אור ברסלב
חבצלת השרון חלק ב שו"ת חו"מ › למזכרת נשמת תלמידי הבחור החריף המופלג ירא ד' כמר אברהם אריק ע"ה בהרב הה"ג החו"ב החסיד מו"ה ליבוש אריק ע"ה מפה. שנקטף בעו"ה בעודנו באבו. והנני מזכיר בשמו מה שחידש בשעת לימוד השיעור שיהי' שפתותיו דובבות וכו':

חבצלת השרון חלק ב· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

שו"ת חו"מ · למזכרת נשמת תלמידי הבחור החריף המופלג ירא ד' כמר אברהם אריק ע"ה בהרב הה"ג החו"ב החסיד מו"ה ליבוש אריק ע"ה מפה. שנקטף בעו"ה בעודנו באבו. והנני מזכיר בשמו מה שחידש בשעת לימוד השיעור שיהי' שפתותיו דובבות וכו':

ח"ת פסחים ס"ט ע"א:

ביבמות דפ"ח) בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת אם ניסת לא תצא. סוף סוף תרי ותרי נינהו הבא עלי' באשם תלוי קאי. אמר ר"ש בניסת לאחד מעדי' וכו' באומרת ברי לי. ובתוס' שם הקשו לפי"מ דמסקינן בפ' ד' אחין דתרי ותרי ספיקא דרבנן ומוקמינן לה אחזקה אמאי נקט אשם תלוי הא אפילו חטאת איכא. דאוקמה בחזקת א"א. וכן מאי משני הש"ס בניסת לאחד מעדי' היכי שבקינן לי' הא מיחייב מיתת ב"ד דאוקמה אחזקה, ותירץ במהרש"א שם דל"א דתרי ותרי אוקמינן אחזקה אלא למאן דמספקא לי'. אבל לגבי האומר ברי לי לא אוקמה אחזקה עיי"ש, ועיין בחי' הרשב"א ובפנ"י (כתובות כ"ז). וקשה דלכאורה למאי דאמרינן בכתובות (דע"ה) רישא מנה לי בידך וסיפא מנה לאבא בידך וכו' דלא מהני ברי דידי' לאחרים עיי"ש ברש"י ותוס' א"כ מה משני הש"ס דמש"ה ל"ת דהיא אומרת ברי לי. הרי ברי דידה לא מהני להבנים שיוולדו לה ויהיו ממזרים גמורים. א"כ תצא שלא להרבות ממזרים בישראל. אך צ"ל דהא בתרי ותרי איירי. א"כ אף דאנן לא מהימנינן לה להיות וודאי מותר. אבל עכ"פ ספק הוא דתרי ותרי. א"כ הבנים ממילא יהיו מותרים בלא הימנותא דידה. דספק ממזר מותר. והיא אינה באשם תלוי דאומרת ברי לי. וא"כ לפי"ז קשה לפי"מ שהקשו התוס' דנימא בחטאת קאי דמדאורייתא מוקמינן אחזקה והבנים שיוולדו לה המה ממזרים וודאין דאוקמינה אחזקת א"א. מה מתרץ המהרש"א דאומרת ברי לי מהני גם נגד החזקה. הא ברי דידה לא מהני נגד הבנים. ויהיו ממזרים וודאין כהא דכתובות הנ"ל ואמאי ל"ת שלא להרבות ממזרים בישראל. וכנ"ל:

ואפשר ליישב. דהנה הא דבני' יהיו ממזרים גמורים אף דהוי תרי ותרי ואינו רק ספק. הוא מכת דאוקמינן אחזקה חזקת א"א. ומהני חזקה דידה להוולדות כמ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה. דחזקת האם מהני להוולד. עיין פ"ק דכתובות. וידוע דברי ההפלאה שכתב שם דכי אמרינן דחזקה דידה מהני לגבי הוולד נמי הוא רק היכא דאנו באין לדון על שניהם בב"א. אבל אם כשבאין לדון על הוולד אין שום נ"מ אז לגבי האם לא מהני חזקתה להוולד ע"ש. וא"כ ניחא הכא. דלגבי דידה דליכא נ"מ כלל לאוקמה אחזקה. דהיא אומרת ברי לי דמהני נגד החזקה כמ"ש המהרש"א. א"כ שוב הוולדות ממילא מותרים. דלגבי דידהו ל"ש לאוקמי אחזקת א"א דלא מהני להו חזקת האם כמ"ש ההפלאה. והוי רק ספיקא דתרי ותרי ומותרים דספק ממזר התורה התירה:

ובזה אתי שפיר דברי הש"ס שם דמקשי מהא דאם לא רצה דפנו וכו' אלא לאו דניסת לאחד מעדי' וקאמרה ברי לי וכו' אלמא מפקינן לה מיני'. ומשני איסור כהונה שאני. וצריך להבין הטעם להחמיר באיסורי כהונה דלא מהני אומרת ברי לי. ולפי הנ"ל נכון דהרי הא דמהני אומרת ברי לי. אף דברי דידה לא מהני נגד הוולדות. והול"ל תצא שלא להרבות ממזרים בישראל. הוא רק משום דכיון דבתרי ותרי איירי הבנים הוי ממילא רק ספק ממזרים דהתורה התירה. וא"כ באיסורי כהונה דגם ספק חלל אסור. והבנים בוודאי יהיו פגומין לכהונה, לא מהני אומרת ברי לי וכנ"ל. ודו"ק:

תוכן העניינים

חבצלת השרון חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה