרי מבואר כדברי הנתיבות. וא"כ בנ"ד דאדרבא אנו יודעין דאם לא הביא הוא לא היו בני בית החולה מביאין אותו דהא בפירוש מיחו מלהביא וא"כ לא נהנה כלל וא"כ אף שכר הראוי אין לו ליתן ואמנם כ"ז הי' נראה לי לפום ריהטא:

אבל אח"כ ראיתי שאין זה הנידן כלל דבש"ס שם בב"ק (דקט"ז) על הא דקאמר דירד להציל ולא הציל אין לו אלא שכרו פריך מהא דתניא השוכר את הפועל להביא כרוב ודורמסקנין לחולה והלך ומצאו שמת או שהבריא נותן לו שכרו משלם. א"ל מי דמי התם עביד שליח שליחותו הכא לא עביד שליח שליחותו עיי"ש ועיין בשטמ"ק שם ד"ה וזו שאלה באמצע הדיבור שכתב וז"ל ואסיקנא התם גבי פועל עביד שליחותו דלאתויי אגרי' והא אייתי' הכא גבי הצלה לא עביד שליחותו דלאצולי אגרי' ולא אציל עכת"ד ע"ש. והמובן מדבריו דהיכא דאגרי' לדבר מסוים לעשות דבר זה ועשאו אף דנמצא דלא הי' צריך לאותו דבר שהבריא החולה מקודם צריך לשלם לו כל מה שהתנה דהא השליח עשה שליחותו אבל בשטף נהר חמורו דלא אגרי' לדבר ידוע ולא הי' מלאכה מסוימת רק סתם להציל דהיינו כל מיני הצלה שיוכל א"כ כיון דלא הציל לא נתקיים תנאו. ועיין בחו"מ סי' של"ה ס"ב וס"ג ובסמ"ע שם סק"ח וט' ותמצא מבואר כדברי. ועיין בנתיבות שם סק"ב ועיין עוד בתוס' שם ד"ה להביא ובנמו"י דאף אם הבטיח לו יותר מהראוי כגון שהי' לו פסידא מחויב לשלם לו הכל כיון דעשה השליח שליחותו. וא"כ בנ"ד נמי כיון דכבר כתבתי דכאן הוי כמו לא היו הבעלים שם וכהתנה דמי כיון דברשות עשה והי' זריז ונשכר בפקוח נפש א"כ כמו דאם היו שוכרין אותו להביא רופא ממקום אחר והלך והביא נוטל שכרו משלם דהרי עשה השליח שליחותו אף דהחולה הבריא מקודם כמו בכרוב ודורמסקנין ה"נ אף דלא שכרו אותו הרי הי' מצווה מעצמו וברשות התורה עשה להביא רופא ממקום אחר כפי עצת כל הקרובים. וא"כ הרי עשה שליח שליחותו ומגיע לו כל מה שהוציא:

ואף דמצינו בסי' שע"ה לענין מוציא הוצאות על נכסי אשתו ובשותף דהוי ג"כ כיורד ברשות ב"ד ואפ"ה היכא דליכא שבחא אינו נוטל אף ההוצאות אף דשם ג"כ עשה שליחותו דהרי הוא חרש וזרע ועשה כל מלאכתו ומה שלא השביח אח"כ זה נעשה ביד"ש מ"מ אין לדמות הענינים דשם הוא נכנס מתחילה אדעתא דשבחא דאם ישביח יטול הוא ג"כ חלק יותר על ההוצאה ויהי' לו ריווח בדבר א"כ אמרינן דהרשות ב"ד דהוא מטעם דזכין לאדם שלא בפניו הוא רק אם ישביח ואם לא ישביח לא יטול וימצאו מ"מ מי שיכניס עצמו לכך דהוא נכנס ע"ד להרוויח דעפ"י הרוב יהי' ריווח ושבח בדבר יכניס עצמו בקרוב לשכר ורחוק מהפסד. אבל בנ"ד דעושה לשם מצוה ולא להרוויח ואם לא יהא הרשות ב"ד רק אם יתרפא החולה וודאי לא הי' איש משוגע בעולם שיכניס עצמו לכך להביא רופא לחבירו בהוצאה מרובה ואם ימות החולה או יבריא מקודם יניח מעותיו על קרן הצבי וכן וודאי דרשות התורה שהוא מחויב מוהשבותו לו לרבות אבידת גופו הוי כרשות החולה בעצמו וכמו שכתב הסמ"ע הנ"ל דגם בכה"ג אם אין בעלים שם עם מי להתנות כהתנה דמי והוי כשוכר פועל להביא לו כרוב ודורמסקנין הנ"ל דמחויב לשלם לו כל שכרו ובפרט בנ"ד דכפי הנראה לא יצא עדיין מהסכנה כשבא הרופא והרופא שבא נתן לו סמים אחרים ממה שנתן לו הרופא הראשון וי"ל דעל ידו נתרפא ובפרט דלדעת הסמ"ע והרש"ל וכפי סתימת דברי הש"ך נראה ג"כ שהסכים לדבריהם בלא"ה חייב אף אם הי' נתרפא מקודם לגמרי לכן נ"ל דמשורת הדין יש לחייבו לשלם הכל אך יען כי צריכים אנחנו להתרחק מלדון ד"ת כמבואר בסוס"י י"ב לכן יראה כת"ה להתאמץ לעשות איזה פשרה ומהיושר הי' לשלם הכל בת"ח כי כן לא יעשה והוא נעילת דלת בפני עושה מצוה וכת"ה יעשה בזה כשכלו הזך:

דוד מנחם מאניש באבד אבד"ק טארנאפאל.

תוכן העניינים

חבצלת השרון חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה