אור ברסלב
חבצלת השרון חלק ב שו"ת אה"ע › סימן עו

חבצלת השרון חלק ב· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

שו"ת אה"ע · סימן עו

סימן עה

שלום אשיב לכבוד ידידי ש"ב הרב הה"ג וכו' מו"ה אלעזר נ"י ראבד"ק סאניק יצ"ו:

מכתבו קבלתי. ובאמת קשה עלי להשיב בדברים כאלו. שאין להם יסוד רחב בש"ס והחילוקים באחרונים רבים מאד. וקשה לעמוד על עיקרן. ואמנם דבר שהוא להלכה ולמעשה מוכרח אנכי להשיבו בדבר נחוץ כזה. כמ"ש כת"ה. ואולם אשיב בקצרה מקוצר הפנאי. הנה מה שחשש כת"ה דאם נכתב דמתקרי' צבי' יאמרו דשמה צבי'. לכאורה י"ל כיון דיכולין לקרות כתקנה ג"כ דהא גם שס' צבי' מצינו בקרא. דומה לשלני שלני. או לשמשון שמשון דל"ח כיון דיכולין לקרות כתקנה ג"כ ל"ח דיטעה לקרות שלא כתקנה כיון דידוע ששמה כך. עיין ט"ג שם. אלא דנוכל לומר דכאן גרע טפי כיון דנכתב ציביא דמתקריא צבי' יאמרו דמסתמא יש חילוק במבטא. דאל"כ למה כתב שניהם. ואמנם לפי"ז יש האי חששא גופה אם נכתב ציביא לבד כחתימתה דהא ידוע דבמקום שאין מדגישין החירק אין אנו כותבין י' רק ו' שהוא מלאפום. אלא דבדיעבד אין קפידא כמ"ש האחרונים לענין זושא זישא. עיין ד"ח משום דרגילין קצת לכתוב גם י' אף אם אין מדגישין החירק. אבל כאן דבקרא נכתב צבי' בלא י'. ואם כאן נכתב י' יאמרו דמסתמא היא נקראת בחירק דגושה. ובאמת אינו כן ויאמרו דאחרת היא. וגם מ"ש דהב"ש כתב כאן דבנודע חתימתה יכתבו צביא. היינו משום דבקרא מצינו צביא ג"כ כמ"ש הרש"ל. אבל כאן דחותמת ציביא בי' אחר הצ'. אין זה כשם הנכתב בקרא. כיון דחותמת בטעות והוי כלא נודע חתימתה. ואף לדעת הט"ז בחותם עצמו יהודא דצריך לכתוב היינו משום דהמבטא שוה. אבל כאן דע"י הי' שאחר הצ' נקראת בחירק דגושה. וכפי שנכתב במקרא קורין במלאפום היינו שאין מדגישין החירק. וא"כ בשלמא אם באמת היתה האשה הזאת נקראת בחירק דגושה הי' יותר צריך לכתוב כחתימתה כמ"ש הב"ש לענין יאודה. ועיין באה"ש כלל ט' ס"ק י"ג אבל כאן אדרבה נקראת בלא דגישת חירק. ואם נכתב בי' יהי' טעות בין במבטא בין בכתיבה:

ולכאורה הי' יותר נכון לכתוב צבי' כלשון המקרא. דהא דעת המהרח"ש והרבה אחרונים דלא כהט"ז הנ"ל דמשגיחין על חתימתו. עיין ט"ג אות י' ס"ק כ"ב. ואף להט"ז כתב הט"ג דבאשה דמסתמא אינה עושה בכוונה רק דאינה יודעת מקרא ועושה בטעות אין משגיחין על חתימתה בפרט היכא דאינה רגילה לחתום הרבה. ואם כותבת אגרת שלומים ברור בעיני שחותמת צעלא כדרך בעתים הללו וודאי י"ל דאין משגיחין על חתימתה. ואמנם גם לדעת הט"ז דאזלינן בתר חתימתו היינו משום דבחחימתו קובע לו השם הזה. וא"כ י"ל דדמי למי שיש לו שני שמות דוודאי השם שנכתב במקרא הוא כמו השם שחותם בו. ואינו יכול לעוקרו. וא"כ לכאורה הי' נכון תמיד לכתוב גם אליבא דהט"ז יהודא דמתקרי יהודה כמו שנכתב בקרא. אלא כיון דבקריאת בני אדם ומבטא שלהם אינו ניכר החילוק רק מה שנכתב כן בקרא. א"כ י"ל דהט"ז לשיטתו דע"ש החתימה אין כותבים דמתקרי כיון דאינו נקרא כן רק נכתב כמו כן על מה שנכתב בקרא אין כותבין דמתקרי. אבל לפי"מ שמפקפק החת"ס בתשו' כ' על הט"ז וכתב דגם על מה שנקרא בסופר כותבין דמתקרי. י"ל דשפיר דמי לכתוב יהודא דמתקרי יהודה ע"ש הקרא. ועיין באה"ש כלל ב' סקט"ז דבדיעבד לכ"ע כשר כשכותבין דמתקרי ע"ש החתימה. כמו כן על מה שנכתב במקרא. וא"כ ה"נ כשכתב ציביא דמתקריא צבי' כמו שנכתב במקרא ג"כ כשר ומה"ט י"ל דאזיל לי' ג"כ החשש שכתב כת"ה דיאמרו מדכתב ציביא דמתקריא צבי' מסתמא נקראת צבי' ז"א דהרי כבר כתבתי דהיכא דיכולין לקרות כתקנה כמו שלני שלני או שמשון שמשון כשר דמסתמא יקראו כתקנה ה"נ כיון דידעו שהאשה חותמת כך יאמרו דנכתב כתקנה לדעת הט"ז דצריך לכתוב שם החתימה לכך כתבו שניהם ציביא דמתקריא צבי' כמו שנכתב במקרא וכדעת החת"ס הנ"ל ועוד אחרונים וחשש של כת"ה הוא רק אם נאמר דלא כהט"ז אלא דא"צ לכתוב שם החתימה כלל. וא"כ אם נכתב ציביא דמתקריא צבי' דמסתמא החילוק במבטא דנקראת צבי':

וא"כ מעתה בנ"ד דעתי נוטה לצאת ידי שניהם. היינו לסדר קודם הגט שנשלח לידו. ולא יודיע להשליח והעדים והאשה שדעתו לסדר עוד גט אחר. רק יאמר שכן התיישב שגט הזה כשר. ואח"כ אחר נתינת גט זה. יכתוב להמסדר שיסדר גט אחר ויכתוב רק צבי' לבד כמו שנכתב בקרא דממ"נ לדעת הט"ז יצא בגט הראשון ולדעת החולקים דאין משגיחין על החתימה יתכשר בגט השני. וגם יתקן בההרשאה השני' מקום דירת השליח כי זה אצלי חשש גדול ונכון שהבעל והסופר ועידי חתימת הגט השני לא ידעו כלל שסידרו גט הראשון. רק יאמר להם שגט הראשון נפסל וצריך גט אחר. ואף דע"י שליח אין שולחין שני גיטין היינו לשלוח שניהם ע"י השליח. אבל כאן דגט הראשון יהי' ניתן כהלכתו ע"י שליח הראשון ולא ידעו כלל שיסדרו עוד גט אחר. וכן אח"כ בגט השני יוכל לעשות שליח אחר. ויאמרו שגט הראשון נפסל וודאי אין בית מיחוש. ולכן דעתי העני' נוטה לעשות כן ובוודאי הי' נוח לי אם ישאל בזה עוד איזו רב מפורסם דלימטי' שיבא מכשורא. שקשה מאד להכריע בדברים כאלה והשי"ת יצילנו משגיאות:

כ"ד ש"ב דוש"ת דוד מנחם מאנוש באבד אבד"ק טארנאפאל.

תוכן העניינים

חבצלת השרון חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה