אור ברסלב
חבצלת השרון חלק ב שו"ת חו"מ › סימן טז

חבצלת השרון חלק ב· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

שו"ת חו"מ · סימן טז

סימן טו

שלום אשיב לכבוד נכד גיסי ומילח"ב הרב החריף ובקי משנתו זך ונקי שושילתא דיחוסא מו"ה נפתלי הירץ סג"ל לנדא אבד"ק בורשטין יצ"ו:

מכתבך לנכון הגיעני וע"ד שאלותיך הנה אודות הלעטות העופות נשתרבב הדבר הזה מעת המלחמה שהי' הרבה מאנשי מדינתינו מגורשים בארצות אונגארן בעהמען מעהרען. וראו שם הדבר הזה והתחילו לנהוג כן גם בבואם לביתם. וגם כאן הי' כאלו ונודע לי מזה ונתתי פקודה חזקה להשובי"ם שלא ישחטו עופות כאלה שיהי' נראה להם שהלעיטו אותם כי השובי"ם מבינים ע"ז ובעזה"י נשתקע הדבר ובתחילה סיפרו לי השובי"ם שהי' אנשים כאלה שהי' אומרים שאם לא ישחטו להם ינחרו העופות ואמרתי להם שלא ישגיחו ע"ז הלעיטהו לרשע וכו'. וכן השבתי לאיזו מקומות וחלילה לנו לחפש שום קולות בדבר שאבותינו ואבות אבותינו נהגו איסור:

וע"ד שאלתך השני' במי שהי' לו דו"ד עם חבירו בערכאות ונשבע שם על טענתו ואח"כ בא הדבר לד"ת ונתחייב שבועה אם נפטר בהשבועה שנשבע בערכאות. והבאת ע"ז מספרי האחרונים שאינם תח"י וגם הבאת משם הגאון מהרש"ם שבא בדרך מט"ב דאם לא נאמינו על השבועה הראשונה בע"כ אתה מוכרח לומר דנשבע לשקר. א"כ הרי הוא חשוד על השבועה ומה תועיל השבועה האחרונה עכת"ד. ואמנם אי משום הא לא איריא. דטענה זו הוא טענת התומים בסוס"י פ"ז על הדין דאם נשבע שלא בנק"ח צריך לישבע עוה"פ בנק"ח טורח שבועה זו למה אם תרצה לומר דנשבע לשקר הרי הוא חשוד לעבור על השבועה מה תועיל השבועה השני'. אך לענ"ד יש לישב עפי"מ שאמרתי לישב דברי המהרי"ק שהביא המחבר ביו"ד סוס"י א'. דאחד שהעיד שראה השוחט שחט שלא כהוגן הוא עצמו מותר מכאן ולהבא לאכול משחיטתו דכיון דבדעת השוחט תליא מילתא ובתשובה מיתכשר עיי"ש. ותמהו הפר"ח והתב"ש. דמ"מ שאחד"א דהרי הוא אומר שהוא רשע ולע"ע לא עשה תשובה. אך י"ל עפי"ד הסמ"ע סי' צ"ב סק"י לענין ספק מלוה ישינה. דאף דכופר בפקדון שהפקיד אצלו בעדים פסול לעדות ושבועה. ולא מכשרינן לי' משום ספק מלוה ישינה. מ"מ אם תבעו הפקדתי בידך או לקחת ממני ממון או חפץ והוא כופר משביעין אותו ול"א מיגו דחשוד אממונא. משום שמא מלוה ישינה יש לו עליו. ומ"ש ביש עדים ל"א ס' מלוה ישינה עיי"ש וצ"ל הטעם דבדבר שהוחזק בעדים והעדים מעידים בב"ד שגנב או שכופר בפקדון הוא וודאי חשוד דהתורה אמרה להאמין לשני עדים. א"כ א"א להכשירו משום ס' מלוה ישינה דאין ס' מוציא מידי וודאי. וכעין שכ' הרמב"ן במלחמות ביבמות דבשני עדים ל"א בדדמי. משום דהתורה האמינתם אתם מה לכם בכך עיי"ש. משום דכשהתורה אמרה עפ"י שני עדים יקום דבר. התורה נתנה גבול שעפ"י שני עדים יתקיים כל דבר. ואין לנו לחפש ספיקות וחששות לבטל דבריהם. דאל"כ לא יהי' קיום לשום דבר בעולם לא יהרג אדם לעולם ולא יופסל לעולם ולא יתחייב לשלם לעולם דבכל דבר אפשר למצוא חששות וספיקות דילמא אמרו בדדמי ודילמא הי' לו ס' חלום ישינה וכהנה וכהנה. ולכן נתנה התורה גבול דעפ"י שני עדים בהכרח יתקיים דבר. ומתוקים מאד דברי הרמב"ן הנ"ל דאף דבע"א במלחמה חיישינן לבדדמי. מ"מ בשני עדים דרצון התורה הי' שיהי' גבול לדבר שעפ"י שני עדים יקום דבר. אמרינן התורה האמינתם אתם מה לכם בכך לחפש חששות דילמא אמר בדדמי ולכן ל"א ג"כ להכשירו משום ס' מלוה ישינה. אבל היכא דליכא עדים רק הוא עצמו אמר שהפקיד אצלו והוא כופר דכאן לא הי' רצון התורה להאמינו לפוסלו. דהא אדרבא אינו נאמן עליו כלל כיון דאינו רק ע"א וגם הוא נוגע. רק דתרצה לומר דלא ניתן לו שבועה ג"כ משום דאם הוא חשוד אממונא חשוד אשבועתא. בזה אמרינן אדרבא כיון דכ"א יש לו חזקת כשרות אמרינן דילמא הא דכפר אממונא הוא משום ס' מלוה ישינה וכשיזכור עצמו יחזיר אבל על שבועה וודאי לא יעבור משום דליתא בחזרה:

וא"כ נכונים ג"כ דברי המהרי"ק הנ"ל דלעולם גם היכא דאיכא שני עדים שהוא רשע לא הי' לנו לפוסלו משום דילמא עשה תשובה כדאמרינן גבי מקדש אשה ע"מ שאני צדיק ונמצא רשע אמרינן דילמא הרהר תשובה בלבו אלא היכא דאיכא שני עדים לפוסלו אמרינן כיון דהתורה אמרה עפ"י שני עדים יקום דבר הוי כוודאי ואין ס'

תוכן העניינים

חבצלת השרון חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה