חבצלת השרון חלק ב· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד
שו"ת אה"ע · סימן עד
בעזה"י אור ליום ה' ואתחנן תרע"ב לפ"ק טארנאפאל.
כבוד ידידי הרב הגאון החו"ב משנתו זך ונקי כש"ת מוהר"ר מאיר שפירא נ"י אבד"ק גלינא יצ"ו:
הנה עוד לא נתנני עתי לעיין בדברי כת"ה כאשר נדרתי מחמת מט"ב וט"ב אולם בדבר הנוגע למעשה אודות הגט יען אשר לא נראו לי דברי הדומ"צ לכן אמרתי להודיע דעתי לכת"ה טרם יעשה מעשה. הנה בזה אשר כתב לכתוב בא' לבסוף בזה גם דעתי נוטה לכך כיון דכן היא חתימתה כדברי הט"ז וגם א' במקום ה"א אינו מעכב בדיעבד כמ"ש הב"ש סוס"י קכ"ט. אמנם אשר כתב לכתוב בלא י' אחר הצ' בשם צפרא אין נ"ל כיון דהיא חותמת בי' ציפרא ובד"ח בסדר שמות אות צ' דעתו לכתוב תמיד בי' כדי שלא לטעות בין צפורה לצפרה כמ"ש המ"ב גבי מילכה אך שכתב שאינו רוצה לחדש דבר חדש. אבל בנ"ד דהיא חותמת ג"כ כן. אף שבס' חמדת שלמה המובא בב"ש כתב לכתוב בלא י' איירי באינה חותמת כן דבאמת אלו הנקודות של אותיות אי"ו שהם במקום נקודות קמץ חירק וכו' מעכבים בדיעבד כמ"ש בתשו' בן לב הובא באחרונים ואף דהרבה פעמים משחיטים הנקודות היינו היכא דהוא שם הקודש שמצינו נכתב בספרים בלא אותיות הנקודות וכדומה אבל בנ"ד והיכא דחותמת ג"כ כן וודאי אזלינן בכה"ג בתר חתימתה וכמ"ש הט"ג בש"נ אות מ' סק"ט בשם מינציא דאם רגילה לחתום כן כותבים כן אף היכא דאין מדגישין הי' דתולין דמחמת מהירות המבטא אין מדגישין הי'. ואדרבא אם נאמר דחירק י' מורה על דגישת הי' ובלא י' נקרא בלא דיגוש דמי ממש למ"ש הנוב"י בטאלצא היכא דחותמת טאלצי הוי שינוי כיון דאם נכתב בי' הקורא ידגיש הי' עיי"ש בדבריו במהדו"ת סי' קכ"ד א"כ ה"נ כיון דחותמת בי' הוי ממש דכוותי' וכמ"ש בתשו' בית שלמה תשו' קי"ג באשה שחותמת רייזיל בשני יודי"ן דעפ"י הדין נקודת צירי הוא רק חד י' אפ"ה כיון דחותמת כן צריך לכתוב כן ולכן לדעתי לרווחא דמילתא נכון לנהוג כמ"ש בד"ח וביתר אחרונים במעשה דנוב"י הנ"ל לכתוב שני גיטין האחד צפרה לאה והשני ציפרא לאה דמתקריא צפרה לאה וכת"ה יעשה בזה כטוב בעיניו:
כ"ד ידידו דוש"ת דוד מנחם מאניש באבד אבד"ק טארנאפאל.